זה הולך להיות הפוסט הכי מצחיק בתולדות הבלוג. כל כולו כמעט מובאה מפוסט אחר. כי כשבאתי לכתוב ביקורת על באסטו וזאקוסקי (במקור: Bastos et Zakousky), כזכור – הדבר הכי טוב שקראתי ב – 2010...

[עדיין מחפשים לוגו לפינת המדף הז'אנרי. ועוד כמה עיצובים קטנים לבלוג. עזרה תתקבל בברכה!] עודנה טבועה בראשי הסצינה בה שמעתי לראשונה על אמברגריס. עירו המזוהמת, הרוטטת והדינמית של ג'ף ונדרמיר. איני יכול לשכוח כיצד...

ביום השנה למותה של אשתו מתאבד בן, סופר סופים (סופ-ר*) ואלמן ממורמר. להפתעתו הרבה הוא מגלה שאשכרה יש עולם לאחר המוות: עולם הסוף. שם, בין גורדי שחקים אימתניים ושלל חוקים מוזרים הוא יוצא, ממש...

מעשה שהיה כך היה: ברוסיה הסובייטית זכה ז'אנר הבלש הפרטי לעדנה שאין כמוה. אם כי כמו ז'אנר הריאלטי בישראל כיום, הוא נחשב לפן נחות יחסית של היצירה בעיני הציבור – ואינטלקטואלים שרצו לקרוא ספרים...

בסיאטל נרצחים בנו ובתו של פיזיקאי תיאורטי ללא סיבה נראית לעין, ובמרחק שעה משם תוהה ג'ק וויילן לאן נעלמה אישתו כשבדיוק באותה דקה, מכר מהתיכון מתקשר אליו באופן לא צפוי. הפולשים הוא מותחן עם...

מאז המעבר לגרמניה, הביקורים בארץ מנוצלים למעבר על אוסף הספרים המכובד שצברתי במהלך חיי*. כדי לסיים לקרוא את כולו אצטרך, אם חישובי אינם שגויים, עוד 92.8 שנות חיי-חו"ל נוספות. אם זו לא מוטיבציה לפוסט...

אי אפשר לדבר על הספר השני ביקום האדם הזקן של ג'ון סקאלי, בלי לדבר על הספר הראשון שלו, מלחמת האדם הזקן. ואי אפשר לדבר על מלחמת האדם הזקן*, בלי לספיילר קצת, אם כי ממש...

במשך עשור עבדה אליזבת קוסטובה על רומן הביכורים שלה, ההיסטוריונית*. זה לא הפריע לה למכור אותו להוצאה תוך חודשיים תמורת סכום פעוט של שני מליון דולר(!). פה לא נגמרים סימני הקריאה: הוא רומן הביכורים...