יומיות 05.04.2019: שערוריית ענק בעולם הפלאונטולוגיה

המון דברים מעניינים מתרחשים לאחרונה; יש חומר להמוני יומיות.

1. שבוע שעבר התפוצץ סיפור על אתר מאובנים שהתגלה בצפון דקוטה. על פי הפרסומים הוא מכיל מספר עצום של שרידים ועדויות לחיות וצמחים שנספו בדקות ובשעות אחרי התנגשות האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים בכדור הארץ.

אין ספק שהאתר בצפון דקוטה הוא אחד הגילויים הפלאונטולוגיים הגדולים במילניום הנוכחי אם לא אי פעם. עם זאת הפרסום נעשה בסטייל של 2019, ומסתבר שכל אחד מוצא מה לשנוא בו.

הסיפור בקצרה הוא כזה: ב-2012, אספן מאובנים הביא את רוברט דהפאלמה למה שנראה אז כמו אתר מאובנים באיכות לא משהו בצפון דקוטה. דהפאלמה, דוקטורנט לפלאונטולוגיה, חפר וחפר וחפר, ומצא שלל אוסף עצום של שרידים, כולל.. דגים וחיות ימיות. ולא, לא אמורים להיות דגים בצפון דקוטה.

אחרי הרבה מחקר הסיק דהפאלמה, בשיתוף חוקרים מפורסמים אחרים, שהאתר נוצר זמן קצר לאחר פגיעת האסטרואיד שהשמידה את הדינוזאורים. הדגים, להשערתו, הגיעו מהים בגל גדול שנוצר עקב האסטרואיד.  המפורסם במדענים שהשתתפו במחקר אגב הוא וולטר אלווארז, מי שב-1980 הגה יחד עם אביו את התיאוריה שהדינוזארים נכחדו מפגיעת אסטרואיד.

דהפאלמה כתב מאמר מחקר שמתאר את האירוע. הוא שלח אותו, לפני הפירסום, למספר עיתונאיים בעולם, עם הסכמה (אם הבנתי נכון) לאמברגו: הם לא יפרסמו את הידיעה על הגילוי לפני שהמאמר יצא לאור.

למרות זאת, כמה ימים לפני שהמאמר יצא לאור, פירסם הניו יורקר כתבה גדולה על המחקר ועל דהפאלמה. זה גרם לסערה בעולם הפלאונטולוגיה מכמה סיבות.

קודם כל היום את האנשים שתקפו את דהפאלמה על כך שהוא פנה לעיתונים לפני הפירסום המדעי של המחקר, כדי לקבל “תהילת עולם, תשומת לב ואבק סלבריטאיים”. האירוניה היא שאותם האנשים שהתלוננו, פנו לטוויטר לפני שהם פנו לדהפאלמה כדי לגלות שהוא מעולם לא עשה דבר כזה. זה אשמת הניו יורקר שהפר את האמברגו.

הבא בתור לקבל חצי מטרה הוא הניו יורקר. לא די שהם הפרו הסכם בשביל לקבל פרסום ראשון (עבד להם די טוב בתכל’ס), הם גם פירסמו כתבה מאד לא מדוייקת. התיאורים שלהם מדברים על “בית קברות לדינוזאורים”, למרות שבמאמר עצמו מתואר רק חלק אחד של שלד דינוזאור, ועושה רושם שרוב הגילויים הם בכלל מאובני חיות ימיות.

אם לא די בכך, הניו יורקר גם התמקד בתדמית של דהפאלמה בתור אינדיאנה ג’ונס כזה, מה שהקפיץ את כל הטריגרים של 2019. למה להתמקד בגבר? למה לא מזכירים אינדיאנים (איך מתרגמים native Americans לעברית?)

מאד מצחיק שכל הדיון הזה התרחש בטוויטר, עם הווליום של 2019. חוקר הדינוזאורים המפורסם בריאן סוויטק תקף את כולם בערך עוד לפני שנודעו העובדות. החוקר סטין ברוסטה היה יותר עדין, אבל הלך באותו הכיוון בערך. ההודעה על הפרת האמברגו פורסמה בטוויטר, והרבה מהדיונים החשובים התרחשו שם.

את המאמר אתם יכולים לקרוא פה. או יותר הגיוני, לקרוא את התקציר שלו, כי יותר מזה החובבן המצוי לא צריך.

2. חנות הספרים של מיקרוסופט נסגרת, וכל הספרים של הלקוחות ימחקו. הלקוחות יקבלו אבל פיצוי.

3. פטריק רות’פוס אומר שהחלק השלישי בטרילוגיית קוטל המלכים מתקרב אלינו, אבל הוא מסרב להתחייב על תאריך.

בתמונה: העטיפה הצרפתית של שם הרוח, הספר הראשון בטרילוגיה.

4. כתבתי שבוע שעבר באריכות על חוק זכויות היוצרים האירופאי, שדורש, בין השאר, מנותני שירות לפלטר תכנים שמפירים זכויות יוצרים.

עכשיו מדווחים שבבריטניה מציעים שמפעילי רשתות חברתיות יהיו אחראיים על תוכן גולשים פוגעני, ובאוסטרליה העבירו חוק שמעניש רשתות חברתיות על פירסום פוסטים אלימים. תזכורת: באוסטרליה גם מחייבים חברות להתקין back doors בהצפנות.

5. איזה יופי: Myspace מחקה בטעות בערך חצי מליון שירים ישנים שהעלו משתמשי האתר. מסתבר שארגון ארכיון האינטרנט הצליח לשחזר אותם.

6. קורה בולרט כותבת שני פוסטים נפלאיים על המועמדים לפרס ההוגו [הנה הפוסט שלי].

בראשון היא מתנתחת את המועמדים לפרס הרטרו-הוגו מ-1944. “מדע-בדיוני בתקופת המלחמה”. בולט בהעדרותו מהרשימה רוברט הינליין, שפשוט לא פירסם שום דבר משמעותי ב-1943, כי הוא היה עסוק מדי במאמצי המלחמה.

בפוסט השני היא מנתחת בפירוט את כל המועמדים השנה. באמת מומלץ למי שמתעניין בהוגו, או במדב”פ מודרני. ניתוח מעולה של מה שקרה בתחום בשנה האחרונה.

7. זוכרים שלפני 3 שבועות דיברנו על הבעיות במערכת ההצבעה האלקטרונית ששוויץ תיכננה להשתמש בה? עקב הביקורת העולמית הם דחו את השימוש במערכת. יפה יפה.

8. Cloudflare היא אחת החברות עם השם היותר טוב באינטרנט.

הם אחראיים על ה-DNS הפרטי 1.1.1.1 (שאני משתמש בו). יש להם גם אפליקציה לסלולרי שאמורה לתת אינטרנט בטוח ופרטי יותר, אם כי לא ניסיתי אותה.

עכשיו הם מציגים את Warp: שירות VPN חינמי. אני מקווה שזאת לא בדיחה, כי הפוסט פורסם ב-1 באפריל.

תחום שירותי ה-VPN הוא ג’ונגל מוחלט כרגע. יש המוני חברות, כולל כאלה קטנות שמפעילים האקרים פאנטיים, ואי אפשר לדעת במי לבטוח. יש כמה טובות בתשלום, שמציעות לכם לכם מגוון מיקומים ברחבי העולם. בתחום ה-VPN החינמיים המצב די קטסטרופלי, כשכלל האצבע הוא: אל תבטחו באף אחד, עדיף לא להתקין VPN חינמי.

Cloudflare בונים על המוניטין שלהם בשירות החדש. מה שקשה לי להבין זה איך הם יכולים לממן אותו? אבל כרגע עוד לא שמעתי עליו תלונות.

4 תגובות

  1. מישהו הגיב:

    הפוסט של Wrap ארוך ואין לי כח לקרוא את כולו, והצהרת הפרטיות שלהם נחמדה, אבל הם עדיין יכולים לעשות כל שימוש שהוא במידע על אף שהם בוחרים לא לזהות את התעבורה עם לקוח ספציפי, למשל – ניתוח נוזקות ברשת, וכולי. ההצהרה לא אומרת שהם לא עושים אף שימוש במידע, אלא רק שהם לא עושים בו שימוש כלפיך, ושהם לא מזהים אותו אתך, נוסף על כך שתעבורה לא מוצפנת בוודאי גלויה כלפיהם.
    זה כנראה יותר טוב מכל VPN חינמי אחר – אבל זה עדיין VPN. התעבורה נעשית פרטית כלפי קלאודפלייר, וצריך לדעת את זה.

    באופן אישי יתכן שהייתי מעדיף להשתמש ב https://protonvpn.com/
    פרוטון חברה שעושה את הביזנס שלה מעסקי הפרטיות, לא מעסקי המידע, וזה בדיוק ההבדל בין לתת לחתול לשמור על השמנת או לחתול טבעוני.

    • ניימן הגיב:

      באופן אישי אני באמת מפחד להשתמש ב-VPN שאני לא משלם עליו, כי אחרת לא ברור מאיפה המפעילים יכולים להרוויח כסף.

      • מישהו הגיב:

        קלאודפלייר מסבירים את הנקודה הזו בכך שיש להם כבר מודל מכניס מעסקי הרשת וחישובים שלהם הראו שמתן שירותי VPN חינמי לא יכביד על התשתית שלהם, בהנתן מטרה של כניסה לעסקי VPN בתשלום, כלומר המודל הוא Freemium.עם כל זה, הם נמנעים מלהצהיר שורה אחת ברורה – אנחנו לא עושים שום שימוש במידע, ולא קוראים אותו, או meta data בשום צורה. במקום זה יש שורת הצהרות אחרות, נחמדות אמנם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting