יומיות 12.06.2021: מדינת אינטרנט

אאוץ’.

יש לי כאב כבר חודש וחצי בשן שעברה בעבר טיפול שורש. אתמול הרופא הודיע שצריך לעקור ורצה לעשות את זה על המקום. אך לא הייתי מוכן מנטאלית, ודחינו את זה ליום שני.

לא ההחלטה הכי בוגרת בעולם, אבל באותו הרגע הרגשתי שאין מצב שאעבור עקירה עכשיו.

ביום שני יהיה דאבל אאוץ’, ובשלישי ב-7:30 יש לי פגישה חשובה שנראה לי שאגיע אליה מוצף במשככי כאבים.

1. 1729 הוא הבלוג של בלאג’י סריניווסאן (Balaji Srinivasan, אין מצב שאני מתעתק את השם הזה נכון), והוא מחד מאד מעניין ומאידך נורא נורא מעצבן.

הוא מעניין בגלל הנושאים: יישוב החלל, ערי סטארטאפ, הארכת חיים, היפוך ההזדקנות או מטבעות מוצפנים. רק תוסיפו לשם “מחשבים קוונטיים” וקיבלתם את כל הבאז וורדז העתידניים האפשריים.

הוא מעצבן גם כי זאת אשכרה רשימת באז וורדז. רוצה לאמר, אל תחזיק בדגל “אני חדשן פרוגרסיבי” ואז תהיה חדשן ופרוגרסיבי בדיוק כמו כל שאר האנשים באינטרנט. לרדוף טרנדים זה לא חדשני ולא פרוגרסיבי.

אבל הנה מה שאפילו יותר מעוצבן: כל פוסט כולל “תחרות נושאת פרסים” שנועדה לקדם את נושא הפוסט. לפעמים זה אשכרה קידום מכירות, אבל לפעמים סתם דרך לעשות מרקטינג לתוכן שסריניווסאן כתב עליו.

אלו בדר”כ פרסים של 1000 דולר כולל, ממש שטויות לאדם כמו סריניווסאן. אני רואה כאלה דברים רצים אצלי בטוויטר – לפעמים מאנשים שאני מכיר שנעשו מליונרים של קריפטו לאחרונה. הם כותבים דברים כמו “אני אתן כרטיס טיסה למי שכותב את 10 הבדיחות הכי טובות על בלוקצ’יין!”, ואז בתגובות כל מיני אנשים מנסים להצחיק אותם וזה תמיד נורא חורה לי. כמו מלך שמבקש שפשוטי העם ישעשעו אותו.

אוקי, לא באתי פה לרדת על על סריניווסאן, אלא לדבר על אחד הפוסטים שלו: איך להתחיל מדינה חדשה? זה מתקשר לערי הצא’רטר מהפוסט הקודם.

סריניווסאן סוקר את כל הדרכים “קלאסיות” להקים ארץ חדשה, אבל אז מתעכב על האפשרות שמעניינת אותו: ארץ ענן.

ארץ ענן היא ארץ שחבריה מכירים דרך פלטפורמת אינטרנט לפני שהם נהפכים לעם. על הפלטפורמה הם מפתחים זהות, ערכים ומדמים במציאות מדומה איך הם רוצים שהארכיטקטורה שלהם תראה. אחרי זה הם מתחילים לקנות כל מיני שטחים קיימים, והארץ שלהם הופכת למשהו עם בית אחד בפינלנד ובית אחר בהונולולו.

מה הבעיה עם זה? שנראה שסריניווסאן בונה סטארטאפ ולא ארץ. אפילו הטיעונים שלו הם טיעוני סטארטאפ. הוא לא מצביע מה רע בארצות הקיימות, לא אומר מה המטרה של ארץ חדשה, הוא פשוט אומר ש”חדש זה טוב, ויותר קל לעשות חדש מלשנות את הקיים”. ערכי סטארטאפ קלאסיים.

הנה, תקחו אותי למשל: אני רוצה להקים ארץ חדשה ואני רוצה שהיה תהיה ארץ אינטרנט. אבל יש לי סיבות!

בביקורת על הספר Seeing Like a State [ביקורת] סיפרתי על כמה קשים הם חיי מאז שהפכתי לנווד דיגיטלי. זה בגלל שהמדינות הקיימות כיום לא אוהבות נוודים. הן אוהבות אנשים עם כתובת קבועה, עבודה מסודרת וחיים “נורמאליים”. אני לא בא לארצות בעולם בטוב, אז הן “מענות” אותי, בטעות כמובן.

לכן אני רוצה מדינה שהתושב האידיאלי בה יהיה נווד. לכן אני גם רוצה שהיא תהיה מדינת אינטרנט: כלומר, כזאת שהתושבים יתקשרו עם המדינה בפלטפורמה, ולא איזה משהו עם שטח טריטוריאלי מוגדר.

זה אומר שמדינת הנוודים שלי תהיה משהו בו כל התושבים יחיו, פיזית, בשטחים של מדינות “קלאסיות” אחרות. זה נשמע לכם מוזר להיות אזרח של ארץ אחת אבל לגור בארץ אחרת? אז תדעו לכם שזה מה שאני עושה כבר 12 שנה.

כדי שמדינת הנוודים שלי תקום לתחיה, היא לא צריכה שטח טריטוריאלי, מטבע, המנון, דגל או כל זה. היא צריכה דבר פשוט אחד: ששאר המדינות יכירו בה בתור מדינה. שוב, נשמע לכם מוזר אולי אבל זה לא. מדינה זה קונספט אבסטרקטי, מבנה דמיוני אנושי. הדבר היחיד שהופך ארגון למדינה זאת ההכרה של שאר האנשים בעולם שהיא מדינה, ומהרגע שהיא מדינה מותר לה להיות שחקן בגיאופוליטיקה ולהשפיע על העולם.

כמו סריניווסאן גם אני מאמין בבואה של מדינת האינטרנט. לווא דווקא מדינת הנוודים שלי, אבל כן משהו כזה. בניגוד לסריניווסאן, יש לי סיבות קונקרטיות לזה: אני חי יותר באינטרנט מאשר ב”מציאות”, אני רואה קהילות חזקות מתפתחות באינטרנט, ולמרות שאולי אנחנו עדיין מרחק דור ממדינת אינטרנט, אני מאמין שסוף הקהילות הללו יהיו מספיק חזקות כדי לתת לחבריהן זכויות של אזרחי מדינה.

יש לנו לפחות עוד שני פוסטים (אולי שלושה!) בנושא מדינות אינטרנט ומדינות מודרניות. מקווה שהקוראים.ות יחזיקו מעמד.

2. כל גיבורי הילדות מהאייטיז בתמונה אחת. איור נהדר של דניאל פלג (נדמה לי שזאת היא, לא הצלחתי לוודא לגמרי).

כל גיבורי האייטיז בתמונה אחת

3. הצפנה הומומורפית היא סוג של הצפנה בה אתם יכולים לאכסן מידע מוצפן בשירות ענן, ואז לעבוד על המידה ולשנות אותו *בזמן* שהוא מוצפן. זאת אמורה להיות מהפיכה של ממש, כי פתאום תוכלו להינות מיתרונות הענן, בלי לסבול מהיעדר הפרטיות שבו.

מקצועית כבר מלא זמן לא עקבתי אחרי ההתפתחויות האחרונות בהצפנה הומומורפית, אבל עכשיו IBM סוף סוף משיקה מוצר לצרכנים, כך שנראה שהדבר הזה הולך להגיע אלינו בקרוב.

4. דידי חנוך היה צריך הפסקה מהעבודה, אז הוא יצר ת’רד טוויטר עם כל זוכי פרס הנבולה משנת 1966 עד 2015. מי זכה (באמת) ומי היה אמור לזכות (לדעתו). קריאה סופר מומלצת.

5. מישהו יצר את Command & Conquer: Red Alert 2  בתור משחק רשת ומה אני אגיד לכם, לכאלה אנשים מגיע פרס נובל.

6. סטריפ של xkcd על סוגי מאמרים שבתכל’ס נראה כאילו הוא נתלש מ-PHDComics-

7. אחד מהוגי הדעות הגדולים של זמננו הוא טד צ’יאנג, אדם שהוא לא רק סופר נדיר, אלא גם מרואיין נדיר. כל ראיון איתו הוא פנינה של חוכמות חיים, ידע ואבחנות, ואתם חייבים לקרוא את הראיון המאד ארוך שלו עם עזרא קליין.

כמה פנינים משם:
– מדע בדיוני עוזר לחשוב על ההשלכות של רעיון, בעוד שפנטזיה לוקח מטאפורה והופך אותה לאמיתית.

– הבעיה של גיבורי על זה שהם תמיד שומרים על הסטטוס קוו, למרות שבעולם המודרני יותר פשעים מתבצעים בשם המדינה מאשר בשם האזרחים. הסיבה לכך היא שקל להמשיך סיפורים ששומרים על הסטטוס קוו: בסוף הרי הסיפור חוזר לנקודת ההתחלה, ולכן אתה יכול לספר אותו שוב ושוב ושוב. מצד שני, סיפורים שמשנים את העולם קשה להמשיך.

– אחד האירועים החשובים בעולם היה כשהאלכימיה הפכה לכימיה. פתאום וויתרו על הצד הרוחני של המדע.

– בהתייחס לאמירה של ארתור סי. קלארק, “כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק – אי אפשר להבחין בינה לבין קסם.”. צ’יאנג לא מסכים עם זה, הוא טוען שאחד הדברים שמאפיינים טכנולוגיה זה שהיא בסוף הופכת לנחלת הכלל (כי מצליחים להוריד את המחיר שלה), בעוד שקסם הוא משהו מאד “אצילי” שרק ליחודי סגולה יש אותו.

יש עוד טריליון אבחנות, ראיון פנטסטי.

7 תגובות

  1. אוריין הגיב:

    הייתי קוראת לשעשועי עשירי הקריפטו:
    bounty based journalism
    זה רעיון כל כך טוב שאני לא מבינה איך הוא בפני עצמו עדיין לא מתושתת וקיים

  2. יעל הגיב:

    כל מה שיש לי לומר על 1 זה הלוואי. אני אפילו אסתפק בדרכון זר כלשהו (רצוי כזה שתקף לכמה מדינות) במקום מדינת אינטרנט. כל דבר שיאפשר לי לשהות במקום שמרגיש לי כבית זמני עם החברויות שיצרתי והמקומות המוכרים הקטנים יותר מחודש, גג 90 יום, לפני שתוקף ויזת התייר זורק אותי ושוברת את לבי.
    בהצלחה ביום שני!

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הראיון עם צ׳יאנג הוא פוד-קאסט
    ממליץ בחום דווקא לשמוע ולא לקרוא רק את התמלול

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    היי – אם עדיין לא קראת את הספר של רועי צזנה – https://www.mor-day.com/tzezana/
    מומלץ בחום כל קונספט המדינה ללא ארץ מוצג שם באופן מצוין.

    לינק לספר – https://www.e-vrit.co.il/Product/6603/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93

    • ניימן הגיב:

      תודה, הוא נראה מעניין, אבל יכול להיות שאצטרך לחכות לעתיד כדי לקנות עותק מודפס שלו. אני קורא ספרים דיגיטליי ב-epub, ואני חושב שהרבה חנויות ספרים דיגיטליות בעברית לא תומכות בזה.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        צודק וחבל שכך – גם פורמט קנייני של ספר הוא מגבלה שלאט תעלם בתקווה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting