יומיות 8.8.2018: העתיד החוקתי של קריספר והעתיד של האינטרנט המבוזרת

הפוסט על שערוריית תוכניית וורלדקון הניב את אחד הדיונים הפורים שהיו לאחרונה בבלוג. כן יירבו.

הסיבה היא שיש פה נושא שמפלג חלק מקוראי הבלוג. בעוד שמנושאים כמו פרטיות, אחד הדברים הרגילים שאני חופש עליהם, קצת פחות איכפת לאנשים.

1. פריקים של הייפ מדעי כבר מכירים את CRISPR (הוגים: קריספר).

קריספר הוא השיטה החמה ביותר לעריכת DNA. זאת שיטה לכאורה קלה, נקיה ואלגנטית. היא מתייחסת ל-DNA כמו שאמן אוריגמי מתייחס לנייר.

אני לא מבין כלום בקריספר. כשניסיתי לקרוא על הנושא נתקלתי בים מושגים ביולוגיים מבלבלים. עוד עשרים שנה אהיה כמו דינוזאור בטח מול כל הילדדוס שיבצעו קריספר על בסיס יומיומי.

בינתיים, יש כתבה מצויינת של Wire על קריספר. יש מישהי\י בקהל שמבין בטכנולוגיה? רוצים לכתוב פוסט אורח לבלוג?

קריספר נחשב לאחת הטכנולוגיות העתידניות המבטיחות ביותר, לצד מחשבים קוונטיים והדפסת תלת מימד של חפצים (ראו אייטם 3).

הבעיה היא כמובן, שיש חוק בקשר לעריכת DNA. יש הרבה חוקרים ומעריצים שמקווים שקריספר לא יצטרך לעבור את כל התהליך החוקתי של שיטות לשינוי DNA אחרות. הרי קריספר הוא תהליך “טבעי”, שלא מערבב גנים של מינים שונים.

שבוע שעבר בית המשפט האירופאי גזר שדינו של קריספר הוא כמו של כל תהליך אחר, ושלח הרבה עתידנים הבייתה מאוכזבים.

2. מאט גרונינג נשבע שסדרת הפנטזיה החדשה שלו לא תהיה סתם פרודיה על משחקי הכס, אלא סדרה שממש ממציאה עולם פנטזיה מקורי משלה.

לעולם של הסדרה קוראים Dreamland. התמונות החדשות מהסדרה עדיין נראות מהממות.

עולם dreamland

3. לחובבי הקריפטוגרפיה בקהל: ספריה חדשה מממשת את חתימת BLS. החתימה הדיגיטלית המשוכללת ביותר בשוק כרגע.

4. ספרים חדשים באוגוסט שיצאו באוגוסט ואני מתעתד לקרוא:

Bloody Rose של ניקולס איימס. ההמשך ל-King of the wyld המבדר. הראשון שם לי מספיק חיוך גדול על הפנים כדי שאמשיך הלאה.
Foundryside של רוברט ג’קסון בנט. ספר חדש מאת האיש שכתב את טרילוגיית עיר של מדרגות המופלאה, שהספר השלישי שלה זכה בפרס ספר השנה של הבלוג בשנת 2017.

5. כנס האינטרנט המבוזרת 2018 (Decentralized Web Summit) קרה בתחילת החודש, והוא היה חסר תקווה כמו המצב של פינגויין שמחכה לגשם באילת באוגוסט.

אם נסכם את הכנס בקצרה: המצב בקאנטים, הרשת ריכוזית מאי פעם. כל חלקה טובה שמתחילה בתור משהו מבוזר, נעשית בסופו של דבר כל כך פופולרית שאי אפשר לתפעל אותה בלי מימון ורווחים, וכל יוזמה משתנה – לרעה בדר”כ – ברגע שנכנסים מימון ורווחים לסיפור.

יוצאי הדופן היחידים הם ביטקוין ושאר פרוייקטי הבלוקצ’יין, שהם כסף בפני עצמם ומתגמלים את המתנדבים בנדיבות.

אז למה כן להתעניין ב-Decentralized web summit?

ראשית, כי יש שם הרצאה של וינט סרף, Chief Internet Evangelist בגוגל. אדם מבוגר שמגדיר עצמו בתור “דינוזאור מדבר, ולכן הדבר שבטח הכי ירשים את הקהל זה שדינוזאור יכול לדבר”. כמו הרבה אנשים מבוגרים יש לו פרופורציה שאי אפשר לקבל בלי לחוות הרבה דברים לאורך מספר גדול של שנים. הוא מלא אבחנות נהדרות על ביזור.

שנית, כי גם אם המצב עגום (חוץ מבלוקצ’יין),  עדיין מסקרן לקרוא את הסיכום של סלאשדוט. הוא נותן סקירה יפה של כל המאמצים שנעשים. מרשתות חברתיות מבוזרות ועד “אינטרנט הפאנק רוק”, שזה אוסף של ארגונים שמנסים לבנות תשתית מבוזרת להחלפת מידע.

4 תגובות

  1. melquiades הגיב:

    אז לגבי קריספר, מה בדיוק טבעי בזה?
    נורא הצחיק אותי שקיים ה-loophole הזה שמוצרים שהונדסו עם קריספר לא נחשבים GMO (אורגניזם מהונדס גנטית).
    עכשיו, לא שיש לי משהו נגד מוצרים מהונדסים גנטית, אני חושב שכל עוד בודקים את הבטיחות שלהם, זו טכנולוגיה מצויינת שהיכולת שלה לשפר את התפוקה של החקלאות, הופכת אותה לאחת הטכנולוגיות החשובות וההכרחיות לעולם עם אוכלוסיה שהולכת וגדלה.
    אבל בסופו של דבר, אם למישהו יש התנגדות להנדסה גנטית רגילה, למה שלא תהיה לו התנגדות לעריכה בקריספר?!

    עד כמה שהבנתי מה שקרה הוא שההגדרה בחוק של GMO היתה הכנסה של גן זר מאורגניזם אחר, ולכן עריכה בקריספר לא היתה תחת הגדרה זו. אבל עריכה גנטית יכולה להיות התערבות לא פחות משמעותית מהכנסה של גן מאורגניזם אחר. אז אין סיבה אמיתי להחריג את קריספר.

    אפשר לנסות להקביל את זה לעולם התוכנה…
    נניח יש לך תוכנה open source שאתה רוצה להוסיף לה פיצ’ר חדש (אבל לא אתה כתבת אותה, היא מתועדת ממש גרוע, ואתה אפילו לא באמת מבין לעומק את השפה שבה היא כתובה). אז יש לך שתי אפשרויות, או לעשות reuse לקטע קוד מפרויקט אחר שנכתב באותה שפה, ולפחות בפרויקט ההוא אנחנו יודעים שהוא עובד, זו הנדסה גנטית קלאסית. או לקחת את הקוד של התוכנה הזו ולהתחיל לערוך אותו כדי להשיג את הפיצ’ר שאתה רוצה, זה די דומה למה שעושים עם קריספר.
    עכשיו, האם בדרך אחת פוטנציאל הנזק יותר גדול מבשניה? לא בטוח…

    בסופו של דבר זה היה loophole נחמד, כי הוא אכן אפשר יותר בקלות להכניס לשוק מוצרים משופרים. אבל עם כל הסטריית ההנדסה גנטית, היה צפוי שהוא יסגר במהרה.
    מספיק שתספר לכל חובבי האורגני\non-GMO שבשביל קריספר משתמשים בוירוס שמכניס אנזים שמקורו בחיידק, ואתה יכול כבר להבין לבד כמה מהר הם יתחילו לדמיין מגיפת זומבים…

    אז פוסט אורח אתה אומר…
    אני חושב שאני מוכן להרים את הכפפה

  2. ערן הגיב:

    תיקון קטן – וינט סרף. ולא כפי שתיקון השגיאות האוטומטי כתב (;

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting