יומיות 20.11.2025: ציון דרך במציאות המדומה בקוד פתוח

ההפוגה בכתיבה פה בשבועיים האחרונות היא משום סיבה מיוחדת. קצת ימים עסוקים מהרגיל, וקצת אנרגיה מופחתת בגלל החורף הפולני שכבר חודר לי לעצמות.

קצת מצחיק שהפוסט הראשון אחרי ההפוגה הוא בכלל לא שלי! אלא פוסט אורח של כרמי כרמי. איש שקרא, וכתב סקירות, על כל ספרי המדב"פ שהיו מועמדים לפרס גפן שנה שעברה.

החלק הראשון בסקירות כולל מן הסתם את הספרים הפחות מוצלחים. אבל גם כשהספר פחות מומלץ, הסקירות עצמן מצוינות. בחלקים רבים הן גם נותנות השראה, כי הרעיונות של חלק מהספרים האלה נורא מקוריים. בחיי שבא לי לכתוב ספר מד"ב ישראלי. נורא.

החלק השני והאחרון יעלה שבוע הבא.

אגב, אין לי איך לבדוק, אבל עם יותר מ-5,000 מילים יש מצב שזה הפוסט הכי ארוך שעלה אי פעם פה באתר.

1. הרבה התרחש בשבועיים, ואם נתחיל לכתוב על הכל ביומיות הן ישברו את שיא הפוסט הארוך ביותר שבדיוק נקבע היום. אז חבל. לכן חלק מהדברים יחכו ליומיות הבאות.

החדשות הגדולות ביותר מבחינתי הן ההכרזה של Valve על מסיכת מציאות מדומה חדשה, ה-Steam Frame. היא הגיע כחלק מהכרזה יותר גדולה של Valve שכוללת גם שלט חדש, ואת גולת הכותרת: קונסולת משחק. הנה:

אבל אותי מעניינת רק מסיכת המציאות המדומה. אסביר מהר למה, וגם למה יש חששות.

אני אדם בעייתי. משתמש בלינוקס. מסרב לפתוח חשבונות בפלטפורמות כדי להשתמש במכשירים שהוא קונה. בעולם המודרני מתייחסים לתמהוני כמוני כמו שהתייחסו לנוודים במשך רוב ההיסטוריה. למה אתה ילדותי? מה קשה לך להתפשר? למה אתה עושה דווקא?

כל הדברים האלה הופכים אותי ללקוח נישתי מאד, ובתחום כמו מציאות מדומה, שהוא נישה בפני עצמו, אני אפילו נישתי יותר. תוסיפו לזה את העובדה שאני לא רוצה VR למשחקים, אלא יותר בשביל כל דבר אחר (עבודה, מערכת הפעלה, סרטים, צ'אט! שיחות! לא יודע מה עוד), ותבינו את גודל האתגר.

רוב מסיכות המציאות המדומה לא עובדות טוב עם לינוקס – אבל זאת שעובדת הכי טוב היא ה-Valve Index שיצאה ב-2019. אין לי Valve Index, כי עד שרציתי לרכוש כזאת היא כבר הייתה די ישנה וגם יקרה. חיכיתי ש-Valve יוציאו המשך.

האם ה-Steam Frame היא ההמשך שרציתי? מוקדם לאמר. בניגוד ל-Index היא עובדת בלי כבל שמחובר למחשב, אלא עם סטרימינג ממכשיר USB קטן שתחברו למחשב. נדמה לי שזה אמור לגרום לה לעבוד מעולם עם לינוקס. עם זאת, אני גם מניח שזה עדיין יהיה יותר איטי מכבל, ואני אחד האנשים היחידים בעולם כנראה שחוטים לא מפריעים להם. הייתי שמח לאופציה הזאת.

בפברואר, עוד שלושה חודשים, יהיה בכנס Fosdem בבריסל, שאני משתתף בו כל שנה, חדר על מציאות מדומה בקוד פתוח. זה יהיה המקום המושלם להתייעץ בו עם אנשים אם שווה לקנות את ה-Steam Frame או לא. ובינינו, אני עמוס מספיק כרגע כך שאין בעיה מיוחדת לחכות עד אז עם ההחלטה.

2. האמנית Fjell מנורבגיה מעידה על עצמה שהיא "יוצרת הרפתקאות קצרות". היות והסגנון שלה נראה מהמם, ישר הלכתי לבדוק איזה הרפתקאות או ספרי קומיקס היא איירה. אז מסתבר שלא, היא רק עושה תמונות. אבל כל תמונה כזאת באמת נראית כמו סיפור שלם. הרפתקאה קטנה.

אפשר לקנות הדפסים שלה, ואפשר גם לשכור אותה כפרילנסרית. הנה תמונה לדוגמא:

3. כתבה מצוינת של הילה על זני פטל שפותחו בישראל. מה שמפתיע אותי זה שהמשפט הפותח נכון גם לפטל בפולין! מקום בו יש פטל בשפע.

"הפטל האדום, פרי מרהיב עם ריח משכר שמיטיב לשקר. גדולות וגבוהות הוא מבטיח לעין ולאף ואז, לא פעם, הוא מתנפץ בפה כמו שקית מים סתמית ומשמימה."

4. עינב שיף, שאני מאד אוהב את הכתיבה שלו וטעמו המוזיקלי כבר שנים, פתח חשבון המלצות וביקורות מוזיקה ב-Josie App. במילים שלו:

"שמח מאוד להצטרף רשמית ואקטיבית, לשתף פה מוזיקה שאני אוהב לצד מחשבות כאלה ואחרות על השירים ובעקבותיהם. אשתדל להעלות פה גם קישורים לכתבות (ביקורת הופעות ואלבומים, פלייליסטים וכד') ובאופן כללי לתת במה בעמוד הזה לכל מה שחדש, מעניין ורלוונטי במוזיקה. מקווה שבתוך הקהילה יוצאת הדופן של אוצרים ואוצרות שהתרכזה כאן – קוואמי! – יהיה בזה עניין. "

אני מאד מברך את היוזמה, אבל נראה שצריך הרשמה ולפתוח חשבון בשביל זה, והיות ופחות מתחשק לי כרגע חשבון בפלטפורמה נוספת, ההאזנה תדחה לעתיד.

5. ופתאום, ביום מעונן אחד (כי אנחנו בוורשה), קופץ לי ביוטיוב סרטון חדש, "שם טוב האבי 2". זאת מתיחה? חשבתי. סתם ככה משום מקום הוציאו את ההמשך לאחת היצירות הישראליות האהובות עלי בעשור הקודם? לא יכול להיות!

מסתבר שיכול גם יכול:

שם טוב האבי הראשון לא הייתה איזשהי יצירה עלומה, אלא יותר תופעה תרבותית שרבים וטובים בישראל מכירים. ההמשך התקבל בשמחה לא רק באתר הזה, אלא בכמעט כל מקום ברשת. הנה ביקורת מצוינת של של קומיקון עליו.

אני אוסיף את דעתי בקצרה. התחלת הסרטון פצצה, פצצה. ואז, קצת כמו שקורה בסרט הראשון, יש מצב שתתעייפו מלראות סרט עלילתי של 25 דקות שמורכב משירי ראפ והמון רעיונות ומסרים. אבל כשצופים בזה עם הפסקות, ואז גם חוזרים על חלק מהשירים כי הם ממש טובים, זה תענוג. מתוך חמשת השירים היחיד שלא התחברתי אליו הוא עבד כי ימלוך, אבל אולי גם זה ישתנה עם הזמן.

יש בסרט שימוש ב-AI, שלי לא נורא הפריע, אבל בטח שגם לא תרם. הייתי אומר שבשלב הזה של ה-AI שימוש שלו ביצירות מחתריות כמו שם טוב האבי זה יותר טעם רע משיפור אמנותי.

6. הפוסט על קטניה קיבל פחות תשומת לב מהקוראים משאר הפוסטים באתר. אני מניח שזה בגלל שקטניה בסיציליה זה רחוק, והרוב לא היו שם וגם לא מתכננים להיות.

אבל אני די מרוצה מאיך שהפוסט יצא, אז אם במקרה פספסתם אותו, תנו לו צ'אנס. הוא יותר סיפורי מהמלצות תיירות.