המדף הז'אנרי: Gideon the Ninth – טמזין מויר

אם אתם עוקבים הוצאת Tor – יש להם את אחד מאתרי המדב"פ הטובים ברשת – בטח שמעתם על Gideon the Ninth. הוא יצא בספטמבר אחרי מסע יח"צ אדיר שדאג למתג אותו בתור הספר בעל הכי הרבה באז ב-2019.

קל לעשות באז ל-Gideon the Ninth. זה ספר מגניב בכל רובד.

החל משם הגיבורה (מסתבר ש'גדעון' זה שם מגניב לאשה בכל שפה), דרך שם הספר (בטח יתורגם לעברית כ'גדעון מהתשיעי', כי הרמיזה פה היא שגדעון שייכת לבית התשיעי) ועד התיאור שלו, 'נקרומנסריות לסביות בחלל'. האם יש משהו מגניב ב-2019, נקודה מ-'נקרומנסריות לסביות בחלל'?

תוסיפו לעיל גם תמונת עטיפה נהדרת ולוגו נהדר של גולגולת סייברפאנקית כזאת. מה קיבלתם? מכונת באז מתקתקת עוד לפני שאמרנו כלום על העלילה.

רק מה? כשהחלו לזרום הביקורות, התברר שהן סובלות ממאנו-דיפרסיה קשה. אנשים או אהבו את הספר בכל ליבם, או שנאו אותו בכל מאודם. אין באמצע.

אז כן, גם אני מצטרף לתנועה הקיטובית הזאת, ולצערי מהצד השלילי שלה. לא התחברתי בכלל ל'גדעון מהתשיעי'. אני מאשים את צורת הכתיבה, שפשוט לא מתאימה לי, הגיבורה המעצבנת והעלילה שפשוט הייתה מאולצת קצת.

עם זאת, לא מדובר בספר גרוע. קל להבין את הבאז שלו וקל להבין למה אנשים עפים עליו כל כך חזק. זה מקרה של ספר טוב שלא התאים לטעמי.

גדעון היא בחורה צעירה שגדלה בבית התשיעי של הנקרומנסרים. יש לה חרב, מגזיני פורנו והמון attitude.

גדעון מתכננת את הבריחה שלה – שוב – מהבית התשיעי. אבל הבריחה מסוכלת – שוב – ע"י אויבת הילדות שלה ומי שבפועל היא ראש הבית, הארוהארק.

הבית התשיעי הוא מקום מוזר וגרוטסקי. הוא נשלט לכאורה ע"י ההורים של הארוהארק, אבל היות והם מתו, היא החזירה אותם לחיים בתור גופות מונפשות.

יום אחד מזמינה הקיסרית את כל הבתים לסדרת מבחנים של יכולת וחוכמה. הפרס לבית המנצח אדיר. הארוהארק, ראש הבית התשיעי, מאד מעוניינת בו, אבל בשביל זה היא חייבת מישהי עם חרב.

הארוהארק וגדעון, נקרומנסרית ולוחמת, יוצאת ביחד לתחרות הבתים.

— נשימה – היה קצת קשה להסביר את עלילת הספר הדי מיוחד הזה. וזה עוד לפני שאמרתי שבאמצע הספר בערך זה הופך לתעלומת רצח בלשית. אבל אני מקווה שכולכם הצלחתם להבין שהעיקר פה הוא מאאאאאאגניבות.

גם השפה של הספר מגניבה. היא משלבת אנגלית אפית גבוהה עם סלנג אינטרנט מגניב. גדעון אשכרה אומרת במהלך הספר FYI – עם ראשי התיבות! לא בדיוק שפת ספרי פנטזיה רגילה.

עכשיו לבעיות. הן בערך הכל חוץ מהמגניבות.

בואו נתחיל שהדמות של גדעון מעצבנת. היא סרקסטית בכוח, תמיד מנסה להיות מתוחכמת ו – בלי להעליב אף אחד – מזכירה קצת טינאייג'ים שחצנים. היות והספר מתמקד בה, זה הופך אותו קשה לקריאה.

אחרי זה העלילה: היא מאולצת. מה זה התחרות הזאת של הקיסרית? ראיון כניסה של גוגל? ככה בוחרים מישהי לתפקיד כל כך חשוב?!

גם העולם לא מדבר אלי. הוא גרוטסקי מאלף עד תף. אני לא חושב שהוא נועד להיות משהו עם הגיון פנימי, אלא יותר יצירה שתהיה יפה וגרוטסקית אם יעבירו אותה למדיה ויזואלית.

אז איך סיימתי לקרוא את הספר? הרי בדר"כ אני נוטש ספרים שאני לא אוהב אחרי חמישית.

הסיבה היא שיש לספר קסם, בעיקר בהתחלה. הוא מיוחד ומגניב וזה עבד עלי בעמודים הראשונים. יש לו גם הומור טוב, והומור תמיד עוזר לבלוע גלולות מרות.

סחבתי עד חצי ספר יחד עם המגניבות וההומור כי אמרו שבאמצע מתחילה העלילה הבלשית ואז הספר תופס תאוצה. בשלושת רבעי ספר כבר הבנתי שזה לא בשבילי, אבל סחבתי עד הסוף – גם בגלל ההייפ וגם כדי לשים חותמת שקראתי ספר מדובר כל כך.

האם גדעון מהתשיעי מתאים לכם? קשה לאמר. אני מציע ככה: תקחו את הספר ותקראו עשירית או חמישית שלו. אם אהבתם – נהדר! אם לא, אז ההמשך פחות או יותר אותו הדבר, תוותרו.

[Gideon the Ninth – טמזין מויר, 448 עמודים, 2019]