הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 לאוקטובר: The Hundred Thousand Kingdoms – אנ.קיי ג'מיסין (+ ספרים למועדים עתידיים)

אני עודי מלא אנדרנלין מ – Leviathan Wakes; גיבור המפגש השלישי של מועדון הקריאה. באמת, ספר סופר-מומלץ; פשוט כיף טהור.

עכשיו נכריז על שלושת הספרים במועדים הבאים, נציג בהרחבה את הספר של המפגש הקרוב עוד חודשיים באוקטובר, ונסכם בשני משפטים את המפגש של שבוע שעבר.

א. 1 באוקטובר 2013: The Hundred Thousand Kingdoms – אנ.קיי ג'מיסין [אמאזון]. 425 עמודים בכריכה רכה. 2010. זוכה פרס לוקוס לרומן ביכורים, מועמד להוגו, נבולה בלה בלה וכו' וגו'. יש בדיוק סיבה אחת שהספר פה: הוא במקום ה – 18 בסקר ספרי הפנטזיה של המאה ה – 21 של לוקוס. חוץ מזה כאמור, הוא גם זכה בפרסים, קיבל מלא מועמדויות, ויש אפילו בו אפילו רומנטיקה. הספר הפותח של טרילוגית הירושה.
ב. 1 בדצמבר 2013: ג'וליאן קומסטוק – רוברט צ'רלס וילסון [גרף]. 495 עמודים בעברית. 2009. סיפורו של אדם באמריקה של המאה ה – 22. הביס בנוקאאוט את קוני ויליס בבחירת הקוראים בפוסט ראש בראש: רוברט צ'רלס וילסון מול קוני ויליס. יש עליו ביקורת חמה מאד בבלי פאניקה.
ג. 1 בפברואר 2014: Throne of the Crescent Moon – סלאדין אחמד [אמאזון]. 304 עמודים בכריכה רכה. 2012. לא ספר שיזכה באחד הפרסים הגדולים. השנה זה התפקיד של 2312. אבל הוא *מועמד* לכולם. הגיבור הוא צייד ע'ולים קשיש (מפלצות ערביות מיתולוגיות), אחד שממשיך למלמל לעצמו I'm too old for this shit. העלילה? צייד המפלצות נאלץ לשלב כוחות עם דרוויש (כהן דת מוסלמי) ושמאנית שבט כדי להגן על העיר שהוא אוהב. קראתי עשר אחוז מהספר: דיאולוגים מודרניים, דמויות כיפיות והכל באווירה כבדה של סיפורי אלף לילה ולילה.

סיימנו עם הביזנס. עכשיו לפלז'ר.

The Hundred Thousand Kingdoms: אשה, סתם אשה, חוץ מזה שע"פ הביקורות היא חזקה כמו אל, חכמה כמו איינשטיין ובעלת חשק מיני של קזנובה, מוזמנת לארמון. הארמון הוא במקרה The Hundred Thousand Kingdoms: מבצר מעופף בשמיים בו ישנו המלך ששולט על.. כל העולם.

האשה לא כל כך מבינה בהתחלה למה היא הוזמנה, אבל מהר מאד מגלה שהמלך רואה בה את היורשת שלו – ושאר היורשים שלו רואים בה גופה עתידית. כדי שלא יהיה משעמם האשה, יאיינה דאר (Yeine Darr) גם נשאבת למזימות אלים; ארבעה מתוך האלים הללו, אגב, מרחפים סביב הטירה בתור נשקים משועבדים של המלך.

הנה למה לקרוא את הספר: הוא זכה בפרס לוקוס לרומן ביכורים, מועמד לפרסי הוגו, נבולה, קרופורד, גמל, טיפטרי ו – world fantasy award. אני ספרתי שם שישה מועמדויות רציניות ובטח גם פספסתי כמה. חוץ מזה, הוא במקום ה – 18 של סקר ספרי הפנטזיה של המאה ה- 21 של לוקוס. בין המחמאות שקיבל:  דמות גיבורה מסחררת, עלילה סוחפת וכתיבה חושנית. כן, חושנית.

היה אפשר להציג את הספר הזה למועדון בתור 'מי מפחד מפנטזיה אירוטית?'. והאמת היא שאני הראשון שאקפוץ עם היד למעלה למשמע השאלה. כתיבה חושנית היא לא ממש כוס התה שלי. אבל אני מוכן לנסות. ואם לנסות – למה לא לנסות ספר כל כך מדובר?

אי אפשר שלא להזכיר שהספר כיכב כבר במועדון הקריאה של לוקוס, וארז שלנו לא ממש התלהב ממנו בלשון המעטה. בואו נקווה שזו אחת הפעמים הבודדות שהוא טועה.

סיכום מפגש ה – 1 לאוגוסט: המפגש השלישי היה כיף.

אמרתי ואני אומר ואחזור ואומר זאת עוד הרבה פעמים: Leviathan Wakes הוא בומבה של ספר. הספר הכי כיפי במועדון הקריאה עד כה. משתתפת אחת לא הצליחה לעצור מבעדה והמשיכה לקרוא את שאר הטרילוגיה עוד לפני המפגש. אני וארז קבענו לעצמנו "מפגש פרטי" (בבלוג) בספטמבר על הספר השני בסידרה. פשוט כיף.

כרגיל, לא מספיק השתתפות וכרגיל אני איש שיווק די גרוע. עצות לניהול מועדון קריאה וירטואלי יתקבלו, כרגיל, בברכה.

3 תגובות

  1. רחלי הגיב:

    אחלה 🙂

    רק אני חשה צורך שהדיון יתנהל במסגרת של פורום – משהו שיותר מדמה שיחה, ופחות בתצורת תגובות? התגובות תמיד גורמות לי להרגיש פורמלית מדי, ופחות מעודדות אותי להגיב.

    מאידך, ייתכן שזה רק ביטוי לתסמונת ילדת שנות ה-90 שלי.

  2. ירון הגיב:

    ספר שלא הצלחתי לסיים פעמיים. יש לי עותק פיזי שפשוט נטשתי (מאוד מאוד נדיר) ואז ניסיתי בגרסת האודיו. איכשהו לא מספיק מעניין. לפחות אותי.

    לפחות נהנתי לקרוא את Leviathan Wakes a שהיה לי מאז שיצא ולא התאמצתי לקרוא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting