יומיות 20.12.2018: הבלוג מכריז שפרוייקט כתב הנקודות Dotsies ראוי לזכות באיג נובל!

פוסט האורח סערת Fallout 76, עורר למרבה האירוניה, סערה קטנה בעצמו, היות והוא כלל מספר אי דיוקים (חלקם באשמת העריכה שלי).

האי-דיוקים לא שינו את עיקר הפוסט, אבל הם כן גרמו לאנשים לכתוב תגובות נהדרות. ספציפית, אהבתי את הסיפא של התגובה של ארז.

"…היכולות הבלתי נדלות של קהילת הגיימרים בעולם להפוך כל פאשלה בפיתוח / יח”צ / שיווק לאסון בקנה מידה אטומי, להתבכיין על כל דבר ולהתייחס למפתחי המשחקים כאויבים היא בעייתי מאוד בעיניי, וגם משדרת את המסר הלא נכון למפתחים עצמם.

כי כשהצוות של Fallout 76 יצטרך להתחיל להסיק מסקנות ולהבין למה המשחק שלהם כשל, הם לא יתייחסו לביקורות על טיב המשחק. הביקורת האלה, שמנסות להבין במה המשחק כושל כ*משחק*, נבלעות בכל הרעש שמסביב. הם פשוט יבינו שהם צריכים להשקיע קצת יותר כסף בשיווק ובתקשורת עם קהילת המעריצים, ואולי מראש יוותרו על לנסות לחדש מנגנוני משחק ויעדיפו לעשות שוב ושוב ושוב את אותם משחקים עם רגע קצת אחר.

וזה חבל. כי הרצון לפתוח את המשחקיות הישנה של Fallout לאונליין, אמצעי המוניטיזציה החדשים שמאפשרים לסטודיואים לגדול ולהגדיל את ההכנסות שלהם (ומה לעשות, כדי לשרוד הם צריכים לעשות את זה, והאלטנטיבות היא או להעלות מחיר של משחק חדש באיזה 10-20 דולר לכולם או לנסות מודלים יותר חדשניים), ובאופן כללי האומץ לצאת מהשטאנץ ולנסות דברים חדשים זה מה שמאפשר לתעשיית המשחקים לגדול ולהגיע לקהל חדש."

לא בטוח שאני מסכים.

יש קורלציה בין משחק גרוע לבין התקפת הגיימרים. יצרן משחקים שמבחין בזה צריך להבין שעדיף להשקיע באיכות המשחק, לא באיכות היח"צ.

1. פרס איג נובל הוא פרס למחקרים "שבתחילה גורמים לכם לצחוק, ואחר כך גורמים לכם לחשוב". פרוייקט dotsies הוא המועמד הכי טהור לפרס שראיתי אי פעם.

Dotsies זה נסיון לברוא מחדש את הכתב. כי:

"כתב האלפבית נברא ככה שיהיה קל לכתוב, אבל לא קל לקרוא".

ב-Dotsies כל האותיות מורכבות מנקודות קטנות. המילים נורא נורא קצרות, ואפשר להכניס המון תוכן לתוך עמוד אחד.

Dotsies example

הקדשתי לזה 3 דקות, והצלחתי לקרוא את המילה Here בכתב נקודות. אולי עם קצת אימון, אצליח לקרוא ספר שנכתב ב-Dotsies בעשירית מהזמן שלוקח לי לקרוא ספר שנכתב ב א'-ב'.

זה לא מאד מופרך שהכתב שלנו לא אידיאלי. דוגמא? יותר מהר לקרוא ":)" מאשר את הביטוי "פרצוף מחייך".

2. כלי מוזיקלי מקורי של ערוץ האנימיה Adult Swim. זה 3 דקות של הנאה טהורה או כאב ראש, תלוי בטעם המוזיקלי שלכם.

3. פרוייקטי GNU הם מטרייה לכמה מפרויקטי הקוד הפתוח הפופולריים והמובילים בעולם. לכן אי אפשר לזלזל כשהם מכריזים על פרוייקט חדש, GNU Taler: מערכת תשלומים מבוססת קריפטוגרפיה שהיא לא מטבע קריפטוגרפי מבוזר.

התבלבלתם? אני אסביר.

מטבעות קריפטוגרפיים כיום הם מערכות מבוזרות, שמנסות להיות אנונימיות. אין להם מפעיל, קשה מאד לעשות להם רגולציה, והם עקרונית אמורות להבטיח (מי יותר, מי הרבה פחות) אנונימיות מוחלטת של תשלומים.

בדיוק מאותן הסיבות הן לא מתאימות לשימוש המוני, יש שם המון רמאויות, ערך המטבע לא יציב והממשלות חשדניות כלפיהן.

Taler עושה פשרה בין מה שיש למה שרצוי. זה לא פרוייקט מבוזר, תשלומים נעשים דרך חלפנים. הוא כן חצי פרטי. זה אומר שאם אתם משלמים, אז התשלום נעשה בפרטיות (לא יודעים מה משלם). אבל אם אתם סוחר שמקבל תשלום, התשלום ידוע במערכת.

עם Taler, צרכנים כמוני יכולים לבזבז כסף דיגיטלי ולשמור על פרטיות, וסוחרים יכולים לקבל כסף בלי שמס הכנסה יפחד מהעלמות מס.

עקרונית, נחמד. מעשית, יש שם הרבה מאד שחקנים בתהליך, וזה יגרום לעמלות גבוהות וסירבול ללקוח.

4. נמשיך לסקור פה את המאבק במגזינים אקדמאיים בתשלום. הנה לינקים לתקציר האירועים כפי שפורטו בבלוג:

– יש מלחמה בין המוציא לאור Elsevier לבין ספקית אינטרנט שוודית.
– יש מאבק למען יוזמה אירופאית לאסור פירסום של מחקרים עם מימון ציבורי במגזינים סגורים.

עדכונים:
– הספק השוודי שנלחם ב-Elsevier נחקר בחשד להפרת ניטרליות הרשת.

– אוניברסיטת UCLA מנהלת משא ומתן מול Elsevier. הם פנו לחוקרי האוניברסיטה והפיצרו בהם לא לפרסם, לשפוט או לערוך ב-Elsevier עד שייחתם הסכם הם המוציא לאור.

זה מדגים את הכוח שיש לאוניברסיטאות במאבק: בלי האוניברסיטאות, אין למוציאים לאור של המגזינים האקדמאיים מה לפרסם. לחוקרים באוניברסיטה, לעומת זאת, יש שלל אלטרנטיבות.

5. סיכומי שנה:

– באנטנות השמיים ארז העלה כרגיל את סיכום השנה של אלבומי 2018 הכי מקורי ויפה.

– IO9 מזכירים אירועי גיקיים מרכזיים ב-2018, ומזכירים לי שאני צריך לסיים לקרוא את Saga.

– IO9 גם מסכמים את הרגעים הטובים והרעים של השנה בטלוויזיה.

הקומיקסים הכי טובים על פי בארנס אנד נובלס. כבר הזכרתי שאני רוצה לקחת שנה חופש ולקרוא הכל?

6. כולם מלנקקים לסרט הקצר החדש שפיקסר העלו לרשת, אז מה, שרק אני אצא פרייאר?

7 תגובות

  1. רן הגיב:

    רעיון מעניין לגבי הכתב, אבל נראה לי שהסינים, ועוד יותר מכך הקוריאנים, קצת הקדימו אותם.

    • ניימן הגיב:

      למה? אני לא רואה דמיון אדיר ביניהם. המילים ב-Dotsies אולי נראים כמו תמונות (כי ככה זה כשמרכיבים הרבה אותיות ביחד ב-Dotsies), אבל הבסיס של הכתב הוא אותיות שמורכבות ממספר מזערי של נקודות.

  2. D! פה ועכשיו הגיב:

    לקרוא לא אמור להיות מהיר.

    רק אומר

    • ניימן הגיב:

      אף אחד לא מכריח אותך, אתה יודע. זה רק נותן אופציה למי שרוצה. מה רע?

      • D! פה ועכשיו הגיב:

        באופן אישי אני סולד מכל המכשירים והטכניקות שנועדו לאפשר לנו לעשות דברים יותר מהר, "לחוסך זמן"
        ומה רע? זה משפיע על כל העולם מסביב, זה לא עניין אישי.

        אולי אני סתם דגנרט תקוע ואגואיסטי שלא מסוגל לחשוב מעבר לספר שהוא קוא עכשיו "היסטוריה של מהירות"

        • ניימן הגיב:

          אוקי, דוגמא:

          אתה לא יכול להתכחש לכך שיש משימות לא נעימות שצריך לבצע בתור מבוגר. נגיד, לקרוא את חוקי המס (שזה מה שאני עושה ברגעים אלו).

          מה הנימוק נגד לקצר את הזמן שלהן? זה לא בקטע של יעילות, אלא בקטע של לעשות את החיים נעימים יותר.

          • D! פה ועכשיו הגיב:

            אוקי, זו סוגיה ראויה ומעניינת.

            אני מניח שיכולתי, בהשקעה של זמן איכותי ואיטי, למצוא תשובה ניצחת אבל
            בגדול – זה פשוט משהו שמושך את כל הסביבה לעבר המהירות. אין לנו כבני אדם כלים להתמודד עם זה. כמו עם טלפונים חכמים למינים – לרוב רוב רוב רובנו אין יכולת להתמודד עם קצב החיים שאליו הם דחפו אותנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting