יומיות 06.03.2026: מה אם למברשת היה רצון משלה?

כשירות אסקפיזם לציבור עלה אתמול הפוסט החמישי בסדרת "סדרות בריטיות שראיתי לאחרונה". סדרת הפוסטים הזאת היא היא מפלצת שמזינה את עצמה; אני נהנה לכתוב אותה -> זה נותן מוטיבציה לצפות ביותר סדרות בריטיות -> יוצא שיש יותר חומרים לפוסט חדש בסדרה.

1. MOSS היא תוכנת צביעה (בדפדפן) בה כל מברשת היא תוכנית קטנה. מדובר פה ביצירות פיקסלים רטרו, לא בתוכנה מודרנית.

יש, אם ספרתי נכון, 68 מברשות שהם יצרו בעצמם; אבל ממש קל לערוך את הקוד של כל מברשת או לבנות חדשה משלכם. חלק מהמברשות פשוטות, כמו "שפכטל" או "צבעי גואש", אבל הכי כיפיות זה המברשות המתוחכמות: מברשת אורות הכרך (שיוצרת חלונות מוארים), מברשת הקליידוסקופ או מברשת האש.

לא הבנתם? שחקו דקה עם התוכנה ותבינו.

MOSS מוכיח שכשמגיע פרוייקט מושקע ומקורי – לא איכפת אם כן AI – לא AI.  פשוט כיף שיש מוצר שברור שהשקיעו אהבה בכל פסיק בו. החל מעיצוב תהליך הרישום ועד עמוד העזרה. הכל מלא חן, הומור עדין ואיכפתיות.

המברשות של MOSS לא רק מציירות בסגנון או שבלונה מסוימת; הן גם יכולות להשפיע על הפיקסלים בסביבת המברשת. זה גורם לכך שכל מברשת מרגישה כמו קסם. פתאום נזכרתי במערכת הקסם ב-Foundryside של רוברט בנט ג'קסון [ביקורת].

2. שרפתי הבוקר קצת זמן בלצייר עם MOSS, אבל אני לא מוכשר ולא ראוי להציג את "יצירות האמנות" פה. אבל מי שכן מוכשר, כמו Garrett, יוצר יצירות נהדרות כמו זו:

הוא קרא לזה Another philosphical Magnifying Glass.

יש להם גם אתגרי קהילה. הנוכחי, שהוא גם הראשון, הוא אמנות חלל.

3. בקבוצת פנטזיה ומד"ב – דיונים, סקירות ומכירות בפייסבוק מריץ טורניר סדרות הפנטזיה ומד"ב.

בטורניר משתתפות 32 סדרות מדב"פ, מהטובות והבולטות שידע הז'אנר. כל יום מציבים שתי סדרות אחת מול השניה, ואנשים מצביעים איזו יותר טובה. זאת שמנצחת עולה לסיבוב הבא – והמפסידה? לפח האשפה של ההיסטוריה. סתם סתם, המפסידה פשוט לא ממשיכה; לא קרה כלום. אין בושה לסיים שני, או 32.

במילים שלהם:

32 סדרות. נוקאאוט. מפסיד יוצא. מנצח ממשיך. איך זה עובד?

👈 בכל סיבוב שתי סדרות מתמודדות ראש בראש.
👈 ההצבעה פתוחה לפחות 24 שעות.
👈 אם הקרב צמוד במיוחד – נאריך ל-48 שעות.
👈 המנצחת ממשיכה לשלב הבא עד לגמר.

חשוב: זו שיטת הגרלה ונוקאאוט. זה לא דירוג אובייקטיבי של “הסדרה הכי טובה בעולם”. לפעמים סדרה חזקה נופלת מוקדם בגלל הגרלה קשוחה.

קראתי 27 מתוך ה-32 הסדרות המשתתפות. יוצאי הדופן הם: פרסי ג'קסון, חרב האמת, הירושה (אראגון), סיפורי האטורי ו…רייבנלופט. הייתם מאמינים שלא קראתי את רייבנלופט? זה על ה-TODO ליסט שלי.

4. סופר המדע בדיוני דן סימונס הלך לעולמו בגיל 77. קראתי שישה ספרים שלו, לדעתי את כל ששת הספרים שתורגמו לעברית: רביעיית היפריון ("הקנטוס של היפריון") והצמד איליום ואולימפוס. רביעיית היפריון הייתה אחד הסדרות שבתור נער צעיר גרמה לי להתאהב בז'אנר אופרות החלל.

ב-2020, בין סגרי הקורונה, כשהמוח שלי (ושלנו) לא היה מאופס, כתבתי דירוג מהיר של אופרות החלל הטובות ביותר שקראתי אי פעם. היפריון זכתה אז במקום הראשון. זה לא פוסט משהו – כאמור, דברים היו קצת מבולבלים אז – אז במקום לשלוח אתכם לקרוא אותו, אני מעתיק את הטקסט על היפריון לפה (אחרי שהעברתי אותה עריכה קלה עכשיו בפוסט המקורי; הטקסט אז יצא זוועה)

סדרת רביעיית היפריון יצאה בשנות התשעים והייתה מהספרים שהחלו את התחייה המודרנית של אופרות החלל. אי אפשר להשוות את מה שדן סימונס עשה שם לשום דבר אחר.היפריון היא לא אופרת חלל סטנדרטית. היפריון היא יותר עירבוב של טקסט ספרותי עמוק עם עלילה מורכבת, עולם יוצא דופן, שלל רפרנסים אינטליקטואליים, מבנה מורכב ושריק אחד – המפלצת העיקרית של הסדרה.

אי אפשר להסביר את היפריון למי שלא קרא לפחות את הספר הראשון בסדרה. כל הסבר ישמע מסורבל ולא מהנה. אבל אם בא לכם ספר שהוא גם אינטיליגנט וגם סוחף. גם מפחיד וגם מסקרן – תנסו את היפריון. ואם בא לכם להבין את הגבהים אליהם ז'אנר אופרות החלל יכול להגיע, תנו צ'אנס  לרביעיית היפריון.

אגב, הסתייגות אחת: עד כמה שהצמד הראשון ברביעייה מדהים, ככה הצמד השני שסוגר אותה מאכזב. זכור לי במעומעם שזאת גם הייתה דעת הקהל הישראלית בזמן שהספרים יצאו. המזל הוא שהעלילה של צמד הספרים הראשון סוגרת את הסיפור יפה ולכן אפשר להסתפק בה.

5. כן AI – לא AI, הפרסומת הזאת פשוט נהדרת.

6. הרבה זמן מחכה הסרטון הזה בטאב פתוח אצלי. אם אתם לא עוקבים אחרי משחקי מחשב אתם אולי לא יודע שהזוכה הגדול השנה היה Clair Obscur: משחק תפקידים צרפתי מעורר השראה. אחת הסיבות שהוא היה כל כך טוב, כך אומרים – לא שיחקתי – היה הפסקול המהמם שלו. אבל למרות שלא שיחקתי, אחרי הביצוע המרגש הזה של אחד השירים בטקס פרסי השנה אני מאמין לגמרי. הגיטריסט, אגב, הוא המלחין.

אם אין לכם זמן לסרטון של של שלוש וחצי דקות, אז תלכו רק לריף הגיטרה שמתחיל פה. הוא מסכם מעולה את היצירה.