יומיות 13.03.2020: איך מטבע יציב מתרסק?

הפולנים לוקחים את הקורונה ברצינות שאין דברים כאלה. הרחובות? ריקים. מקומות הבילוי? או סגורים – או ריקים!

אתמול קניתי בקבוק בירה לקחת הביתה מהפאב (Panakeya, בירת תה ארל גריי). היה ריק לגמרי, למרות שבדר”כ המקום הומה. הברמן מרגיש די בטוח. אין לקוחות, אין סכנה.

אני, בתור ישראלי, מקשיב לרוח ההוראות. אמרו להימנע מהידבקות, אז אני נמנע מהידבקות, אבל כן הולך לטייל בטבע במקומות שאין בהם אנשים. צריך בכל זאת לחלץ עצמות.

הפולנים לעומתי מקשיבים להוראות עצמן. אמרו להישאר בבית, אז נשארים בבית. אין חריגות או “רק אני” או “רק לרגע קופץ החוצה”. בבית זה בבית.

1. אתמול התמוטטו הבורסות בעולם, אבל בעולם המקביל שלי התמוטט גם שוק המטבעות המוצפנים. ביטקוין ירד ב-47%, אחת הירידות הגדולות בהיסטוריה, ושאר המטבעות המוצפנים ירדו אפילו יותר.

ראשית, זאת מכה קשה לאתוס של ביטקוין. מציגים את ביטקוין בתור “מטבע לזמנים דיסטופיים”, בהם הכלכלה מתמוטטת, העולם במשבר ואנשים רוצים משהו בטוח. אז הופ, הבורסות מתמוטטות וביטקוין מתמוטט יחד איתם.

גם הזהב התמוטט אתמול, כך שלפחות האתוס של ביטקוין הוא זהב דיגיטלי נשמר.

אבל אני לא רוצה לדבר על הנפילה של ביטקוין, כי בואו, זאת לא הפתעה ענקית. אלא על הנפילה של מטבע אחר, MakerDAO או בשם החיבה שלו, Dai. כי בניגוד לביטקוין, Dai מצהיר שהמחיר שלו יציב.

מטבעות יציבים זה תת-תחום של מטבעות מוצפנים. הסיבה לקיומם היא שאף אחד לא יקנה ביטקוין לשימוש יומיומי. איך אפשר להשתמש במטבע שהיום שווה עשרה כיכרות לחם, ומחר שווה רבע לחם? הערך של Dai מתיימר להיות שווה תמיד לדולר אחד, אז תיאורטית הוא יותר שימושי.

Dai לא המציא את התחום. הרבה לפניו היה את NuBit שעבד על פי רעיון דומה. כל המטבעות  האלה בדר”כ “יציבים עד שהם לא יציבים”. Nubit נגיד היה יציב עד 2017, אבל אז מחיר הביטקוין התחיל לנסוק לשמיים, כל מחזיקי NuBit מכרו אותו עבור ביטקוין, והמחיר של NuBit התרסק.

Dai שיכללו קצת את השיטה ויצאו בהצהרות שהמטבע שלהם יציב לגמרי.

לא נכנס לפרטים הסובכים של איך המטבע הזה עובד. זה קצת “עירפול הבעיה על ידי סיבוך”. אבל הנה הבסיס שלו:

יש מטבע בשם Dai, שרוצים שתמיד יהיה שווה דולר אחד. בשביל להבטיח את זה, אנשים שמים ערבונות בגובה של שלושה דולר (נגיד) לכל Dai אחד. הערבונות הללו אמורים להבטיח שגם אם מחיר ה-Dai ירד, תמיד יהיה אפשר להשתמש בערבונות כדי להחזיר אותו לדולר אחד.

הערבונות עצמם לא ניתנים בדולר אלא במטבע מוצפן אחר בשם את’ריום. סליחה על הסיבוך, אבל ככה זה.

נותני הערבויות מקבלים בתמורה ריבית על הערבות שלהם. כך שאם ערך המטבע לא נופל, אז הם עושים עסקה טובה.

מה שקרה אתמול זה שני דברים. האחד הוא שערך האת’ריום נפל. זה גרם לכך שהערבויות הפכו להיות שווים לכלום. יחד איתם איים ליפול גם הערך של Dai, והמערכת נאלצה להשתמש ב*כל* הערבויות כדי לייצב אותו. אני מפשט מאד את מה שבאמת קרה, אבל זה העיקר.

הרשת מלאה עכשיו בנותני ערבויות  שאיבדו את כל החסכונות שלהם. שובר את הלב. יש לי חבר כזה שכבר הרבה זמן ניסה ללחוץ עלי גם לתת ערבות למטבע. אני חושש עכשיו לכתוב לשאול לשלומו.

אתם יכולים לקרוא את תיאור המקרה המלא פה. האנשים שעוסקים במטבע לוקחים אותו מאד ברצינות והסקירה שלהם שווה קריאה.

קשה קצת לא לגלגל את העיניים מול אנשים שמתעקשים להמציא את הגלגל מחדש. הרי כל המטבעות – כולל היורו והשקל – רוצים להיות יציבים. אף אחד לא רוצה תנודתיות יתר בערך המטבע שלו. בשביל זה בנק ישראל עובד קשה כדי לנסות לייצב את ערך מטבע השקל כל הזמן.

החבר’ה של Dai חשבו שהם יכולים למצוא לבד נוסחת קסם שתעשה אוטומציה לכל הנושא הזה. הם התעלמו מהיסטוריה של התרסקויות של מטבעות דומים, והתעלמו מאיך שהדברים נעשים בבנקים הלאומיים שדי מתמחים בזה.

דברים כמו Dai הם ניסוי מעניין. כדאי לעקוב אחריהם מהצד או אפילו להשתתף בסכום נמוך כדי להתנסות. אבל להשקיע חסכונות? לאאאא. אל תהיו הרפתקנים בהשקעות.

2. הסימפסונים ב-CSS (שפת עיצוב האתרים באינטרנט). זה גורם ללב שלי לשיר.

הסימפסונים ב-CSS

3. בהשראת האמנות למעלה ראיתי השבוע שני פרקים של סימפסון. פעם ראשונה אחרי שנים.  תשמעו, מעורר השתאות איך הסדרה עדיין יוצרת עדיין פרקים טובים אחרי שלושים שנה.

לאחד מהם, מהעונה ה-30, קוראים Woo-Hoo Dunnit?, והוא סוג של סיפור בלשי. אחלה בחלה של פרק.

אבל האחר, The Miseducation of Lisa Simpson, מהעונה הנוכחית (העונה ה-31) מיני יצירת מופת של ממש.

הפרק מדבר על מערכת החינוך ושוק העבודה הנוכחי. על ההבדל בגישה לאלו שעוסקים במחשבים ומדע, והם סוג של אזרחים נערצים, לבין אלו שעוסקים ב-Gig economy כדי לתת שירותים בסיסיים וזולים לסוג הראשון. אחת היצירות הטובות שראיתי על כלכלה מודרנית והמעמדות החדשים שהיא מייצרת, פרק מומלץ, ולו רק לשם הנוסטלגיה.

4.  כתבה נהדרת של רמי שלהבת ודוד מדר על פרדוקסים של מסע בזמן.

5. תושבי נאפולי שרים ביחד מהמרפסות בזמן סגר הקורונה.

6. החברה הנהדרים מ-Parallelni Polis, המוסד לאנרכיה קריפטוגרפית בפראג, עושים לייב סטרימינג מהסטודיו שלהם בזמן הקורונה. יהיו שם דברים מה-זה מקוריים.

7. עוד נוסטלגיה – Foxtrot! רצועת קומיקס שרצה מאז 1988, ובתור נער הייתי מכור אליה.

הקומיקס עדיין רץ, אבל עכשיו רק בימי ראשון. גיליתי אתמול שהוא אפילו עדיין גיקי! הקומיקס האחרון מדבר על סדרת הפנטזיה The Witcher.

8. רשימת הזכאים למועמדות לפרס גפן 2020 עלתה לאוויר.

6 תגובות

  1. יעל ר. הגיב:

    אני ממש רוצה בירת ארל גריי. זה נשמע מעולה.

    • יעל ר. הגיב:

      אגב, גם אני מהמשוטטים בטבע. שקט, נטול בני אדם, מאפשר להתאוורר, ואפילו מוצאים דברים אכילים – למקרה שמחר שר הבריאות יחטוף עוד ג’ננה ויטיל הסגר גם על הסופרמרקט. עוד יהיו פה קציצות חוביזה כמו במצור על ירושלים!

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    איזה כיף לקרוא בבלוג, מגניב ומעניין. רק תוספת מבאסת, התרגשתי מאוד לבקר בפרללני פוליס בפראג, אך לצערי גיליתי שבתור אישה קיבלתי יחס סופר מסריח והבנתי שיש שם חסרונות דומים לשגרירות ביטקוין בתל אביב. מקום מאוד יפה ומגניב ויש שם מזכרות מעולות, הכל בביטקוין כמובן

    • ניימן הגיב:

      תודה על המחמאות:-)

      תוכלי לפרט בקשר לפרללני פוליס? כי הייתי שם כמה פעמים בכנסים, עם שתי נשים, שאחת מהן מאד מעורבת במקום, והן היו מרוצות מאד. דווקא קיבלתי את ההרגשה שזה מקום פרוגרסיבי בקטע הזה.

      בשגרירות הביטקוין בת”א למרבה האירוניה הייתי פחות, כי אני גר באירופה.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        אולי סתם באתי ביום רע או הייתי לבושה לא מתאים או משהו כזה,אולי זה הפרצוף שלי או סתם אולי יש לי וויבים לא טובים,(?) אבל קיבלתי יחס ממש מוזר ומבאס. אולי אם הייתי עם תג של כנס או מעורבת במקום זה היה שונה. נחמד לשמוע את זה אבל. אולי אתן לזה עוד צ’אנס. תמיד התלהבתי מהארועים שלהם (מרחוק) והמקום מאוד יפה ומרשים.

        • ניימן הגיב:

          אולי:-)

          האמת היא שזאת צ’כיה, ויחס מוזר ומבאס זה די הסטנדרט של מה שקיבלתי שם בהרבה מקומות. זה לא שקיבלתי יחס חם או משהו בפרללני פוליס. הוא פשוט היה “פסדר”. קר, מרוחק, ולא משהו שמשאיר עלי יותר מדי רושם.

          הייתי שם רק בכנסים ורוב התקשורת הייתה עם אנשים לא מהמקום.

          אני ממליץ על ה-HCPP, הקונגרס השנתי שלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting