נגנז בגנזך 24.05.16: קונספירציות, רעיונות מקוריים, חומות וגדרות, מכונות מזל וספרות נשית ועוד ועוד…

[נגנז בגנזך הוא טור שבועי שאוסף פוסטים ישראליים מהשבוע החולף. הוא נכתב בעזרת פורטל הבלוגים העברייםגנזך הרשתתעשו לבלוג לייק]

הערת הכותבת: הטור הזה כמעט ולא נכתב. הודעתי לדוקטור כבר בשבוע שעבר שהטור ידחה בעקבות אירוע של פעם בשנה. משום מה המשכתי לשלוח לעצמי לינקים מעניינים במהלך השבוע, למרות הידיעה שלא אעשה בהם שימוש. לכל מקרה שלא יהיה.

בהמשך השבוע גיליתי שמסתבר שאירועים של פעם בשנה לא תופסים כל כך הרבה זמן. מה גם שהתגעגעתי לטור רגיל עם לינקים מרתקים, שלמדתי מהם משהו. כאלה שהזמן שהשקעתי בקריאתם היה בזבוז מחושב היטב.

ביום כתיבת הטור לרוב שבת, אני מוצאת עצמי עם אוסף לינקים מבולגנים: חצי רעיונות, תמונות, ציוצים, מוזיקה לא מוכרת ושטויות אחרות. רק הרעיון לצלול אל תוך החור השחור הזה גורם לי לרצות לישון. בשבת הזו החלטתי להילחם בדחף, ולכתוב.

הייתה גם סיבה נוספת: לקראת סוף השבוע, התגלה אצלי צורך בהסחות דעת. חזרתי ללינקים ששלחתי לעצמי וקראתי תוך כדי בריחה מהמציאות. אז חשבתי לעצור לרגע ולשתף אתכם.
לוגו גנזך הרשת
1. הרצאת טד השבועית: איך מגיעים רעיונות מקוריים. השורה התחתונה? פשוט צריך לנסות. הרבה. לעבור דרך הרבה רעיונות פחות טובים. חלקם מטופשים, חלקם לא הגיעו בזמן הנכון, חלקם פשוט רעים. עד שמגיעים לרעיון האחד הזה שהוא מה שחיפשתם כל הזמן.

ההרצאה מתמקדת ברעיונות מקוריים, אבל זה תופס לעוד כמה תחומים בחיים.

2. גם הלינק הבא הוא גם סרטון מעניין. הסבר קצר על מה בדיוק טראמפ הביא למערכת הבחירות בארצות הברית, ואיך זה עובד לו מבחינת ההמונים. תמצאו שם את המילה המפלצתית אוטוריטריזם.

—————————

השבוע, בעקבות אותו אירוע של פעם בשנה, החלטתי לראות סוף כל סוף את הפרקים החדשים של תיקים באפלה. שמרתי אותם להזדמנות מיוחדת. ראיתי את הפרק הראשון בלבד. וכן, הייתי בדמעות כשהתחילה מוזיקת הפתיחה.

זו לא ביקורת ציפייה, אבל הפרק גורם לחשוב על קונספירציות (מפתיע אה?). אחד המשפטים המפורסמים מהסדרה הוא Trust No One, אז הנה רצף של כמה לינקים באווירת “לפקפק בכל”.

3. נתחיל מפוסט מהעין השביעית. חסרים מאוד אתרים שמתרכזים בביקורת תקשורת (הבור שהשאירה ולווט אנדרגראונד עדיין פעור). הכתבה הבאה הייתה שיעור טוב באיך לא לעשות עיתונות, ובעיקר איך לא להאמין לכל מה שאנחנו קוראים.

4. הטקסט הבא הוא על גדרות וחומות. זה לא בדיוק קונספירציה, פחות מעניינת אותי השאלה למה אנחנו צריכים לפחד. התמונה בלינק די מטרידה ויש מספיק שאלות אחרות לשאול. חומות תמיד היו מרתקות בעיניי ועוד לא ראיתי את העונה החדשה של משחקי הכס.

5.  “עכשיו השלטון החליט – ללא שיתוף הציבור, ללא ידיעתנו והסכמתנו – ששדה הקרב הוא בכל מקום”. זה משפט ממאמר מתורגם של סנודן על ידי עידן לנדו.

הוא מתקשר לסעיף הקודם. אם אבחר להמשיך בקו של קישור לסדרות טלוויזיה: בדיוק סיימתי את האישה הטובה. בין כל הדרמה והרומנטיקה השתעשעו שם ברעיונות של האזנות סתר, חדירה לפרטיות וחשיפת שחיתויות בצורה נפלאה.

אם נחבר את שני הסעיפים האחרונים אז יש לנו אוכלוסיה מגודרת שמנוטרת באופן קבוע. הבעיה עם קונספירציה היא שהיא אכן נשמעת כמעט תמיד מטורפת על כל הראש.

ווידוי: לא קראתי את מילות הסיום שהוסיף לנדו.לא רציתי שזה ישפיע על מה שאני מבינה או רוצה להבין מהטקסט.

6.
סרטון אחרון. הנושא? פרטיות. אחד המשפטים שרצים הרבה ברשתות הוא שבעתיד כל אחד יזכה ל-15 דקות של פרטיות. ובכל זאת, למרות שאנחנו מודעים לכמה עוקבים אחרינו  ומי מרוויח מזה, אנו ממשיכים הלאה. לרובנו “אין שום דבר להסתיר”. אנחנו מכורים. ברשותכם אלך לחשוב על זה עם כוס זירו עם קרח ולימון.

7. כבר תקופה ארוכה שאני חושבת שכל מה שאמסטרדמסקי כותב זה אדיר. הפעם הוא לקח את מכונות המזל של מפעל הפיס ובדק מה בדיוק קורה שם (מי ידע שיש מכונות כאלו?!).

זו לא קונספירציה קלאסית של העברת מעטפות במגרשי חניה חשוכים. כבר מזמן אנחנו בשלב הרבה יותר מתוחכם ומפחיד של קונספירציות. רק התמונה של מיקום המכונות האלו  לפי אזורים בשילוב של פילוח סוציו-אקונומי וכבר רואים שמשהו כאן ממש לא במקרה. הוא כתב “זו לא טעות, זו מדיניות” בכיף זה יכול להיות משפט פתיחה על רקע השמיים בתיקים באפלה.

8. אני אוהבת את הבלוג של נעם רשף בגלל בחירת הנושאים שלו, וגם כי הוא מצליח לפגוע במדויק במה שמעניין אותי באותו שבוע.

הפעם קצת על מוות ומה שמעבר. אהבתי את השורה התחתונה, תנו לי מציאות ותשאירו את הקסם והכישוף לספרים.

9. למצוא משהו מעניין באלכסון זה קל. לבחור רק משהו מעניין אחד מאלכסון זה קשה. בסוף יצא מין סיכום הקונספירציות שעברנו עליהן כאן: פרטיות, שליטה פוליטית, מוות, בדידות ופחד מכונסים – כולם מכונסים תחת היכולת המדהימה של הטכנולוגיה.

282328029_0bc892636c

1. בחודש וחצי האחרונים קראתי שלושה ספרים שנכתבו בידי נשים. עשיתי השלמת קריאה עם ‘צד שמאל של החושך’, המשכתי עם הספר הראשון בטרילוגית ‘האדם האחרון’ של אטווד ועכשיו אני בתחילתו של  Station Eleven שמסתמן כלא רע בכלל. גילוי נאות: הזמנתי אותו בעקבות פוסט של הדוקטור בבלוג זה. אז אני מתכוונת להמשיך את הקו הזה בעזרת הרשימה הזו.

2. זו הכותרת של הפוסט אבל אין דרך אחרת לתאר אותו “הסיפורים המועמדים לנבולה” . אני לבינתיים רק מתכננת עליהם אבל בסיום הפוסט הכותב מנתח את הגיוון ושוב עולה נושא המגדר.

3. הלינק אולי נראה לא קשור לכלום. כלומר הוא עוסק בדברים שאני מוצאת מעניינים, אבל עזבו, מי שצריך יכנס לקרוא, כל השאר רק יכולים לנסות לנחש – למי שייכת שכונת שפירא?

4. במהלך כתיבת הטור הקשבתי למוזיקה מהבלוג הרמוניה דרומית.

4 תגובות

  1. Athaclena הגיב:

    קראתי 13 סופרות מתוך ה-100, ועוד אחת אתחיל בקרוב
    (לא תמיד קראתי את הספר עצמו, אבל ספר אחר של הסופרת כן)
    לא מדהים במיוחד, אבל קשה להתחיל לקרוא דברים חדשים ולא מוכרים כשאפשר פשוט להמשיך עם הישנים האהובים (וגם כי קשה לסנן מראש מה כדאי לקרוא)

  2. Reef הגיב:

    אפשר לסנן בעזרת המלצות 🙂
    יש לך המלצה כלשהי מהרשימה או לפי סופרת?

  3. שיה הגיב:

    תודה על ההפניה לכתבה בעין השביעית על האוניה. גם אני אוהבת אניות. מעניין לקרוא את התגובות לכתבה כי מי שבאה לבקר את המקצועיות של הסיקור, ספגה שם ביקורת בעצמה.

    • Reef הגיב:

      כשקראתי את הכתבה עוד לא התפתח הדיון בתגובות זה אכן מעניין.

      ואפילו מזכירים שם את העיתון ‘ערב ערב באילת’!
      תודה 🙂

להגיב על שיה לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting