המדף הז’אנרי: Six Wakes – מור לפרטי

אגאתה כריסטי היא מחברת הספרות הבלשית הגדולה אי פעם.

נופף לא קונאן-דויל. לא בוריס אקונין. אגאתה כריסטי. אולי קונאן-דויל ואקונין יצרו דמויות מיתיות יותר של בלשים (לא שיש בעיה עם גברת מארפל או הרקל פוארו). אבל כריסטי כתבה עלילות בלשיות טובות יותר.

הספר הטוב ביותר של כריסטי נחשב עשרה כושים קטנים (זה השם הרשמי, נא להימנע מלדון בו). עשרה כושים קטנים הוא מבחינתי פאר היצירה הבלשית.

הוא הספר עם התעלומה הטובה ביותר שהומצאה אי פעם. הספר עם התעלומה הכי טובה שאפשר להמציא. נקודה. מה יותר טוב מעשר קורבנות, שנרצחים אחד-אחד, בעודם יודעים שאחד מהם הוא הרוצח?

אז גיליתי מה יותר טוב. בסיס התעלומה של Six Wakes, יותר טובה.

מסתבר שאם משלבים מדע בדיוני עם תעלומה בלשית, מקבלים תעלומה דמיונית שסופרת מציאותית כמו כריסטי לא יכלה לחשוב עליה.

אממה, מור לפרטי היא לא אגאתה כריסטי. היא הפכה את בסיס התעלומה המדהים לספר בלשי, לספר ממוצע פלוס. ספר מד”ב מבריק רעיונית, עם דמויות חביבות, אבל מתח של קומדיה רומנטית נוסחתית.

עכשיו צריך שסופר בלשי מוצלח יכתוב לזה רימייק, ויפה שעה אחת קודם!

עטיפת six wakes

שישה אנשים מתעוררים על ספינה. הם מוצאים שש גופות על הסיפון הריק.

הטוויסט: ששת האנשים שהתעוררו הם העתקים של ששת הקורבנות. אחד מהם הוא הרוצח, אבל היות ולהעתקים אין את הזכרונות המלאים של המקור, אפילו הרוצח לא יודע שהוא ביצע את הפשע.

קראתי את התיאור הזה ונפלתי שדוד. זאת ההתחלה הכי טובה לתעלומה אי פעם.

אבל מור לפרטי לא יודעת לכתוב מתח. מה שהיא כן יודעת לכתוב, זה מד”ב:

זוהי שנת 2493. טכנולוגית שיעתוק אנשים (יצירת העתק של בן אדם חי) היא המהפיכה הגדולה של המילניום. לאחר כמה שנים של המערב הפרוע, מערכת המשפט ניסחה חוקים קשוחים מאד על שיעתוק אנשים.

הספר מתמקד בסיפורי המקור של ששת גיבורי הסיפור. כל אחד מהגיבורים היה מעורב בשלב כלשהו של מהפיכת ההעתקים. דרך סיפורי המקור שלהם, סוקרת לפרטי את התפתחות טכנולוגית העתקת בני האדם.

מעניין? כן. כל ההתמקדות בטכנולוגיה ובסיפורי המקור משכיח את התעלומה? לגמרי.

כל חובב מד”ב ותיק נזכר ישר בשני ספרים נהדרים שעוסקים באותו הנושא. אנשי הכבשן של דיוויד ברין (לכו לקרוא!), ו-Altered Carbon של ריצ’רד ק. מורגן. Altered Carbon אפילו מערב תעלומה בלשית, כך שהאסוסציה בינו לבין Six Wakes ברורה.

מבחינה ספרותית Six Wakes נמצא עשרות צעדים מאחורי אנשי הכבשן ו-Altered Carbon. האחרונים הם שני ספרים עם עלילה נפלאה ודמויות זכירות. ב-Six Wakes העלילה נכשלה, ולא הייתי במתח ולו לחצי שניה. הדמויות הן עמוקות ועגולות, אבל גם אנשים די מתועבים ומגעילים. בכנות? פיללתי שהרוצח יראה את פניו ויהרוג את כולם שוב.

מבחינת מד”ב, Six Wakes עולה על השניים האחרונים. יש ללפרטי את היתרון שעברנו כמה מהפיכות טכנולוגיות גדולות בעשור האחרון, וזה נותן לה את היכולת לנבא איך תתנהל המהפיכה הבאה.

לפרטי בוחנת הכל. החל בכך שבתי המשפט נמצא תמיד כמה צעדים מאחורי הטכנולוגיה. דרך שוק ההאקרים הבלתי-חוקיים שעונים על צרכים של אנשים עם מוסר מפוקפק. ועד האימוץ החוקתי, שכהרגלו מחניף לבעלי הממון, ויוצר מצב בו כל מי שלא עשיר הוא פוטנציאל לסיפור קפקאי.

יש קטגוריה חדשה של ספרים שפתחתי. קוראים לה, “ספרים שהלוואי שג’ון סקאלזי יכתוב אותם מחדש”. אלה ספרים עם רעיון מעולה, וביצוע כושל. זה בא בעקבות הטיפול המופתי של סקאלזי ב-Fuzzy Nation.

Six Wakes מקפיץ עצמו בקלילות אל ראש הרשימה הזאת.

חבל. כי פונציאל יש לו בכמויות.

נ.ב 1: יצוין ש-Six Wakes הוא מאהובי הקהל והביקורת של 2017. אני בדעת מיעוט.

נ.ב 2: זה הספר השני של לפרטי שמופיע בבלוג, וגם השני שזוכה באותו התיאור: פוטנציאל לא ממומש. הקודם היה The Shambling Guide to New York City.

[Six Wakes – מור לפרטי (אמזון). 400 עמודים, 2017]

8 תגובות

  1. ההוא (שם גנרי, לא?) הגיב:

    רק רציתי להגיד ש:
    אני עדיין באמצע Seveneves …(הייתה שנה קשה באוניברסיטה…לא הספקתי הרבה. אבל, מאחר והשנה הסתיימה לה, הוא ברשימת ה’מטלות’ לחופש)

    ו…כרגע סיימתי את Ready Player One .
    זכרתי שקראתי עליו כאן באתר, ואז הבוס שלי מלמל משהו על זה שהוא קורא ספר קצת מוזר…בקיצר, הוחרם ונקרא 🙂
    דעתי כדעת רוב המגיבים, אבל הוא עדיין ספר מגניב בעיניי למרות מגרעותיו (הייתי טינאייג’ר בשנות השמונים, ואני זוכר ערבים שלמים שחבריי גררו אותי לארקייד’ס בתל אביב, כיכר דיזנגוף, “יוקי”, לונדון מיניסטור. אני לא הייתי מתוקצב לנ”ל אז רק צפיתי מהצד…). אני מתכנן לשלוח עותק לארץ לאחד מאותם חברים…
    (ואגב, לי ה OASIS מזכיר מאוד את Second Life כיוון שאלו השנים בהן הוא כתב את הספר…)

  2. ארני הגיב:

    סקאלזי לא אחיד ברמתו. את fuzzy nation לא סיימתי אבל גם לא מחקתי, אולי פעם אחזור אליו. האיש הזקן הולך ודועך עם התקדמות הסידרה. לא ספרות ברמה גבוהה, גם ביחס לז’אנר של ספרים קלילים.

  3. ניימן הגיב:

    איזה סופר כן אחיד ברמתו? רק מי שכתב פחות מחמישה ספרים.

    לא עולה לי בראש אף סופר שמתעלה על איכותו של סקאלזי במד”ב קליל בעשרים שנה האחרונות. אולי ג’ים בוצ’ר (שהוא בכלל פנטזיה), אבל לדעתי בוצ’ר שתי רמות לפחות מעל סקאלזי.

    • ארני הגיב:

      מה יש לבוצ’ר טוב חוץ מארכובת הארונאוט שלא היה מוצלח?

      • ניימן הגיב:

        כלום. אני לא מחובבי בוצ’ר. ניסיתי לנחש על איזה מועמדים אתה יכול לחשוב.

        • ארני הגיב:

          אז התכוונת שהוא שתי רמות מתחתיו?
          אני לא שופט לפי ז’אנר. אני רוצה לקרוא ספרים טובים, בלי הנחת ז’אנר. עוד בעיה זה שאני לא זוכר שמות. אבל בכל מקרה, גם סידרת red rising וגם הצמד של the expanse עושים עבודה טובה יותר.

          • ניימן הגיב:

            אה. אופס. כן, התכוונתי שתי רמות מתחתיו.

            אתה מכליל את red rising בתור ספר קליל? באמת? זה כולה מלודרמטיות כבדה.

            ל-Expanse יש שישה ספרים (עוד שבועיים יוצא השביעי) והם גם לא אחידים ברמתם. האם יש בהם צמד שיותר טוב מהצמד הכי טוב של סקאלזי? לאיודע. בכל מקרה, זה לא נוקאאוט לדעתי.

            אני לא קורא המון ספרים קלילים מז’אנרים אחרים, אז לא יודע מה יש. אבל אני באמת לא חושב שיש המון סופרים קלילים מוצלחים מסקאלזי בעשרים שנה האחרונות – בכל ז’אנר שלא תקח.

  1. 21 בדצמבר 2019

    […] שיכול להתפתח רק במד”ב. הפעם הראשונה הייתה ב-Six Wakes [ביקורת]. גם שם נפעמתי ממקוריות הרעיון, אבל חשבתי שהביצוע […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting