יומיות 04.10.2019: גוגל השיגה עליונות קוונטית, מה הלאה?

שנה טובה באיחור משהו.

1. שמעתם שגוגל השיגה “עליונות קוונטית”, נכון? זה אומר שהמחשב הקוונטי של גוגל ביצע חישוב שכל המחשבים הרגילים בעולם ביחד לא יכולים לבצע, גם אם הם ירוצו אלף שנה בלי הפסקה.

בהתחלה, כמו כולם, הרמתי גבה בפקפוק. כבר היינו בסרט הזה. D-wave העלו טענות דומות לפני כמה שנים, ומומחה החישוב הקוונטי סקוט אהרונסון אמר אז, פחחח, מפתאום, הם לא עשו את זה.

אחרי שסיימתי להרים גבה ולספר לכל העולם שגוגל בטוח מגזימים למטרות יחסי ציבור, הלכתי לקרוא את מה שיש לאהרונסון לאמר על העניין הפעם, ועיני נפערו.

אהרונסון טוען שזאת פריצת דרך. הוא משווה את זה לטיסה של האחים רייט או ל-Fermi Pile שהדגימה את היתכנות פצצת האטום.

אם ננסח אותו במילים פשוטות: אהרונסון טוען שפעם הראשונה בהיסטוריה קיבלנו הוכחה שהקונספט של מחשב קוונטי עובד. עד עכשיו הכל היה תיאוריה. אנשים כמוני פיקפקו אם מחשב קוונטי זה דבר אפשרי במציאות ולא סתם ניסוי מחשבתי בפיזיקה. אבל הנה – זה יתכן. וזה הישג ענק לאנושות. ענק.

מצד שני, יש גם לקחת את ההישג בפרופורציות. יש התיכנות ויש שימושיות, ומחשב קוונטי עדיין לא שימושי, ועדיין יכול להיות שהוא אף פעם לא יהיה שימושי.

נתחיל מהפרטים היבשים. גוגל ביצעו חישוב בעזרת 53 ביטים קוונטיים (Qubit). זה כאילו נשמע המון, אבל זה לא באמת. בשביל לפרוץ קריפטוגרפיה צריך מליוני ביטים קוונטיים, וגם הלא-מתמטיקאיים שבקהל יודעים ש-53 הרבה יותר קטן ממליון.

החישוב שגוגל עשו הוא חישוב לכאורה חסר ערך. יש פירוט טכני בפוסט של אהרונסון, אבל אפילו אני לא טרחתי לעקוב אחריו. בגדול זה משהו סטטיסטי. סליחה על הפשטנות, אבל לא נראה לי שלמישהו פה איכפת יותר מזה.

מה שיותר מעניין זה איך בדקו את התוצאה של המחשב הקוונטי. העקרון אמור להיות שמחשב קוונטי עושה חישובים שלוקחים מליוני שנים למחשב רגיל, אבל את התוצאות של החישוב מחשב רגיל יכול לבדוק הרבה יותר מהר.

מסתבר שהרבה יותר מהר פה זה “(כמעט) כל המחשבים של גוגל פועלים בלי הפסקה במשך חודש כדי לאמת את התוצאה של המחשב הקוונטי”. וזה עוד כשהמחשב הקוונטי השתמש ב-53 Qubit בלבד. אם הם היו משתמשים ב-100 Qubit, הם פשוט לא היו יכולים לבדוק את התוצאות.

אם נחזור שוב לדוגמת האחים רייט. עד האחים רייט אנשים לא האמינו שאפשר לבנות מטוס. אחרי האחים רייט, אנשים עדיין לא השתכנעו שאפשר לבנות מטוס – כי יש הבדל בין פיסת עץ שמתרוממת לגובה 60 מטר למשך דקה לבין כלי תחבורה אווירי – אבל הם כן אמרו ש”טוב, אולי יש מצב שנצליח להמציא מטוסים”.

ע”פ אהרונסון, זה אותו המצב פה. עד ההישג של גוגל היה לגיטימי לאמר ש”אין מצב שנמציא מחשב קוונטי אי פעם”. עכשיו מוקדם מדי להחליף את השלילה בשיכנוע, אבל כבר אפשר להחליף אותה בפקפוק עדין.

כל המידע באייטם הזה לקוח מהפוסט של אהרונסון, שבתכל’ס אני חוזר אחריו כמו תוכי. יש לציין שאנשים אחרים, כמו גיל קלעי, טוענים שזה עדיין לא הוכחה לעליונות קוונטית.

את הויכוח אני אשאיר למומחים. המשמעות מבחינתי היא שפתאום כן יש סיבה להתחיל להתעניין בקריפטוגרפיה קוונטית. יכול להיות שזה עוד יתברר כתחום הכי שימושי בעולם.

… הנה, קריפטוגרפים כבר התחילו עם בדיחות מיחשוב קוונטי נישתיות …

2. Cyberpunk City מאת אוונט צ’וי. לקוח מהפורום ההזוי והמעולה Imaginary City Scapes ברדדיט.

נוף עיר סייברפאנקית

3. לראשונה בהיסטוריה: בינה מלאכותית קיבלה חוזה מחברת תקליטים. עדיין גימיק.

4. רבות דובר בשבועות האחרונים על גרטה טונברי, כאילו היא מרכז הסיפור ולא התחממות גלובלית. אז מבלי להמעיט בערכה של טונברי, שהיא נערה מוכשרת שבגיל 16 יותר מרשימה ממה שאני הייתי בכל גיל עד כה, רציתי להצביע על צד שולי בסיפור שלה.

טונברי מעידה על עצמה שיש לה אספרגר ושהיא על הספקטרום האוטיסטי. גם על ויטליק בוטרין, ממציא את’ריום ומי שנחשב לגאון בלוקצ’יין, משוויצים כל הזמן באספרגר ש(אולי) יש לו.

זה חלק ממיני-תנועה שאני רואה בשנים האחרונות. אנשים מתגאים בכנסים שיש להם אספרגר\אוטיזם. נורמאלי זה התסמונת החדשה.

זה נהפך לכזה טרנד לאנשים חכמים לאחרונה, שכמה אנשים כבר רמזו שאולי גם לי יש אספרגר. אז תודה על המחמאה אבל לול, לא. לצערי נדמה לי שאין לי אספרגר, סתם חוש הומור גרוע.

איך הפכו פתאום התסמונות הללו למקור גאווה? גרטה עצמה מסבירה (בניסוח חופשי מאד שלי) שהתסמונות הללו – ליקויים לכאורה – נותנים כוח לראות את הדברים כמו שהם, שחור ולבן, עובדות, בלי מעמסה רגשית. במקום אחר שמעתי שהתסמונות האלה מאפשרים לאנשים לאמר את האמת, בלי לפחד איך אחרים יגיבו.

במילים אחרות, מדובר בגירסת המדע המודרנית להמלך העירום.

אני מנסה להבין מה גרם לתסמונות הללו לקבל פופולריות דווקא בשנים האחרונות, ויש לי שתי השערות. האחת היא שאנשים עם תסמונות, בזכות קהילות האינטרנט, התחילו להתחבר אחד עם השני ולפתח אתוס.

ההשערה השניה מתחברת למה שכתבתי על פוסט מעבר דה-באזר לפייסבוק:

אנחנו חיים בעידן הרשתות החברתיות, ובני אדם לא נועדו לתקשר כל כך הרבה. זה מביא הרבה לחץ חברתי. מאד מפחיד פתאום לכתוב משהו נגד הזרם, כי רמת התקיפה החברתית שתקבלו בחזרה לא פורפורציונלית. אז מי היחיד שיכול לאמר את האמת, לא משנה עד כמה אחרים יתנגדו אליה? האנשים עם תסמונות כמובן.

מדובר בנושא רגיש, אז אני מדגיש: יש אנשים עם תסמונות, ולפעמים זה נותן להם יתרון (ולפעמים – חסרון). הדיון פה הוא רק על פופולריות התסמונות והנטיה להחזיק בהם בגאווה שנדמה לי שאני מאתר בשנים האחרונות.

5. נסיון נהדר להפוך את Reddit לממשק תלת מימדי עם מציאות מדומה.

אם אתם מעקמים את העף ואומרים “איכס, אי אפשר להשתמש בזה”, תזכרו שזה רק מראה כוונה ויכולת. זה לא מוצר סופי.

6. צריכים מפת פנטזיה לסיפור הבא שלכם? גנרטור מפות הפנטזיה ייצור לכם עולם שרק מחכה שתמציאו בו סיפור!

מפת פנטזיה של ארץ דמיונית

7. One Man MMO הוא פרוייקט של אדם שמנסה ליצור לבדו, במו ידיו, משחק מרובה משתתפים.

פורסם בקטגוריה יומיות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

26 Responses to יומיות 04.10.2019: גוגל השיגה עליונות קוונטית, מה הלאה?

  1. מאת ההוא‏:

    (4) מצוין! אם היא רואה כל כך שחור ולבן בואו נביא אותה לפתרון הבעיות האפורות (אני נגיד רוצה לשמוע את דעתה על הסכסוך הישראלי פלסטיני) ולא את דעתה על הנושא שבו הרוב הדי מוחלט מסכים תאורטית אבל לא פעיל מעשית. בקיצור, חוכמה גדולה.

    ועם טיפה פחות ציניות – אני די מרחם עליה, כי בסופו של דבר היא בעצמה גימיק של אנשים אחרים שנועד לקדם מטרה שלהם. לא אומר שהיא לא מאמינה במטרה הזאת, אבל עדיין. יהיה מעניין לראות מה יהיה איתה עוד 15 שנה.

    • מאת ניימן‏:

      היא אכן לא הציעה פתרון מהפכני וגם לא הצביעה על בעיה מהפכנית.

      אבל מה היא כן עשתה? היא כן יצרה השפעה פוליטית אדירה חסרת תקדים בתחום איכות הסביבה. אם שופטים אותה בתור פוליטיקאית – ואני לא חושב שיש דרך אחרת לשפוט אותה – אז היא הצלחה מסחררת.

      למה לרחם עליה? היא לא יותר גימיק מאף פוליטיקאי אחר, והיא משיגה את מטרותיה בצורה מעוררת קינאה.

      יכול להיות גם שהיא פורצת דרך. שהיא (אולי) הסנונית של הדור הבא של הפוליטיקאיים. תן לזה 20 שנה ואתה תקבל אנשים כאלה בתור ראשי ממשלה.

      … ומה שהכי יפה שאף ספר מד”ב לא חזה את זה:-)

      • מאת ההוא‏:

        זה נכון אם אתה יוצא מנקודת הנחה שכל הסיפור הזה מגיע ממנה והיא באמת פוליטיקאית.
        אני חושב (ותכלס זה גם הרבה יותר הגיוני בהתחשב בכמות החשיפה שהיא קיבלה והמשאבים שיש לה) שמדובר בבובה שהיא גימיק כדי לקדם את נושא איכות הסביבה. זאת אומרת – בחורה צעירה, פוטוגנית, על הרצף – כמה מושלם זה יכול להיות? (ראה ערך עהד תמימי והילדים מהטווח בארצות הברית)

        אני חושב שעוד 15 שנה היא תהיה שאלת טריוויה בשעשועונים ולא מעבר. אבל נראה.

        • מאת ניימן‏:

          תשמע, זאת תיאוריה מאד קונספרטיבית, וכדי לצאת מתחומי הקונספירציה, צריך קצת יותר טיעונים מ’נראה לי הגיוני’.

          אתה מכיר את ההיסטוריה שלה? היא לא פרצה בבת אחת לתודעה ולא נוצרה תוך יום.

          מדובר פה בנערה שבגיל 15 הייתה מבריזה מבית ספר בשביל לשבת עם שלטים בנוגע להתחממות גלובלית וקיבלה מודעות מקומית לאט לאט, עד הפריצה לתודעה העולמית עכשיו. לא מישהי שהתקשורת יצרה בין יום, אלא מישהי שעבדה קשה להגיע לתופעה שהיא עכשיו.

          • מאת ההוא‏:

            טיפה קוספירטיבית, כן.
            אני לא טוען שהיא נוצרה ביום. אני טוען שהיא באמת התחילה לבד ושזה היה חשוב לה ואז איזה ארגון תפס את הפטנציאל שלה כסוג של בובה והתחיל לנםח ולדחוף אותה למה שהיא היום

        • מאת עידן כספרי‏:

          אתה יוצא מנקודת הנחה שהעולם בעוד 15 שנים יראה אותו דבר?
          עם שעשועני טריוויה וכל זה..

          • מאת ההוא‏:

            מה, בטח יהיה איזה “האם אתה חכם יותר מבינה מלאכותית שמעמידה פנים שהיא מאה ילדים בכיתה ג'”
            לא?

  2. מאת אסף‏:

    1. בנתיים זה עדיין גימיק, התקדמות במחשוב קוונטי מתקדמת לאט כבר זמן רב, גם פריצת הדרך האחרונה של גוגל היא התקדמות תיאורתית, אין היום שום שימוש פרקטי למחשוב קוונטי. אבל בואו נהיה אופטמיים ונניח באמת יצליחו בעתיד ליצור מחשבים קוונטים פרקטיים. אין ספק שזו תהיה קפיצה טכנולוגית אבל השאלה האמיתי אם זו תהיה מהפכה טכנולוגית? לרוב השימושים כנראה שמחשב קלאסי יהיה עדיף ומחשבים קוונטים יהיו נישה לפתרון בעיות מאוד ספציפיות וכנראה ישמשו את התעשייה לייעל את הפיתוח של מוצרים חדשים.

    4. גם אני חושב שמנצלים אותה, הסיבה העיקרית לפרסום היא לא רעיונות חדשים אלא גילה הצעיר. המדיה אוהבת חדשות “צהובות” וילדה שנלחמת מול העולם זה מספיק צהוב כדי למכור כותרות. רוב הסיכויים שבעוד כמה שנים לא נשמע עליה יותר.

    7,6. מגניב ומטריד באותו הזמן, למי יש כל כך הרבה זמן פנוי להשקיע בדברים כאלו.

    • מאת ניימן‏:

      שתי הערות בקשר למיחשוב קוונטי:
      א. זה proof of concept, לא גימיק. זה היה גימיק כל עוד זה עשה כל מה שמחשב קלאסי יכול לעשות, והפך ל-proof of concept ברגע שזה עשה משהו שמחשב קוונטי לא יכול לעשות.

      אני מאמין להשוואה של סקוט אהרונסון לטיסה של האחים רייט. האם גם אותה מכנה “גימיק”?

      ב. לגבי השימוש: אולי אתה צודק. אבל אנחנו זזים לכיוון החזרה לעולם המיינפריים: כל החישובים מתבצעים מרחוק ואנשים רק מקבלים את הפלט למסכים שלהם. במקרה הזה, כמה מחשבים קוונטיים אצל חברות גדולות יהיו מהפכה טכנולוגית (מפחידה ועצובה, אבל מהפכה למרות זאת).

      לגבי גרטה: נראה לי שהיא מנצלת את התקשורת, לא ההפך. היא באה עם מטרה: להביא מודעות להתחממות גלובלית. היא ניצלה את כל המשאבים ברשותה והצליח לה בצורה מסחררת.

      אני אחזור על מה שכתבתי למעלה: אני לא אופתע אם בעתיד גרטה, או מישהו תואם לה, יהיו ראשי מדינה. יש מצב שזה הכיוון אליו העולם הולך.

  3. מאת אפרת‏:

    אני חושבת שהחידוש בגרטה (וגם בתופעות מרעננות כמו בילי אייליש לדוגמא), הוא יכולת מסוג חדש להתמודד עם התקשורת. עוד קשה לי לשים את את האצבע על מה בדיוק, כי זו לא חוסר מודעות, אבל גם לא פרפורמנס מהסוג שהתרגלנו אליו. זה בתוך מציאות בה התפיסה השולטת היא שלא צריך תוכן – צריך רק שיווק נכון (ע”ע נתניהו, טראמפ (לפני שאיבד את זה לגמרי)). אין היום דג רקק עלוב אחד שלא מעסיק צבא של ‘יועצי תקשורת’ שידריכו אותו מאיזה צד להסתכל למצלמה וזה פשוט נורא ובעיקר משעמם. נדמה לי שהילדים שגדלו לתוך זה, או לפחות האינטיליגנטים שבהם, פשוט לא מתרגשים מזה כמונו, או שהמשחק הזה משעמם אותם, טרחני ומיותר ואין להם סבלנות.
    לגבי אספרגר – אין מה לעשות אידיאליזציה. לא להבין רוב הזמן מה מרגש או מעסיק אנשים זו גם לא חוויה מי יודע מה חיובית, גם אם זה מאפשר עיבוד נתונים במודוס אחר

  4. מאת ברוך‏:

    היא בובה. לא יותר.
    אם היא מצליחה לקדם גם את המטרות שלה תוך כדי, בכיף. אבל משתמשים בה ויזרקו אותה כשלא תהיה שימושית.
    לראות הכל שחור ולבן זה סתם שם אחר ללהיות בן 16. ללא רגש זה שם אחר לשוודי.
    מחרמן אנשים לראות מישהו עם מגבלה “טוב יותר מכולנו”. זה כמו אקס מן.
    העולם לא השתחרר מהקבעונות שלו, רק שינה אותם. אספים זה מגניב כי הם גם “מוגבלים” וגם בעלי יכולת יותר מכולם. אני רוצה לראות שיתלהבו מ”סתם” אוטיסט שמוחא כפיים לעצמו.
    אם אפקט החממה היה הבעיה הגדולה ביותר של שוודיה, מילא

    • מאת ניימן‏:

      תגיד, יש איזה גיבוי לשתי השורות הראשונות שלך? עדות? נימוק? משהו?

      הנערה משיגה כל מטרותיה בקלות מעוררת קנאה. נדמה לי שמגיעה לה יותר כבוד מזה.

      • מאת ברוך‏:

        אני לא טוען שהיא תולדה של איזו קונספירציה ירוקה\רוסית\ווטאבר כמו שיחסת לתגובה של ההוא או כמו שאתה מנסה לייחס לי.
        אני פשוט טוען שמהסתכלות על המצב כרגע, once שהיא קצת התפרסמה, היא נלקחה תחת חסות הארגונים האלה ככלי משחק, שמקדמים אותה ומנפחים את הנוכחות שלה הרבה מעבר למה שהיא.

        היא משיגה את כל מטרותיה? לא ראיתי שעד כה הממשלות עמדו בדרישות שלה. זאת בגלל שכמו כל מחאה נטולת שיניים, זה 100% דרישות, 0% התחשבות במצב הקיים.
        הארגונים מאמצים אותה כי היא עונה לאג’נדה שלהם, ולעזאזל אם באמת ניתן להפחית דלק מאובנים ל0 אחוז בשנה אחת או שטות כזאת או אחרת.

        • מאת ניימן‏:

          תשמע, אני בכנות לא מבין מה אתה אומר.

          “משתמשים בה ויזרקו אותה כשלא תהיה שימושית” ו-“היא נלקחה תחת חסות הארגונים האלה ככלי משחק” אלו משפטים מאד מסתוריים, יותר כותרת מאשר תוכן. “מנפחים את הנוכחות שלה הרבה מעבר למה שהיא” זה בכלל לא מובן, מה “הנוכחות האמיתית שלה”, ואיך מנפחים אותה יותר מזה?

          לא מנסה להעליב, פשוט לא מבין.

          היא פוליטיקאית ואתה שוגה כשאתה מסתכל על הדרישות של פוליטיקאי פשוטו כמשמעו. היא באה לקדם מודעות למטרת מלחמה בהתחממות הגלובלית, וב”השיגה כל מטרותיה” אני מתכוון שהיא קידמה מודעות מעבר לחלומות הכי מטורפים.

          אתה לא מסכים שיש לה השפעה?

          • מאת ברוך‏:

            זה שהיא עמדה מול הממשל השוודי במקום ללמוד, זה טוב ויפה.
            אבל את הקפיצה הגדולה קדימה, נתנה לה התקשורת, שנפחה אותה מעבר לכל פרופורציה, כי זה סיפור יפה ופוטוגני ו”מרגש” כמו שאנחנו אוהבים.
            עם כל הכבוד, זה לא מרתין לותר קינג שעשה דברים ופעל והמשיך לפעול. זה לא נלסון מנדלה. זה אפילו לא מרתין לותר שחתר תחת כל האושיות של זמנו.
            זאת סך הכל ילדה שמוחה על משהו והתקשורת נותנת לה במה מוגזמת. באותה מידה יכלה לא לתת.
            האם בעתיד היא באמת תעשה המון דברים, ותהיה מרתין לותר של הסביבה? אולי. אבל כרגע זה tainted beyond recognition בגוונים של “העצמה” ו”שינוי” ובקיצור הרבה ניפוח ופייק.

            ההשפעה שלה היא פועל יוצא של ארגונים ממומנים במילארדים שלקחו אותה תחת חסותם, וכמובן שיש אפקט כדור שלג ויראלי. ניו יורק טיימס לא יצא פארש ולא ידווח עליה, כי הוא שמע מהדיילי מייל שהיא הדבר הגדול הבא. נו, שוין

            הנוכחות האמיתית שלה היא כמו של כל ילד בן 16 שמפגין בכיכר רבין נגד ווטאבר. מרגע שנופחה הנוכחות, ודאי, יש לה השפעה גדולה יותר, ומימון גדול יותר (יאכטה סולרית זה לא בחינם).

            • מאת ניימן‏:

              היא לא מרטין לותר קינג, אבל זה גם לא 1960, ולדעתי ההסתכלות שלך על איך נקבע סדר היום הציבורי מאד מיושנת ל-2019, ובכלל לא שמה לב שהעולם נקבע על ידי מדיה חברתית כיום.

              היא פרצה לתודעה בעזרת שימוש נבון במדיה חברתית, ואז המדיה הישנה לא יכלה להתעלם בגלל כדור השלג שציינת.

  5. מאת יואב‏:

    גם אני לא מבין מה ההתרגשות מגרטה.

    מה היא עשתה? אפילו מודעות היא לא הביאה – מישהו לא שמע על התחממות גלובלית לפניה?

    • מאת ניימן‏:

      מודעות לא אומר “לשמוע על הבעיה”, אלא להעלות אותה על סדר היום. “התרגשות מגרטה” = “דיבור על התחממות גלובלית”, כי זה המותג שלה.

      חלק מהאפקטים שלה מתוארים פה:
      https://en.m.wikipedia.org/wiki/Greta_Thunberg#%22The_Greta_effect%22

      חלק אחר מהאפקטים שלה לא. אבל אם אני מכיר אישית אנשים שהתחילו להחליף מטוס ברכבת בזכותה, או להוריד את כמות הבשר, אז אני בטח לא היחיד.

  6. מאת עידו לשם‏:

    בלי קשר ישיר לדיון (ועם קצת קשר למועדון הספרים), יש ספר יחסית ישן בשם ײמצוקהײ (distress בלעײז) שיש בו התייחסות מעניינת לגבי הנושא הזה. קבוצת אנשים עם מה שהיום נקרא אספרגר, שנלחמים על זכותם שלא לקבל טיפול, מכיוון שלטענתם הם רואים את המציאות בצורה מדויקת יותר.
    דוגמה לספר עם המון רעיונות מעניינים, אבל עלילה לא טובה במיוחד.

  7. מאת ברוך‏:

    בהיעדר מקום, אגיב כאן –

    אם פרצה בעזרת שימוש נבון במדיה, שאפו. אני רק ראיתי ילדה שיושבת מול הפרלמנט ומתראיינת. עד שנשלפה משם.

    ההסתכלות שלי לא מיושנת – סדר היום בהחלט נקבע על ידי המדיה החברתית, אבל הכל הרבה יותר מהיר וכאוטי. היום היא פותחת מהדורות, מחרתיים לא ישמעו עליה. או שכן. אבל זה לא מחליף עבודת שטח. אהד תמימי לדוגמא, הייתה מיועדת להיות דמות שכזו. לא ראיתי שהיא עושה כותרות.
    אתה שוכח את אפקט האקו צ’מבר. אולי לך זה נראה שחר של יום חדש, אבל בפייסבוק של 40 מיליון רדנקים מארצות הברית אין לה אזכור.
    זה גם יתרון וחסרון של המדיה החברתית – אנחנו מסתכלים עליה במשקפיים של פעם. “תראו, היא בפייסבוק, היא מפורסמת!” – טוב, זה בפייסבוק שלך ושלי ושלו, אבל לא של ההוא.
    כרגע היא גם במדיה המסורתית, כי שוב, ניתנת לה במה. למה? כי היא בפיד של הקובעים. מחר יהיה משהו edgy יותר שאפשר לשאוב אותו מהמדיה החברתית אל המדיה המסורתית, ונגמרה גרטה.
    יצירת באז שכזו היא רעה חולה של המדיה המסורתית, בלון נפוח. ממליכה מלכים, לפעמים בקול ענות חלשה (מחאות מילקי וקוטג’) לפעמים מספיק to maybe tip it over (גנץ) אבל קשה לי לחשוב על מקרה ש”נופח” והומלך מלך בהצלחה.
    הדחיפה האחרונה שמביאה אדם או תופעה למסה קריטית תקשורתית – יכולה להתרחש באמת, או דרך חיבוק תקשורתי. וכשזה קורה מחיבוק תקשורתי, זה מזוייף, וגם דועך בד”כ אח”כ.
    אלא אם כן, כמובן, זה פייק ניוז ממוסד. ואז יש ארגון ממוסד שתפקידו להמשיך את זה. ושוב מדובר על אינטרסים, ולא “העם” או “אזרחי כל העולם” שגורמים לזה להמשיך לבעור.
    Remember Kony 2012?
    חתימה טובה.

    • מאת ניימן‏:

      גמר חתימה טובה ברוך!

      היא בהחלט פרצה עם המדיה החברתית, ונדמה לי שאני מעריך יותר ממך את חשיבות המדיה החברתית כיום לקביעת הדיון הציבורי.

      בוא נסיים את הדיון פה עד הפעם הבאה שהילדה תעשה כותרות:-)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting