רובן פלורנטין (Ruben) – סנדוויץ’ מעושן ובירה זולה

פעם, לפני שעזבתי לברלין, הייתי שומע על רובן ביום שהוא נפתח. או יותר הגיוני: חודש לפני. כיום אני מגלה במקרה את הסניף הפלורנטיני שלו בזכות חברים.

אל תאמינו למה שאומרים לכם; בורות היא אושר.

רובן כולל כבר חמישה סניפים: ברעננה, הרצליה, חיפה ואחד נוסף ביהודה הלוי 122 בת”א. זה הפלורנטיני משתלב נהדר ברוח השכונה: מסדרון ארוך וכוכי, קירות מקולפים, כסאות בר ופינת ישיבה לגמדים בסוף.

התפריט קצת מסובך וכדאי להסביר אותו לאט. יש בו מנה אחת: רובן – שם של מאכל ניו יורקי מפורסם.

זה סנדוויץ’. שתי פרוסות לחם דקות – לבן או שיפון. המון, אבל המון, בשר מעושן – מהודו או מבקר – ביניהן. לדעתי הלחם הוא קישוט לבשר. כמו אלו ששמים עלה כותרת בדש כוס הקוקטייל. התוצאה אלוהית, כי כרגיל פשטות היא גאונות.

אבל מה שהכי הלהיב אותי זו הבירה! היה להם רק סוג אחד – טוכר גרמניה צוננת וטריה. הבעיה היחידה הייתה שהמוכר התעקש שהיא אוסטרית (סביר להניח שזו גיסר האוסטרית. או שהוא התבלבל או שאני שמעתי לא נכון).

המחירים זולים: 14 לשליש, 18 לחצי – והשוס: 49 ש”ח לקנקן ליטר וחצי. אם קונים שני סנדוויצ’ים הקנקן יוצא אפילו יותר זול. כל העסק מעלה את התהייה של למה אין מחירים דומים בפאבים אחרים?

יצאתי לאגר ולא צילמתי את הסנדוויץ’. לכן יש למעלה רק תמונה אמיצה של המקום.
[ביקורת של אנשים שהשכילו לצלם את המנה]

[רובן. פלורנטין 22. כל יום א’-ה’ 12:00-1:00. יום ו’ עד 3:00, ושבת מ – 18:00 עד 1:00 בלילה]

13 תגובות

  1. מרק הגיב:

    נשמע נפלא , עוד לא הייתי לצערי

    • ניימן הגיב:

      טעים. תלווה את המנה עם בירה.

    • יעל ר. הגיב:

      אכן מומלץ. הסניף המקורי ביהודה הלוי חמוד ביותר, והיה כיף לגלות שפתחו לפני כחודש גם ברעננה הסמוכה.

      אגב, למי שרוצה בשר נטו כזה גם בבית, הם מוכרים גם נתחים להכנה עצמית אם מבקשים. זה לא זול, אבל מגיע באריזת ואקום ופשוט צריך לחמם בסיר עם מים יחד איתה לשלוש שעות, לפרוס דק – וזהו.

      • אמנון רשטי הגיב:

        הסניף המקורי הוא באמת הספק של האוכל הטוב ביותר שיצא לי להכיר.
        אני חושב שהוא ייצר סנדוויצ’ים כל כך טעימים עד שהם גרמו לי כל כך להצטער אך ורק בגלל העובדה שעברתי עיר.
        גם הסניף שלוחה לא מאכזב, נהניתי גם בו, אך כמובן, לא כמו אצל המקור.

  2. פאט הוביט הגיב:

    אני יכול להבין את הטעות של המוכר. המבשלה של טוכר הוקמה ב1672 בנירנברג מה שהיום חלק מגרמניה הבווארית, אך אז היה חלק מהאימפריה האסטרו הונגריה. זה טעות מאוד נפוצה בקרב מוזגי הבירות בישראל.

  3. פאט הוביט הגיב:

    עוד רגע תרשום, כנפוליאון הביא מאדים לפאב 🙂

  4. ציון הגיב:

    טוכר, ציפפר וגסר מיובאות כולן על ידי רדקס סחר:
    http://www.beers.co.il/providers.asp?category=1&comp=9
    אפשר להבדיל די בקלות ביניהן – ציפפר וגוסר הן בירות מסוג לאגר והן צלולות למדי. אמרת שיצא לאגר, אז אני משער שמדובר בגוסר כי כמעט ולא ראיתי ציפפר מחבית בארץ. חוץ מזה, הברמנים נוהגים לומר גוֹסר בחולם (הם לא מבינים למה יש אומלאוט באות Ö ואיך להגות את זה).
    למרות שיש למבשלת בירות לאגר המשווקות לכאורה בארץ, לא נתקלתי בכאלה.
    בכל אופן, עשית לי חשק לבקר באחד הסניפים עם כל הבשר הזה והבירה הזולה.

  5. ובהזדמנות זו אומר גם שהבלוג הזה עושה לי חשק לקחת אופניים ולרכוב בגרמניה מבית מרזח אחד למשנהו.

    • ניימן הגיב:

      בשביל זה הבלוג הזה קיים!

      אני מסכים שזה כנראה היה גיסר. יכול להיות שלא שמעתי נכון. בכל מקרה, הייתה ממש אחלה בירה. טרייה, צוננת וטעימה בצורה מפתיעה ללאגר. שלא לדבר על זה שבירות זולות טעימות יותר באופן מסורתי.

      תודה על המידע.

  6. ולדימיר הגיב:

    אם זה אכן היה טוכר אז הסיבה למה הם התעקשו שזה אוסטרי כי הם כל הזמן מכרו רק גיסר 🙂
    אבל יכול להיות שבאמת שמעת לא נכון, לצערי גם אני לא זוכר מה שתיתי שם כאשר נפגשתי אתכם שם (להפתעתי ושמחתי הרבה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting