יומיות 09.12.2017: רוסיה השיקה מערכת בחירות מבוססת בלוקצ’יין של את’ריום, הבלוג שואל ‘האמנם?’ ומנתח

יומיות שנכתבו בדרכי לאכול חומוס בלפלף.

1. הכותרת אומרת: רוסיה השיקה מערכת בחירות מבוססת בלוקצ’יין של את’ריום.

זה די מדהים, כי “כמה איכפת לממשלה הרוסית מממשל תקין ואיזה יופי שהיא דואגת לאזרחים!” הוא משפט שאף אחד לא אמר אף פעם.

היות ונאלצתי, מסיבות מקצועיות, לקרוא את הכתבה, ראוי שגם אתם תסבלו ותשמעו את דעתי עליה.

מטרת הפרוייקט: מערכת הצבעות מקומית לאזרחים. למשל, שאזרחים יוכלו להצביע אם להוסיף עוד רמזור בצומת קפלן.

עכשיו ניתוח:

נתחיל בשאלה, “מה זה בלוקצ’יין?”.

אחת השאלות שכיף לשאול מומחי בלוקצ’יין, ויש כיום אחד כזה תחת כל עץ רענן, היא “מה זה בלוקצ’יין, ומה בלוקצ’יין עושה?”. אח! תראו איזה יופי הם מגמגמים בתשובה כי אין להם מושג.

הסיבה היא שאין עדיין קונצנזוס מה זה בלוקצ’יין. מבנה תיאורטי של מדעי המחשב? (כך סאטושי, ממציא ביטקוין, הגדיר את זה). מסד נתונים מבוזר? מערכת לא ריכוזית? סתם מילה שתינוקות אומרים? לא ברור.

השאלה השניה, מה בלוקצ’יין עושה, יותר טריקית. כי בלוקצ’יין לא עושה כלום. השאלה היא יותר מה מערכות קלאסיות עושות ובלוקצ’יין לא עושה.

הסבר: במערכות קלאסיות יש תמיד מפעיל מערכת, והוא יכול למחוק ולשנות נתונים בדיעבד. במערכות שאנשים אוהבים לקורא להן בלוקצ’יין יש *הרבה* מפעילי מערכת, ואז מפעיל אחד לבד לא יכול לשנות כלום.

אממה, השאלה החשובה עכשיו היא מי כן יכול לשנות? אז יש מערכות בהן 2 מפעילים יכולים לשנות, ויש כאלה שבהן מספיק ש-3 מפעילים יצליחו, ויש כאלה כמו ביטקוין או את’ריום, שבהן בשביל לשנות משהו צריך שיהיה לך יותר מעבדי מחשב מלכל שאר המפעילים ביחד.

אם כשאתה מדבר על “בלוקצ’יין”, אתה לא אומר מי המפעילים שלך, וכמה מהם יכולים להחליט לשנות משהו, זה לא שווה הרבה.

לכן, יש בלוקצ’יין ויש בלוקצ’יין. וכשמישהו אומר ש”יש לו פתרון באמצעות בלוקצ’יין!”, זה כמו להכריז שפתרת בעיה בעזרת כלי תחבורה, מבלי לציין אם השתמש באופניים עם גלגלי עזר או מטוס F16 על קולי.

הרוסים השתמשו כמובן באופניים עם גלגלי עזר. הנה מה שהם עשו:

ראשית, הם לא משתמשים ב”את’ריום”. הם לקחו את הקוד של את’ריום, שינו אותו, ויצרו מערכת הצבעות מבוססת עליו.

המערכת משתמש במשהו שנקרא proof of authority. בגדול זה אומר שהם בוחרים כמה גופים שיפעילו את המערכת. כדי לרמות את המערכת צריך (כנראה) ששליש מהגופים שהם בחרו יחליטו את זה יחד.

היות והם לא מציינים כמה גופים יש, ומי הגופים האלה בכלל – יש מצב שכל הגופים הם הממשלה הרוסית. או בשליטת הממשלה הרוסית, כי בסופו של דבר, הם בחרו אותם. זה הופך את כל המערכת למיותרת.

מה שהכי יפה, זה שבינתיים בדרך ל”בלוקצ’יין” ההצבעות עוברות דרך גוף מרכזי, שיכול לעשות איתן מה שבא לו. אז זה בכלל מיותר. הם טוענים שהם ישנו את זה בעתיד. אני נשאר סקפטי.

לסיכום: יח”צ זה פיכסה. אל תאמינו אף פעם לשום דבר שכתוב בעיתון או מגזין רשת. עד כמה שאני יכול לשפוט הבלוג הזה הוא מקור המידע האמין היחיד בעולם (וסביר להניח שבגלקסיה). וזאת למרות שאפילו אני מבלף לפעמים.

2. לנושאים קלילים יותר: קרקס שהחיות בו הם כלבים שהוצלו ממכלאות. אתם יודעים מה? נראה לי שזה מוסרי.

תמונה של קרקס

3. בדיחה שתצחיק את מי שעוקב אחרי מחירי ביטקוין:

“ילד מבקש מאבא שלו דמי כיס בשווי ביטקוין.

האבא עונה: 14,000$? מה תעשה עם 11,546$? בשביל מה צריך ילד 16,723$?!”

4. פיסת עצה לחיים שמצאתי בטוויטר. בקצרה: הדרך היחידה לעשות דברים זה אם איכפת לכם. זה נכון לתיכנות, זה נכון למתמטיקה, זה נכון לבישול, וזה כנראה נכון לכל דבר בחיים.

עצה לחיים: שיהיה לכם איכפת ממה שאתם עושים

בפרק הבא: איך לגרום שיהיה איכפת לכם ממשהו? הממממ.

8 תגובות

  1. אמין? אתה? נניח…
    חולק עליך לגבי הכלבים, מי שרוצה להציל כלבים לא צריך לעשות מהם קרקס (לך תדע מה הם עוברים שם), זה גם נותן פתח “להציל” עוד בעלי חיים לקרקס – פרות, תרנגולות, פילים, ילדים מאפריקה (?)

    • D! כאן ועכשיו הגיב:

      מצטרף ל-ב’

      • ניימן הגיב:

        כל מקרה לגופו, וכל מקרה נשפט לאור המציאות.

        המציאות היא שיש הרבה המתות חסד של כלבים. אבל נראה לי שעדיף שיהיו בקרקס שמתנהג אליהם יפה (אם זה אכן מתנהג יפה) מאשר שיומתו.

        אם נגיד למציאות בה אין המתות חסד של כלבים, אפשר לבדוק את עניין הקרקס מחדש.

        לגבי פרות, תרנגולות, פילים וכו’: כמו שאמרתי, כל מקרה לגופו. לפסול מעשה טוב רק בגלל שמישהו עלול לעשות מעשה אחר רע – מה יוצא לך מזה?

    • ניימן הגיב:

      אז מה צריך לעשות? לכלוא אותם בדירה קטנה בתל אביב? כי זה מה שעושים רוב האנשים.

      לכאורה תגיד יותר טוב, כי רוב הכלבים שראיתי כלואים בדירה בתל אביב נראים נורא מאושרים. אתה מחליט שכלבי קרקס לא מאושרים, אבל אני לא בטוח על מה זה מבוסס. נראה לי שעבודת קרקס יכול להיות משהו שכלב יהיה מאושר ממנו. יכול להיות שלא. צריך לראות את היישום כמובן, אבל עצם הרעיון? מה רע?

      • אני מבטיח לך שגם בקרקס הם כלואים בכלובים ועוברים התעללות כדי שיהיו מאולפים טוב יותר, כמו כל חיות הקרקס לדורותיהם. לא סתם חוקקו חוקים והוציאו את בע”ח מרוב הקרקסים בעולם המערבי.
        מי שחושב שהם נהנים חי באשליות…

        • ניימן הגיב:

          אז אתה מבטיח, אז מה? יש לך איזו עדות לגבות את ההבטחה שלך? הרי זה כל כך לא הגיוני ולא יעיל לכלוא כלבי קרקס בכלובים שאני בכלל לא מבין מאיפה בא לך הרעיון הזה.

          >> “חוקקו חוקים והוציאו את בע”ח מרוב הקרקסים בעולם המערבי.”: זה לא נכון:-) מה שהכי מצחיק זה שההוכחה שהמשפט הזה לא נכון היא הדוגמא עליה אנחנו מדברים עכשיו.

          • ניימן הגיב:

            למי שקורא: אני והעכברוש (חבר ותיק כבר) המשכנו את הדיון הזה בפרטי, ובסופו של דבר הסכמנו שלשנינו כוונות טובות, ונלבן את בנושא בשתיית בירה בעתיד.

            🙂

            • D! כאן ועכשיו הגיב:

              מאחר והכל כבר לובן ואני לא צריך לזרוק את דעתי פנימה רק אוסיף –
              אני חושב שלהחזיק בע”ח בדירה עירונית זו התעללות לא פחותה – גם אם הבעלים הכי נחמד בעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting