מטרופוליטן, שנכתב ב-1995, הוא ספר מיוחד. הוא פנטזיה שמרגיש כמו מדע בדיוני. הוא סיפור חברותי שמרגיש כמו סייברפאנק. מטרופוליטן ספר איטי ומתוחכם. ייקח לכם זמן לקרוא אותו, אבל אם תתמידו הוא יתגמל אתכם, כי מטרופוליטן הוא יצירה נהדרת.

הספר Trail of Lightning הוא יצירת פנטזיה אורבנית, שקיבלה מועמדות לפרס ההוגו 2019. הייחוד שלו הוא שהוא מבוסס על מיתולוגיית הנוואחו האינדיאנית, ונכתב בידי אשה נוואחית. אבל האם התרבות הנוואחית מצילה אותו מלהיות “סתם” עוד ספר פנטזיה אורבנית שגרתי?

מלחמה לנצח הוא הקלאסיקה של הקלאסיקה של ספרי המד”ב. מהספרים שכולם מעריצים וממליצים לקרוא. אז איך זה שהביקורת הזאת על הספר עומדת להיות שלילית?

למרות השם, Symphony of the Wind הוא לא סתם עוד ספר פנטזיה. הוא ספר פנטזיה מצוין בפירסום עצמי יחסית אלמוני. מה שכבר מייחד אותו מרוב הביקורות בבלוג.

הכי מפתיע? הוא ספר פנטזיה קצת מבולבל, אבל מצוין.

[המפגש ה-41 של מועדון הקריאה. הביקורת חפה מספויילרים, התגובות לא] תפקידם של מספרי האגדות מודרניים הוא לווא דווקא להמציא אגדות חדשות. הם לא יתעלו על שלגיה או סינדרלה. גם הטובים ביותר – קורליין של...

מכירים את ריק ומורטי? בטח שמכירים! נכון? זאת אחת הסדרות הגאוניות של השנים האחרונות. רקי ומורטי היא סדרה מצוירת למבוגרים. היא נעה על הקו הדק בין פרודיה לסיפור עמוק, בין סאטירה לבין דמויות עגולות....

השורה התחתונה הראשונה? זאת עומדת להיות ביקורת מוזרה להפליא. השורה התחתונה השניה מסבירה את הראשונה. Software הוא אחד מספרי המד”ב הגרועים שקראתי אי פעם. לכן, הרבה יותר מעניין לדון בשאלה למה קראתי את הספר....

[המפגש ה-40 של מועדון הקריאה. הביקורת חפה מספויילרים, התגובות לא] כשהתחלתי לקרוא את Jade City חשבתי, “אוי, עוד ספר פנטזיה שמתמקד במסר הסוציאלי ולא במהות?”. כשסיימתי אותו חשבתי, “וואו. לא זוכר מתי קראתי ספר...

[ביקורות על ספרים 1, 2, 3, 4, 5, 6 ו-7 של The Expanse] סדרת The Expanse היא אופרת החלל הטובה ביותר של המאה ה-21. באמת, סליחה מכולם. סליחה מלויס מקמסטר בוז’ולד וסליחה מסקאלזי. סליחה...

[המפגש ה-38 של מועדון הקריאה. אין ספויילרים בביקורת, אבל יש ספויילרים בתגובות. ביקורת אורח של ארז רונן, שתמיד כיף שהוא מכבד את הבלוג בביקורות] לפני כחודש התחלתי לעבוד בהיי-טק. אחרי שנים בתקשורת סוף סוף...