המדף הז'אנרי: יותר מאדם (קיבורג) – פרדריק פול
בעתיד יחיה המין האנושי על מאדים.
איזו עוד ברירה יש לנו? המקום והמשאבים על כדור הארץ מוגבלים. אם לא נתרחב לכוכב אחר – נושמד.
אתם טוענים שבני אדם לא יכולים לחיות על מאדים. נו, אז מה? ובאנטרטיקה הם יכולים? גם לא! אבל האם הם חיים שם? וודאי שכן! זה בני אדם בשבילכם: תמיד מסתגלים.
בשביל לחיות באנטרטיקה היה צריך להמציא את האיגלו ובגדים ממש חמים. למאדים צריך להיות יותר מתוחכמים. ממש לשנות את המין האנושי כך שיוכל להתקיים באטמוספירה הדלה של מאדים. לשלב אדם ומכונה. ליצור.. סייבורג.
יותר מאדם מספר את סיפורו של יצירת הסייבורג הזה. בלי הרבה הרפתקאות ואירועים משני עולם, אלא רק סיפור אנושי קטן של אנשים ומכונות.
יותר מאדם זכה בפרס הנבולה ב – 1977 והתחיל את רצף הנבולה של פול: זכיה ב – 1977 ו – 1978 (על שער, הנהדר), וארבע מועמדויות בין 1977 ל – 1981. (המועמדויות היחידות של פול אי פעם). מעניין להזכיר גם את פרס הנבולה של 1976, הידועה גם בתור השנה בה כולם היו מועמדים (אני לא צוחק. 18 מועמדים! מה, כולם היו היי ב – 1976 ולא שמו לב ש 18 זה יותר מחמש?)
יותר מאדם הוא מאד ספר של שנות השבעים. אלו כבר לא שנות החמישים העליזות והאופטימיות. מאדים במד"ב הוא עכשיו כוכב קשה ומנוכר, ולא מקום אקזוטי עם נסיכות לוחמות. הפחד העיקרי הוא לא קומוניסטים, אלא משבר אנרגיה ומשבר עולמי עם ה"פאן אסיאתיים" (רמיזה מאד ברורה לסין שהייתה אז כוח עולה בעולם).
גם הדמויות כבר לא מושלמות. רוג'ר טוראווי, הסייבורג, הוא לא איזה קפטן-אמריקה שמת להקריב עצמו עבור מולדתו. הוא אסטרונאוט שהפסיד בהגרלה ולכן חייב להפוך לסייבורג. אשתו היא לא הרעיה המושלמת, אלא בחורה עם צרכים מיניים – ואפילו הנשיא הוא חתיכת מנוול (אם כי מנוול מעשי).
יותר מאדם הוא גירסת שנות השבעים לפרנקנשטיין. מה שיפה בסיפור פרנקנשטיין, זה שהוא מצליח לשקף כל פעם את הגישה העכשווית למדע. אם בתחילת המאה ה – 19 זה היה חשש מאסונות המדע, אז בשנות השבעים כבר לא חשבו שמדע מביא רק רע – אבל הבינו שתהליכי המדע (ניתוחים) הם אפורים, מלוכלכים וקשים נפשית.
הספר נשאר כיום רלוונטי כמעט כמו פעם (כיום היו מחליפים סייבורג בסינגולריות). המשאבים עדיין מאיימים להיגמר, אנחנו עודנו רוצים ליישב את מאדים, והדמויות במד"ב עדיין עצובות ואינן מושלמות כמו בשנות השבעים.
הוא קריאה מאד מומלצת למי שרוצה לחשוב. ולהרהר קצת.
[הגירסה שקראתי יצאה ב – 1980 וקראו לה קיבורג (זמורה בית, מודן, 215 עמודים). עקב דלות השפה העברית דאז, הם לקחו על עצמם הרבה חופש בתרגום. כך קיבלנו מילים כמו מכנוש (סייבורג) ואיבזרים (איברים מלאכותיים. איבר + אביזר). הספר תורגם מחדש בידי עם עובד ב – 1996 תחת השם יותר מאדם (שמתאים לשם המקורי: Man Plus]
ויקיפדיה: "באנטארקטיקה אין תושבי קבע מפאת תנאי מזג האוויר הקשים".
ויקיפדיה אנגלית:
"At present scientists and staff from 30 countries live on about seventy bases (40 year-round and 30 summer-only), with an approximate population of 4000 in summer and 1000 in winter"
בויקיפדיה האנגלית גם כתוב:
There are no permanent human residents, but anywhere from 1,000 to 5,000 people reside throughout the year at the research stations scattered across the continent.
כנראה שכל ה-scientists and staff נמצאים שם לתקופות קצובות (מגיעים לחצי שנה וכו'), כך שגם אם הבסיסים עצמם הם בסיסי קבע, אין באנטרטיקה תושבים. קצת כמו תחנת חלל. אני לא הייתי אומר שבני אדם היום חיים בחלל – אבל YMMV.
זאת נקודה טובה. אני חושב שאם היו בין 1000 ל – 5000 אנשים על הירח בכל נקודת זמן (מדענים וצוות) כן הייתי אומר שבני אדם חיים על הירח.
אפשר לשנות את הטקסט המקורי לאלסקה, אבל אני לא חושב שזה משנה את הכוונה ואנחנו גם ככה מנטפקים.