רוג'רס פלייס
ימי שישי הם ימים בעיתיים למי שרוצה לבלות על אש הקטנה. המסיבות מושקעות ויקרות, ההופעות מפוצצות, ובשביל להשיג מקום בפאב צריך לבוא מצוידים במרפקים חדים ורצון עז להילחם ולדחוף. אז למי שרוצה "ערב אובדן חושים עם מוזיקה ואלכוהול בו בסופו של דבר אתה מתעורר במיטה זרה ומדדה, שיכור מהתחת, ברחוב בעודך מנסה להיזכר איפה אתה גר" (ציטוט לא שלי) אין בעיה – אבל מי שסתם רוצה משקה שקט עם חברים – נמצא בצרה.
רוג'ר'ס פלייס לכד את עיניי בשבועות האחרונים במעברים אקראיים באלנבי. פעמיים הגנבתי מבט פנימה וראיתי כמה אנשים מבוגרים יושבים בשלווה על הבר עם בירה ביד. ברוחי כבר נרקם מקום תיירים מבוגרים שקט עם בירות איכותיות. משהו כמו הג'ואי'ס פלייס שנמצא ממול, רק בלי הנערות החצי-ערומות והפיליפיניות שמחפשות חתן. וכך התייצבנו אני, ד' וטד בפתח המקום ביום שישי בשעה חצות ומחצה ושמחנו לגלות שהמקום אכן רק חצי מלא.
ברוג'ר'ס יש שתי קומות. העליונה היא מין לאונג' חביב שמורכב משלושה אזורי ספות, כל אחד נראה כמו סלון קלסטרופובי קטן ומנותק. למטה יש עוד כמה אזורי סלון פחות סגורים, וכמובן מקומות ישיבה על הבאר. ד' ידידי, בהיותו חובב ספות ידוע ורב מעללים, משך לכיוון ישיבה באחד הסלונים, אולם מכיוון שעוד לא נוצרה המחלוקת שאגרוף טוב לא יכול לפתור, התיישבנו בסופו של דבר על כסאות הבאר.
יש להם ברוג'ר'ס מבחר נאה של בירות מהחבית במחירים הוגנים. סטרופרמן בשני הצבעים, בקס, ניוקאסל בראון אייל (חצי ב – 20 ₪) ועוד בירה צ'כית כהה מיוחדת שלא זיהיתי ואני לא זוכר את שמה (זה לא קרושביצ'ה, לא אגנברג ולא סטארו – אז מה עוד נשאר?). החצי של הכהה המיוחדת עולה 19 ₪, והיא הייתה ממש טובה.
טד שתה בחרובקה ("בחרובקה!", תיקן הברמן את ההגייה שלי בצעקה – ובעצם הגה את זה בדיוק כמוני רק עם מבטא רוסי ובקול רם) שעלתה 25 ₪ למזיגה מאד נדיבה. אחרי זה הוא הזמין עוד אחת, ואני הזמנתי עוד חצי. בדרך גם צ'יפרו אותנו בצ'ייסרים של וויסקי טיצ'רס. סתם ככה, כי הם היו נחמדים.
הצוות היה מקסים. בהתחלה עוד ניהלנו איתם וויכוח קצר לגבי האם זה פאב רוסי ("אין פה מוזיקה רוסית והלקוחות לא דוברי רוסית" הם טענו וגרמו לי לתהות איזה שפה מדברים שאר הלקוחות. עברית\אנגלית או ערבית זה לא היה). כשמפלס האלכוהול עלה הוא האזין בסבלנות לטד שדיבר בהתרגשות רבה על הוכחות שקרא ולד' שסיפר על פסקי דין. אחרי עוד שוט כבר התחלנו לדבר על בנות, כמו חבורת בנים נורמאלית.
ולבסוף המוזיקה: היא מושמעת ממחשב, והצוות פתוח להצעות הקהל. זה התחיל בתור רוק מיינסטרימי נחמד, שלא הותר בי רושם מיוחד, והמשיך למוזיקה אלקטרונית קלה. בגדול היא לא הוסיפה ולא גרעה מהערב. הווליום אגב סביר ביותר, ואיפשר שיחה בלי צעקות בין ארבעה אנשים.
בשלוש וקצת עזבנו. בהינו קצת בהיצע הפיצה התעשייתי של הרחוב, ואחרי התלבטות קצרה החלטנו לשוב לביתנו. בסך הכול מחר יום חדש ואיתו חומרי לימוד חדשים.
כרטיס ביקור
(מהזיכרון בלבד. הרבה פרטים חסרים)
שם: רוג'ר'ס פלייס.
כתובת: אלנבי 31 ת"א.
שעות פעילות: 20:00 עד מתישהו באמצע הלילה.
בירה: סטרופרמן כהה ובהירה, בקס, ניוקאסל בראון אייל ועוד בירה צ'כית כהה מיוחדת.
מחירים: בחרובקה: 25. הבירה הצ'כית: 19 לחצי. ניוקאסל: 20 לחצי.
אוכל: היו אנשים שאכלו. היה נראה שהם אוכלים דברים טעימים, אבל לא התעניינתי בזה ולא בהיתי להם בצלחת.
לא יאמן שישבת שם. כולי רוטט, נרגש כמו אחרי שיר חדש של פרידג'. איך קרה שישנם בני אדם שמבלים בפאבים הקודרים והמלחיצים במיוחד של רחוב אלנבי? הייתכן שימים רחוקים קמים לתחייה?
אתה מאחר קצת בתגובה :]. מאז עברתי במקום עוד פעם-פעמיים, וגיליתי שהוא בעצם רועש, סליזי ובכלל-לא-בשבילי. כמו כל המקומות באלנבי. סתם נפלתי במקרה על איזה ערב יחסית טוב שם כשכתבתי את הפוסט.
מצד שני, אני עדיין קופץ לאלנבי <הכנס מספר כלשהו פה> כשבא לי ערב הזוי וסליזי קצת. כל אחד והקינקים שלו.