המדף הז’אנרי – רפובליקת הסתיו – בריאן מקללן (טרילוגית Powder Mage #3)

[ביקורות ספר א’ בטרילוגיה, ספר ב’]

אני לא מבין את זה, אני היחיד שמתלהב מטרילוגית Powder Mage? כאילו, זה לא שיש מליון סדרות פנטזיה מוצלחות בעולם. ובטח לא מודרניות חמודות כאלה כמו ה-Powder Mage.

איך זה שמכל האנשים שקראו את הספר הראשון למועדון הקריאה, כמעט אף אחד לא המשיך לשני והתלהב איתי בקולי קולות בתגובות על איכותה של הטרילוגיה?

אז חברים, בבקשה, תתאפסו על עצמכם.

רגע לפני שאסיים לנזוף בקוראי הבלוג: רשימת היצירות שמצאתי עצמי מתלהב מהן כמעט לבד לאורך השנים:
– טרילוגיית אני לא רוצח סדרתי [א’, ב’-ג’].
האח הקטן.

עכשיו לעניינו: חלק מסיים של טרילוגיה יכול להרוס את כל הסדרה אם הוא גרוע (מישהו צעק ‘אבודים’?), או לחזק את האתוס שלה אם הוא חזק.

רפובליקת הסתיו לא עושה אף אחד מאלה. הוא ספר מצוין, בדיוק כמו שני הספרים הקודמים בסדרה. ולכן הוא משאיר את אותו הטעם המצוין שהיה לסדרה לפניו.

במילים אחרות: אחלה ספר, אחלה סדרה, כיף גדול וטוב לב. לכו לקרוא.

כריכת The Automn Republic
[הספר באמזון]

אין טעם לדבר על העלילה של רפובליקת הסתיו. אם לא קראתם את השניים הראשונים, זה לא יגיד לכם כלום. ואם קראתם, כל מילה נוספת תהיה ספויילר.

אבל כן יש שתי נקודות שרצוי להדגיש.

הראשונה מתרחשת מאה עמודים לפני הסוף. כשפתאום ברור לך שאין מצב שמקללן מסיים את הסיפור הזה במאה העמודים שנשארו.

רק שאז מקללן עושה קסם, דוחף דברים פנימה, משתמש בדאוס אקס-מכינה קטנטן, ומסיים את הכל בזמן. זה אפילו סיום טוב! סיום ראוי. רק שזה סיום דחוס מדי, וזאת אולי התלונה היחידה שלי לספר.

השניה מתרחשת הרבה הרבה יותר מוקדם. אני לא יכול לפרט בדיוק מה קורה שם, אבל בואו נגיד שמעורב בזה מרק דלעת, ונימוסי אירוח בסיסיים.

זה קטע שפשוט מרח לי חיוך על הפנים. לפי מה שראיתי בדיונים ברדדיט, לא רק לי. נימוסי האירוח ומרק דלעת באמצע עלילה מותחת ומורטת עצבים, היא הדבר הכי נכון לעשות ברגעי מתח.

הסצינה הזכירה לי סצינה אחרת – מספר שונה לגמרי ותרבות לגמרי לא קשורה: שדים ברחוב אגריפס. שם, עשירית שניה אחרי סצינת קרב אדירה בתוך בית של ערביה נלחמת בשדים, פונה המארחת אל שאר הלוחמים ושואלת אותם פתאום ברוגע: ‘קפה’?’

בביקורת על הספר הראשון בטרילוגיה כתבתי שאין המון עומק לקחת ממנו, אלא רק עלילה כיפית עם דמויות טובות לב. אבל עכשיו אני לא כל כך בטוח בזה.

כי כולנו בחיים נמצאים לפעמים ברגעי לחץ, ורובנו לא תמיד יודעים איך להתמודד עם זה. וכשרואים טרילוגיה שלמה עם דמויות מקסימות, שמתמודדות עם רגעי לחץ עם מרק דלעת, זה גורם לך אולי להזמין מרק דלעת, פעם הבאה שתהיה במצב לחץ בחיים האמיתיים.

[ רפובליקת הסתיו – בריאן מקללן (אמזון). 592 עמודים. 2015]

13 תגובות

  1. ארני הגיב:

    יש עוד סדרה מוצלחת הרבה יותר שסיומה טרם נדון כאן – magicians, חלק ג’ מומלץ בחום.
    גם red rising תקבל סיום בפברואר ואפשר רק לקוות ליום השלישי של kingkiller במהרה בימינו.

  2. מיס בוז'רסקי הגיב:

    לא המשכתי כי הם לא תורגמו, אם וכאשר, אקרא בשמחה.
    נא לא לנזוף בי על עצלנותי שלא לקרוא באנגלית. אני יכולה, אין לי כוח.

  3. ארז. הגיב:

    אתה סתם משמיצן. המשכתי וקראתי את כל הטרילוגיה.

    מראש לא התלהבתי מהספר הראשון ברמה בה אתה התלהבת ממנו. זכור לי שחשבתי דאז שאם כבר ספר שממש ממש מזכיר את הכתיבה של ברנדרון סנדרסון – אז עדיף כבר לקרוא ברנדון סנדרסון (בטח היצירות העכשוויות שלו, שהשתכללו מאז ימי טרילוגית מיסטבורן המקורית). ועדיין, הסדרה היתה מספיק נחמדה כדי להמשיך לשני, וממנו כמעט ישירות לשלישי.

    מאז שקראתי אותם עברו כמה חודשים. להגיד שאני זוכר יותר מדי מה קרה שם? לא יכול. אני זוכר חלק מהדמויות, חלק מקשתות העלילה, אבל האמת שאני כבר ממש לא זוכר איך בדיוק ניצחו בסוף את הרעים ומה בדיוק קרה בעימות האחרון. שזה מבאס, כי עימותים אחרונים בספרי פנטזיה אפית הם בדרך כלל החלק הכי בלתי נשכח בהם.

    בקיצור – נהנתי מקריאת כל הטרילוגיה, אבל זה פחות או יותר נגמר שם. הנאה. כיף. סבבה. לא יותר מזה. (לעומת טרילוגית The Magicians שהוזכרה שם, שאני לגמרי זוכר מה קרה בכל אחד מהספרים ואיך הסיפורים האלה השפיעו עליי וגרמו לי לחשוב).

    • ניימן הגיב:

      ראשית, מברוק:) אני אפילו זוכר את ההודעה שלך במועדון הקריאה. אני בדיוק ההפך ממך עם סנדרסון ומקללן: זוכר טוב טוב את הסצינות של מקללן, אבל משני הספרים האחרונים של הערפילאיים אני זוכר בעיקר חתיכות.

      מה שכן, לא יודע למה אתה וארני מתעקשים להשוות את ה-powder mages לקוסמים. האחת פנטזיה אפית מתחמתית והשניה פנטזיה אורבנית בסימן ספרות טובה. זה כמו להשוות את מלחמת הכוכבים (המקורי) לאזרח קין. שנים סרטים, אבל מי יותר?

  4. אסף הגיב:

    מסכים, סדרה גדולה (לא ברמה של first law, אבל עדיין מאוד חזקה).
    דמויות מאוד עגולות, שמתפתחות יחד עם העלילה, קטעי קרבות ואקשן גדולים.

  5. מירית הגיב:

    איזה באסה!!!! אני קוראת כרגע את הספר השני בסדרה ועכשיו אני צריכה לחכות שגם השלישי בטרילוגיה יתורגם.

  6. tmak הגיב:

    בעקבות ההמלצה פה על הסידרה, הגעתי בחודש האחרון סוף סוף לקרוא הטרילוגיה ואכן היה כייף גדול – נהניתי מאד מהכתיבה גם בהיבט של הדמויות וגם העלילה ובניית העולם – מצוין !

להגיב על tmak לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting