דרך הפייסבוק של מ' מירושלים הגעתי לתמונה המבריקה, פשוט מבריקה, שאתם רואים למטה. מיד יצרתי קשר עם האמן, אלעד לרנר, שהסכים בשמחה שאשתף אותה בבלוג. שלושת ה"מקומות" החביבים עלי בתמונה? צריחי עזריאלי, מבצר הקריה...

לא רק בנו עושה גנרל טבע שפטים. קאיה השכימה אותי בתשע לפנות בוקר (אין עבודה. שעות לינה של בליינים) כדי לדווח על מוניקה. סופת שלגים עזה שתוקפת את אסטוניה כבר כמה שעות. מה שגרם...

לא יכולתי להתאפק. עודני עובר על התמונות מהסופ"ש, והתמונה למטה קפצה לי לעין – ואז לבלוג. גברת החבובות ישבה בודדה בדוכן שלה בשוק חג המולד בהמבורג. מי יקנה בובות בשווי עשרות יורו בשוק פיצ'פקס...

[כן כן. הבנו שיש מונדיאל. וכן, הפיצוצים ושאגות השמחה ברחוב לא השאירו לי צל של ספק: גרמניה ניצחה. אבל זו סיבה, באמת, לתופף מתחת לחלוני כל הלילה? כמו סרנדה של מחזר בלי טיפת כשרון...

אני מת לעשות איזה רשימה ל – 2009. אבל מה – השנה הייתה שנת התאקלמות בארץ חדשה, שנת מעבר כזו, שנה בה לא התעמקתי כמו שצריך באף תחום ואפילו את רשימת עשרת בתי הקפה...

[זהירות – רשימת מכולת חסרת ערך של תרבות!] אז – היה לי קצת כאב גרון אמש. שזה לא ממש מפתיע בהתחשב בעובדה שפתאנו הטמפרטורות ירדו למתחת לעשר מעלות, ואני כרגיל נתפסתי מופתע לחלוטין בחוץ...

נעצרה לי הנשימה כשנכנסתי למרכז סינו (Sino Centre). היה נראה שהחזון הגיקי התגשם; קניון שלם, שכל-כולו מוקדש לתרבות אלטרנטיבית, גיקים, מחרתית וכו'. קומה אחת מוקדשת, למשל, לחנויות דיסקים וסרטים צפופות, עם יצירות מוכרות לצד...

שלום, [עד שהפוסט עלה האתר של תערוכת The Mad Generation – תערוכת ציורי בהשראת המגזין מאד – כבר ירדה מהרשת. אבל לפחות יש עוד כתבות עליה] לקח לי ארבעה שבועות, נצח במונחי בלוג, לכתוב...

נו…….. עוד פוסט שולי אחד וזהו. 1. ארבעה חודשים לפני פטירתו, נתן יובל נאמן* את אחת ההרצאות המדהימות בהן חזיתי בחיי. במסגרת אירועי המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א, דיבר נאמן על תולדות הפיזיקה והאסטרונומיה...

למה 'בחוץ הסערה'? כי בחוץ יש סערה, ואני, לצללי כאב הבטן שתקף אותי בימים האחרונים, נהנה מכל שנייה שלה במיטה. מה יהיה פה? עשרות הגיגים ולינקים על מוזיקה, אלכוהול, עישון, טבע ושאר פירות יבשים....

עובר עלי שבוע מוזר. אינטנסיבי ברמות היסטריות, אך מסיבות חיוביות. לרגעים בודד עד כדי ואקום. לרגעים חברותי וחונק. אינטנסיביות מביאה איתה תופעות מוזרות, וגם מחשבות הזויות. כמה מהן פרושות לפניכם. אל תחפשו הגיון. תתעלמו...

פעם, שנים רבות לפני שגיקים צעירים הוציאו מונופול על תחום משחקי הדמיון, שיחקו אנשים משחקי מלחמה. מול שדות קרב קטנים מעץ ופלסטיק, עם מאות חיילי עופרת – וכמובן, ספר חוקים עב כרס, שיחזרו הללו...

1. כמו תמיד באירועים יותר-מדי-גדולים: אני נוהג לכתוב סיכום בנקודות. 2. חוץ מזה, הסתבר שבאייקון כולם בלוגרים. באמת, כולם. וכל אחד ואחד מהם כותב פוסט סיכום על הכנס בבלוגו שלו – כך שלכתוב סיכום...

(הפוסטים הרגילים שלי ארוכים מדי – וכשבא לי לכתוב פוסט קטן וחמוד על אירוע קטן ויוצא דופן – אני לפתע מרגיש לא נעים. ובכל זאת – ) לעיתים יש לי כשרון לחפש דברים במקומות...

לגיק אמיתי יש שבע חולצות בארון, אחת לכל יום – וכולן טי שירטס כמובן. יש שם גם שני זוגות מכנסיים ופיג'מה של ספיידרמן (בשביל להרשים בנות). בתור עזרה לגיק המסכן ששרף בטעות כל חולצותיו...