יומיות 06.03.2026: מה אם למברשת היה רצון משלה?

כשירות אסקפיזם לציבור עלה אתמול הפוסט החמישי בסדרת "סדרות בריטיות שראיתי לאחרונה". סדרת הפוסטים הזאת היא היא מפלצת שמזינה את עצמה; אני נהנה לכתוב אותה -> זה נותן מוטיבציה לצפות ביותר סדרות בריטיות -> יוצא שיש יותר חומרים לפוסט חדש בסדרה.

1. MOSS היא תוכנת צביעה (בדפדפן) בה כל מברשת היא תוכנית קטנה. מדובר פה ביצירות פיקסלים רטרו, לא בתוכנה מודרנית.

יש, אם ספרתי נכון, 68 מברשות שהם יצרו בעצמם; אבל ממש קל לערוך את הקוד של כל מברשת או לבנות חדשה משלכם. חלק מהמברשות פשוטות, כמו "שפכטל" או "צבעי גואש", אבל הכי כיפיות זה המברשות המתוחכמות: מברשת אורות הכרך (שיוצרת חלונות מוארים), מברשת הקליידוסקופ או מברשת האש.

לא הבנתם? שחקו דקה עם התוכנה ותבינו.

MOSS מוכיח שכשמגיע פרוייקט מושקע ומקורי – לא איכפת אם כן AI – לא AI.  פשוט כיף שיש מוצר שברור שהשקיעו אהבה בכל פסיק בו. החל מעיצוב תהליך הרישום ועד עמוד העזרה. הכל מלא חן, הומור עדין ואיכפתיות.

המברשות של MOSS לא רק מציירות בסגנון או שבלונה מסוימת; הן גם יכולות להשפיע על הפיקסלים בסביבת המברשת. זה גורם לכך שכל מברשת מרגישה כמו קסם. פתאום נזכרתי במערכת הקסם ב-Foundryside של רוברט בנט ג'קסון [ביקורת].

2. שרפתי הבוקר קצת זמן בלצייר עם MOSS, אבל אני לא מוכשר ולא ראוי להציג את "יצירות האמנות" פה. אבל מי שכן מוכשר, כמו Garrett, יוצר יצירות נהדרות כמו זו:

ציור פיקסלים פסטורלי שנראה כמו צבעי גועש

הוא קרא לזה Another philosphical Magnifying Glass.

יש להם גם אתגרי קהילה. הנוכחי, שהוא גם הראשון, הוא אמנות חלל.

3. בקבוצת פנטזיה ומד"ב – דיונים, סקירות ומכירות בפייסבוק מריץ טורניר סדרות הפנטזיה ומד"ב.

בטורניר משתתפות 32 סדרות מדב"פ, מהטובות והבולטות שידע הז'אנר. כל יום מציבים שתי סדרות אחת מול השניה, ואנשים מצביעים איזו יותר טובה. זאת שמנצחת עולה לסיבוב הבא – והמפסידה? לפח האשפה של ההיסטוריה. סתם סתם, המפסידה פשוט לא ממשיכה; לא קרה כלום. אין בושה לסיים שני, או 32.

במילים שלהם:

32 סדרות. נוקאאוט. מפסיד יוצא. מנצח ממשיך. איך זה עובד?

👈 בכל סיבוב שתי סדרות מתמודדות ראש בראש.
👈 ההצבעה פתוחה לפחות 24 שעות.
👈 אם הקרב צמוד במיוחד – נאריך ל-48 שעות.
👈 המנצחת ממשיכה לשלב הבא עד לגמר.

חשוב: זו שיטת הגרלה ונוקאאוט. זה לא דירוג אובייקטיבי של “הסדרה הכי טובה בעולם”. לפעמים סדרה חזקה נופלת מוקדם בגלל הגרלה קשוחה.

קראתי 27 מתוך ה-32 הסדרות המשתתפות. יוצאי הדופן הם: פרסי ג'קסון, חרב האמת, הירושה (אראגון), סיפורי האטורי ו…רייבנלופט. הייתם מאמינים שלא קראתי את רייבנלופט? זה על ה-TODO ליסט שלי.

4. סופר המדע בדיוני דן סימונס הלך לעולמו בגיל 77. קראתי שישה ספרים שלו, לדעתי את כל ששת הספרים שתורגמו לעברית: רביעיית היפריון ("הקנטוס של היפריון") והצמד איליום ואולימפוס. רביעיית היפריון הייתה אחד הסדרות שבתור נער צעיר גרמה לי להתאהב בז'אנר אופרות החלל.

ב-2020, בין סגרי הקורונה, כשהמוח שלי (ושלנו) לא היה מאופס, כתבתי דירוג מהיר של אופרות החלל הטובות ביותר שקראתי אי פעם. היפריון זכתה אז במקום הראשון. זה לא פוסט משהו – כאמור, דברים היו קצת מבולבלים אז – אז במקום לשלוח אתכם לקרוא אותו, אני מעתיק את הטקסט על היפריון לפה (אחרי שהעברתי אותה עריכה קלה עכשיו בפוסט המקורי; הטקסט אז יצא זוועה)

סדרת רביעיית היפריון יצאה בשנות התשעים והייתה מהספרים שהחלו את התחייה המודרנית של אופרות החלל. אי אפשר להשוות את מה שדן סימונס עשה שם לשום דבר אחר.היפריון היא לא אופרת חלל סטנדרטית. היפריון היא יותר עירבוב של טקסט ספרותי עמוק עם עלילה מורכבת, עולם יוצא דופן, שלל רפרנסים אינטליקטואליים, מבנה מורכב ושריק אחד – המפלצת העיקרית של הסדרה.

אי אפשר להסביר את היפריון למי שלא קרא לפחות את הספר הראשון בסדרה. כל הסבר ישמע מסורבל ולא מהנה. אבל אם בא לכם ספר שהוא גם אינטיליגנט וגם סוחף. גם מפחיד וגם מסקרן – תנסו את היפריון. ואם בא לכם להבין את הגבהים אליהם ז'אנר אופרות החלל יכול להגיע, תנו צ'אנס  לרביעיית היפריון.

אגב, הסתייגות אחת: עד כמה שהצמד הראשון ברביעייה מדהים, ככה הצמד השני שסוגר אותה מאכזב. זכור לי במעומעם שזאת גם הייתה דעת הקהל הישראלית בזמן שהספרים יצאו. המזל הוא שהעלילה של צמד הספרים הראשון סוגרת את הסיפור יפה ולכן אפשר להסתפק בה.

5. כן AI – לא AI, הפרסומת הזאת פשוט נהדרת.

6. הרבה זמן מחכה הסרטון הזה בטאב פתוח אצלי. אם אתם לא עוקבים אחרי משחקי מחשב אתם אולי לא יודע שהזוכה הגדול השנה היה Clair Obscur: משחק תפקידים צרפתי מעורר השראה. אחת הסיבות שהוא היה כל כך טוב, כך אומרים – לא שיחקתי – היה הפסקול המהמם שלו. אבל למרות שלא שיחקתי, אחרי הביצוע המרגש הזה של אחד השירים בטקס פרסי השנה אני מאמין לגמרי. הגיטריסט, אגב, הוא המלחין.

אם אין לכם זמן לסרטון של של שלוש וחצי דקות, אז תלכו רק לריף הגיטרה שמתחיל פה. הוא מסכם מעולה את היצירה.

3 תגובות

  1. גיל הגיב:

    תודה על עוד פוסט. תמיד כיף לקרוא! סליחה שאני מגיב רק על זה:

    > מוכיח שכשמגיע פרוייקט מושקע ומקורי – לא איכפת אם כן AI – לא AI.

    אכפת. דווקא כן אכפת. זה בסדר אם לך אישית לא אכפת.

    מכל הדברים המגניבים שאני יכול להתעסק בהם לא מתחשק לי לתת את תשומת הלב שלי לדברים שלא אנשים עשו.

    • ניימן הגיב:

      בכיף תחלוק. השיחות הכי מעניינות זה עם אנשים שלא מסכימים איתי.

      השאלה היא מה זה דברים שלא אנשים עשו? אם השתמשו ב-AI חמש אחוז? או עשר אחוז? האם זה משנה? בפרוייקט כמו MOSS. יש שם 60+ מברשות שחלקן לוקח הרבה זמן לכתוב אחרי שהוגים את הרעיון. בוא נדמיין שהם יצרו את התוכנה, יצרו שפת סקריפטים – אבל אז נעזרו ב-AI כדי לכתוב את המברשות. משהו בסגנון, "תכתוב בשפה שהמצאנו מברשת קליידוסקופ". האם זה מפריע לך?

      אני מבין את הנקודה שלך. גם זמני קצר וכמות התוכן כיום אינסופית. אני רוצה לצרוך דברים מעשירים ויוצא מנקודת ההנחה שיצירות AI הן מיחזור משמים ולא משהו חדש. אבל אני מוכן לקבל ששימוש מתון ב-AI יכול להיות טוב.

      לדוגמא, הסרטון מ-5. ברור שהוא נעשה עם AI, אבל הוא מרגיש כמו משהו שבכל זאת בן אנוש הגה וכתב לפני שנתנו ל-AI לעשות חלק מהדברים.

      • גיל הגיב:

        אני לא צופה בסרטוני AI. בטח לא בפרסומות. סליחה, אבל גם אסביר למה.

        מהשאלות שלך אני מסיק שאתה חושב שאני מדבר מאיזו סיבה אידיאולוגית. לא אגיד שאין שום אידיאולוגיה פה (והרעות של AI זה נושא מאוד גדול שאפשר לכתוב עליו שעות), אבל בוא נתמקד במשהו אחד ספציפי שהוא דווקא לא אידיאולוגיה:

        שימוש בAI זה פשוט אינדיקטור למשהו לא טוב.

        זה אינדיקטור, במקרה הפחות גרוע, של חוסר יצירתיות, של חוסר יכולת, של חוסר טעם, ושל חוסר רצון להשתפר.

        כשאנשים כותבים קוד באמצעות AI זה אינדיקטור בשבילי שאולי הכלים שלהם גרועים, או שלא אכפת להם מהתוצאה, או שלא אכפת להם מהדרך שבאמצעותה מגלים מה עובד ומה לא, או ש they can't be bothered. אבל בסופו של דבר, אם יש משהו אחד שלמדתי זה שמי שלא עושה, לא לומד. בשבילי זו אינדיקציה שחבל על הזמן שלי.

        אם הם כתבו שפת סקריפט שצריך AI בשביל לכתוב בה, אולי שפת הסקריפט לא טובה? אולי אם הם יכתבו מספיק בה הם יבינו למה והם יוכלו לשפר אותה וכך גם את הפרויקט שלהם?

        באותו אופן כשאנשים משתמשים בAI כדי ליצור ארט למשחקים שלהם, זה אינדיקטור שהם לא השקיעו, ואז למה לי להשקיע ולשחק במשחק שלהם?
        וכשאנשים יוצרים סרטונים בAI, מה הסיכוי שזה משהו ששווה לי להשקיע את הזמן שלי בו?

        בעולם שבו יש אינסוף תוכן, אני נאלץ לסנן באגרסיביות דברים שלא שווים את הזמן שלי, ושימוש בAI זה משהו שאני בוחר לסנן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting