נגנז בגנזך 13.12.2012 – לינקים משלושת הימים האחרונים.

הייתה אתמול איזה בעיית קוד צנועה בגנזך הרשת, ונאלצתי להקדיש כמה דקות לתיקונה.

אחרי זה בדקתי את הסטטיסטיקות – מה שלא עשיתי כבר מספר חודשים. גיליתי שמספר הקוראים יציב למדי – לא יורד אך גם לא עולה. מלבד יום אחד באמצע נובמבר בו גדלה לפתע תנועה הקוראים ב – 1600 אחוז(!). למה? הפתרונות לאלוהים ולאחים נולאן.

הפוסט הנוכחי נכתב בחסות גנזך הרשת – שמחכה מזה שנתיים לקורא נדיב שיעשה לו באנר חדש. הפרדתי את האייטמים באמצע בעזרת הבאנר הקיים, כדי שלא יראה כמו רשימת קניות. זה.. מפריע או עוזר?


[CC. מקור]

1. מעטים האמנים שריח אגדה אופף אותם כמו את אהוד בנאי. הוא התקווה לכל בני השלושים שעוד מקווים לפרוץ. לכל אלו שחוששים שפספסו את הרכבת. אה, לא מזיק שהוא מוזיקאי ומשורר בחסד עליון.

אנשים כמו אהוד בנאי גם משרים כתיבה נפלאה. איתמר זהר חוזר לאלבום הבכורה של בנאי, עם פוסט על השיר ‘עיר מקלט’. ראשון בשורת פוסטים על שירים מאותו האלבום. עמיתי חסון מדבר על ספר ואלבום כפול של בנאי.

2. הלשכה העצובה. זו הכותרת שנתן יגאל סרנה לפוסט על משה שרת. מי שהיה ראש ממשלה למשך 23 חודשים קצרים.

לא צריך להבין בפוליטיקה כדי להינות מהכתיבה על הפוליטיקאי הלירי, שכתב בפרישתו ע”פ הפוסט: “”לא לי לנהל מדינה זו, אשר ניהולה כנראה לא ייתכן מבלי להזדקק להרפתקנות ולתרמית. לשני אלה איני מסוגל”.

זהו הפוסט השני בסדרת פוסטים על ששת ראשי הממשלה הראשונים. הראשון היה על כל נערי בן גוריון. מפרס ועד יצחק נבון.

3. באפקט הדו-מינור עלה פוסט על תחרויות מוזיקה. הוא מצליח לשזור את תחרות האביב לפסנתרנים קלאסיים, יחד עם תחרות ג’אז בוושינגטון ותוכניות הריאליטי שירה המקומיות. ואיכשהו יוצא מכל זה עם אמירה – ויותר מכך: עם טקסט מרתק.

4. ותיקי הבלוג זוכרים שפעם עלו פה אירועי השבוע האמיתיים(!). רשימה שבועית של אירועים תל אביביים נסתרים. עד היום עוצרות אותי בחורות בפאבים ומבקשות חתימה על החזה.

לזכר אותם הימים – טעימת קוקטיילים מטורפת של אשפי הערבוב מעל הבר. הם מגדירים זאת בתור “ארבעת הקוקטיילים המסובכים בארץ”. מתי? 21 לדצמבר – שני סשנים: ב – 11:00 ו – 13:30. 140 ש”ח והבטחה להגיע שתוי לסיום העולם.

5. תגידו, לא רציתם תמיד לדעת מה סדר היום של מוכר ספרים? סופר? עורך? מאייר? טוב, אז לא. אבל זה לא אומר שזה לא מעניין.

סדרת פוסטים בשם בוקר טוב (סימן שמור) עולה ברפובליקה הספרותית. כל בוקר מראיינים אחד מהנ”ל – והתוצאה מרעננת לי את היום. בולט בחסרונו: ראיון עם ספרן. אני רק אומר.

6. הקונכיה, תוכנית המוזיקה של פרנק, חוגגת עשור עם שלל פוסטים מעולים (אוצו רוצו לבלוגו למצוא אותם!). והפעם: ההופעה ההיסטורית הראשונה של קיצו ברדיו – הרבה לפני שהם היו “מפורסמים”.

7. כולם מסכמים את 2012. ורק אני מסכם את הסיכומים (ואז מסכם את השנה עצמה במהלך 2013). כזה אנוכי, מוזר.

כחובב סיכומים לא שגרתיים, סיכום הלייבלים של תפו”ד הפיל אותי מהרגליים. כחובב Digital Me לא יכולתי לדלג על סיכום המוזיקה שלו.

8. דורון פישלר, הידוע גם בתור רד פיש, הידוע גם בתור המליונר-החדש (לכו תתרמו לקמפיין!) כתב על כל סרטי האנימציה הזולים המוזרים שמציפים אותנו.

9. Roee-geist עם סיפור יפה איך החליט על תאריך היום בו יתחתן. מחווה ל – 12.12.12.

10. כולם שמעו שישראל מקום שביעי במתמטיקה בעולם בדירוג-כלשהו (ומי ראשון?). זוהי עובדה שרבים מתקשים לקבל.

ובאמת – למה שיקבלו? שנים של צעקות על מצב מערכת החינוך, מעמד המורה ואלימות התלמידים, לא נוטעים אמון בלב הציבור. מה גם שאלו שנות שלטון הליכוד וגדעון סער; מפלגה ואדם שנותנים רושם של קידום המורשת היהודית על חשבון המדע.

אז יש את אלו שצועקים דיס-אינפורמציה!. ויש את אלו שמסבירים תמיד הייתה דיס-אינפורמציה, כך שהשיפור אמיתי. רוצה לאמר: אם תמיד לקחו שוחד, אבל כיום לוקחים קצת פחות שוחד – הרי שהמאבק בשחיתות ניצח!

בונוס לפני סיום: שלום גד הוציא את ‘תלמי אליהו’ – האלבום השלישי והאחרון בטרילוגית ‘המצב’ שלו. יובל אראל מסקר ומבאר.

תגובה אחת

  1. עידית הגיב:

    היי, תודה. הנה חלק ב
    http://www.tapud.co.il/archives/6075

    בידידות,
    התפו”דים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting