יומיות 16.11.2015: MIDI שחור (המוזיקה הצפופה בעולם), התאום המרושע של סנטה, Openciv, סרטון מצויר של xkcd ועוד

יומיים של דלקת גרון קשה שווים מנוחה. אז הנה מה שיש לי לשאול אחרי זה: איך זה שאף אחד ממכם לא סיפר לי על You, Me and the Apocalypse? כאילו סדרת קומדית-מד”ב בריטית-אמריקאית מקסימה. איזה יופי טופי של סדרה. וגם יש שם את ג’נה פישר האלוהית (‘פאם’ מהמשרד).

לינקים: מכירים את הז’אנר המוזיקלי שנקרא Black MIDI? אלו יצירות פסנתר שבני אנוש לא יכולים לנגן. יש בהן מליוני תווים בכמה דקות של יצירה. השם מגיע בגלל שאם כותבים את היצירות האלה בשיטת התווים הרגילה, מה שרואים זה המון שחור בגלל כמות וצפיפות התווים.

התוצאה מרגישה כמו גשם מרענן של תווים. נגיד, בשיר הפופולרי הזה בעל 4.6 מליון התווים:

או בשיר המטורף הזה, שמגיע מסין ויש בו 21 מליון תווים(!!) בחמש דקות וארבעים שניות:

Rhizome כותבים על העולם היצירתי של ה-Black MIDI.

תמונה: Krampus הוא התיאום המרושע של סנטה קלאוס. הוא גם הכוכב של סדרת צעצועי רטרו בסגנון האייטיז שמרימה חברת WARPO (קיקסטארטר). ואיזו צעצועים היו באייטיז? מפלצות ודברים מגעילים. הנה, כמו זה:

בובה של קוף-מפלצת אדום

לפני עשרים שנה ניסו שלושה סטודנטים דניים לשחק במשחק בשם Openciv. גרסת רשת חופשית למשחק ‘ציוויליזציה’ המיתולוגי. אממה, המשחק היה זוועה. זוחל לגמרי.

אז הם עשו מעשה: יצרו גרסא משלהם לציוויליזציה. קוראים לה Freeciv. היא הייתה כל כך מוצלחת, שעד היום היא נחשבת לסיפור הצלחה של משחקי קוד פתוח (וגם ממשיכים לפתח אותה).

לכבוד עשרים שנה לסדרה התראיינו המפתחים המקוריים וסיפרו את הסיפור שלה.

—————————

לרנדל מונרו מ-xkcd (יחי xkcd!) עומד לצאת ספר חדש. שמו הוא Thing Explainer: דברים מסובכים במילים פשוטות. הוא מתיימר להסביר שם כל מיני קונספטים סופר-מסובכים בעזרת אלף המילים הפופולריות ביותר בשפה האנגלית.

נשמע כמו יופי של ספר; מונרו באמת יודע להסביר דברים נהדר. הקטע עם האלף מילים קצת מטופש. יוצא שהוא אומר ‘מי אש’ במקום ‘נפט’ (המילה ‘נפט’ לא מספיק פופולרית) ו’סדין גדול’ במקום ‘מצנח’.

בינתיים, כדי לקדם את הספר, יצר מונרו סרטון נהדר שמסביר איך נוסעים לחלל. פשוט פשוט, אבל החכמתי.

אנחנו בתור הזהב של עיבודי סדרות מדב”פ לטלוויזיה, ואני מזמן איבדתי שליטה מרוב היצע. Tor.com עושים סדר: רשימת (כמעט) כל סדרות המדב”פ שמגיעות לטלוויזיה או לקולנוע.

—————————

מצבות לדור המקלדת:

קומיקס

הגרדיאן וצוות המומחים שלו בחרו את עשרים הספרים המשפיעים ביותר על האקדמיה בהיסטוריה. קוראי העיתון נתבקשו לדרג אותם. ובמקום הראשון.. מוצא המינים של צ’ארלס דרווין.

אחריו מגיעים המניפסט הקומוניסטי, כל עבודות שייקספיר (טוב, הם בכל זאת בריטיים), המדינה של אפלטון וביקורת התבונה של קאנט.

רק לי זה עושה חשק לקחת איזה ספר אקדמאי קלאסי ליד?

6 תגובות

  1. D! פה ועכשיו הגיב:

    ספרים אקדמאיים – רק אחרי התואר!

    ואם אתה תאבד שליטה על הסדרות – מי יאמר לי במה שווה לנסות לצפות?

    • ניימן הגיב:

      אני בכל מקרה מתמחה רק בקומדיות. לדברים יותר רציניים אני לא הכתובת בכל מקרה.

      • ההוא הגיב:

        זה מצחיק שאתה מגדיר את “אתה אני והאפוקליפסה” כדרמה קומית כאשר זה נראה כאילו הם מנסים להתנער מזה לאורך כל הדרך.
        סצינת הסיום של הפרק האחרון (פרק 8) בכלל תקעה את המסמר האחרון בקבר של הקומיות והפכה את הסדרה הזאת לדבר הכי מדכא שראיתי כבר המון זמן.

        • ניימן הגיב:

          לא ראיתי עדיין את הפרק האחרון (אני בחמישי), אבל בינתיים זה די.. מצחיק. כאילו, יותר קליל מלא. מה גם שמצאתי את זה כשחיפשתי ‘קומדיות חדשות 2015’:))

  2. עומר הגיב:

    אתה לא באמת חושב שמנועים רקטיים פועלים על נפט, נכון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting