יומיות 22.02.2020: האם אפשר לבנות דפדפן עצמאי?

הביקורת הראשונה והארוכה (2000 מילים) במסגרת חודש ספרי עיון עלתה השבוע. מחר תעלה הביקורת השניה.

אני מלא הערכה לכמות האנשים שקראו ביקורת ארוכה כל כך על נושא לא טריוויאלי.

1. באתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן [ביקורת], מספר ריצ’רד פיינמן איך כילד נהג לפתוח מקלטי רדיו. הוא זיהה את כל השפורפורות והרכיבים שלהם, פירק אותם ובנה לבד מקלטי רדיו עם תכנון מקורי משלו.

זה היה בתחילת המאה ה-20 ועד שהספר פורסם, באייטיז, התעלול הזה כבר לא היה אפשרי. מקלטי הרדיו נעשו מתוחכמים מדי. אי אפשר לבנות מקלט ריו יש מאין במרתף הבית. צריך ציוד מקצועי בשביל זה.

זה תהליך טבעי של תחום. בהתחלה כשהוא קיים כל זעטוט – או חברה קטנה – יכולים ליצור גירסא משלהם של המוצר. אבל כשהדברים מסתבכים רק חברות ענק עם מעבדות וציוד יקר יכולות לעשות זאת.

לפני שלושה שבועות ראיתי בכנס Fosdem בבריסל הרצאה שהזכירה מקרה נוסף באותה הקטגוריה.

המרצה סקר את עולם מערכות ההפעלה המטורף של שנות השבעים והשמונים. היו אז אלפי מערכות הפעלה שונות ומשונות. איפושהו בשנות התשעים עברנו לעולם של שתי מערכות הפעלה בלבד – windows ו-unix. כיום, אפילו גאון מטורף לא ינסה ליצור מערכת הפעלה משלו. זה פשוט מסובך מדי.

תחום מוצרים נוסף שהצטמצם בשנים האחרונות הוא הדפדפנים. יש כיום בדיוק שלושה דפדפנים: כרום, פיירפוקס וספארי. שאר הדפדפנים מבוססים על דפדפנים אלו וכל כך תלויים בהם עד כדי כך שקשה לקרוא להם מוצר עצמאי.

נשאלת השאלה, למה זה המצב?  הרי דפדפן הוא לא מערכת הפעלה ואין שום סיבה בעולם – שום סיבה – שמפתחים עצמאיים לא ינסו לכתוב כל מיני דפדפנים מטורפים עם מציאות רבודה, מבוססי שלטי תנועה או דפדפני רטרו עם פיקסלים גדולים.

ע”פ בוינגבוינג התשובה לכך טמונה בהחלטה שהועברה לפני שלוש שנים: להכניס DRM כחלק מהתקן הרשמי של אתרי אינטרנט.

DRM היא טכנולוגיה למניעת פיראטיות. כלומר, זה אמור להגן על זה שלא תוכלו להעתיק סרטים שתראו באינטרנט. נטפליקס, למשל, משתמשת בזה.

הבעיה היא ש-DRM גם תלוי ב”ספק DRM”, שיגיד כל פעם אם מותר לכם לראות תוכן או לא. יש כיום בעיקר שני ספקי DRM, גוגל ואפל.

איחוד האינטרנט החליט לפני שלוש שנים להכניס DRM כחלק מהתקן הרשמי שלו. זאת הייתה הפעם הראשונה שהחלטה של האיחוד עברה לא בפה אחד. אלו שהתנגדו להחלטה טענו שזה יתן המון כוח לספקי ה-DRM.

זה בדיוק מה שקרה. מהרגע שהחוק עבר, גוגל קיבלה כמעט מנדט להחליט איזה דפדפן יכול להראות סרטונים ואיזה לא. אם גוגל מחליטה לא לתת רשיון למישהו, היא לא טורחת אפילו להסביר למה. למשל, סמואל מדדוק ניסה לקבל רשיון לדפדפן שבנה, ואחרי ארבעה חודשים קיבל תשובה מגוגל בת שורה אחת שפשוט אומרת “לא”.

מה שכן אפשר לעשות כיום, זה ליצור דפדפן חדש שלא יראה סרטונים מהאתרים הגדולים. אני חושב שהייתי הולך לכיוון הזה – ואני אפילו שוקל את זה למען האמת – אבל זה מאד מגביל את כמות המשתמשים האפשריים, כי מי מעוניין באינטרנט בלי וידאו?

2. בפרס ההוגו יש גם קטגוריית אמנים מקצועיים. אני אף פעם לא יודע מה לבחור, כי אני לא מכיר מספיק את פועל של אמני המדב”פ.

הנה ריכוז של עבודות כל אמני המדב”פ הבולטים ב-2019, כדי להקל על הבחירה שלכם. איזה יופי של דברים יש שם!

כריכות של מגזין Lightspeed

3. מועמדי פרס הנבולה 2019 הוכרזו! מה שאנחנו למדים ממנו זה שקראתי שנה שעברה את הספרים הלא נכונים.

כי קראתי את Gideon the Ninth שלא אהבתי [ביקורת] וחלק מ-A Memory Called Empire שלא הצלחתי לסיים. שניהם ספרי מדע-בדיוני מגדר\קווירים, שזה ז’אנר שקצת נמאס עלי.

מצד שני, שאר הספרים ברשימה נראים מה זה מעניינים. A Song for a New Day הוא ספר בו אסיפות פומביות נאסרות ע”פ חוק ולכן אין יותר קונצרטים של מוזיקה. Gods of Jade and Shadow הוא אגדה מקסיקנית ו-Marque of Caine הוא אולי ספר old fashioned מד”ב שמרן, אבל גם נשמע כמו אופרת חלל כיפית.

4. מסך חדש יכול להראות מידע שונה לכל אחד שמסתכל בו, תלוי בזווית בה עומד האדם. אז אם מישהי עומדת מימין היא רואה תמונה אחת, ואם היא עומדת משמאל היא רואה תמונה אחרת.

בשביל מה זה טוב? הם מכוונים לשדה תעופה, בה נוסעים יוכלו לראות רק את המידע שרלוונטי להם, במקום את כל שערי הטיסות כמו שיש עכשיו.

נשמע קצת כמו יותר מדי מאמץ בשביל לפתור בעיה שלא באמת קיימת ויש דרכים אחרות לפתור אותה. נגיד, מידע שישלח לטלפון הסלולרי של כל אחד.

5. מוזיאונים בפריז פירסמו 60,000 תמונות לרשות הציבור. יש שם דברים מהממים, ומה שבא לי לעשות זה לקחת יומיים חופש, למצוא איורים מתאימים ולשתול אותם בתוך משחק מחשב מטורף שאבנה.

6. אפרופו משחקי רשת מטורפים:

Relic Guardians הוא אבן נייר ומספריים פוגש קרבות אנימה מבוססי תורות ומסע בזמן. מבחינתי, בשביל כאלה דברים המציאו את האינטרנט.

7. מדענים גילו וירוס עם גנים שטרם הכרנו. ממליץ לקרוא את הכתבה כדי לדעת כמה מעט אנחנו יודעים על וירוסים.

8. 10 סרטים לראות כשאתם חולים. רשימה אידיאלית עבורי, אני רואה סרטים בעיקר כשאני חולה.

מפתיע שאקוומן השתחל לרשימה.

10 תגובות

  1. אייל הגיב:

    אני התחלתי את גדעון תשיעית, נעצרתי אחרי כמה עשרות עמודים, עברתי בינתיים לספרים אחרים אבל אולי אחזור לזה

  2. D! פה ועכשיו הגיב:

    4. מזכיר לי איזה סרט, אולי זה היה של תום קרוז, שכל אחד שנכנס לקניון מזוהה אוטומטית ומקבל פירסום שמיועד עבורו.. אולי לשם זה הולך

    1. מאד מעניין. בדיוק תהיתי אם איזו תוכנת הקלטת מסך הכי כדאי לעבוד (המלצות?), לפי מה שאתה אומר אי אפשר לצלם מסך של תוכנית נטפליקס או מה?

    • ניימן הגיב:

      1. דו”ח מיוחד, לא?

      2. בטח שאפשר – אני לא יודע מה מתאים למערכת ההתאמה שלך. זה יותר אומר שהדפדפן לא יתן לך אופציה להקליט, וגם אומר שלא תוכל להשתמש בנטפליקס עם דפדפן שלא קיבל אישור לנגן תכנים שלהם.

  3. חובבן הגיב:

    המון אנשים בונים מערכות הפעלה, זה פשוט יותר מתמיד.
    לזאת http://osv.io/ יש לי קשר אישי

  4. אסף הגיב:

    מה לגבי אופרה? היא לא עצמאית?
    בזמנו הגפדפן הכי מתקדם. הראשון להכניס לשוניות!

  5. מישהו הגיב:

    סליחה שאני מנטפק אבל לדעתי DRM זו לא הסיבה. תאורטית אין בעיה לבנות דפדפן אלטרנטיבי שיעשה הכל למעט DRM, שנעשה בו שימוש רק באתרים כמו ספוטיפיי ונטפליקס. הבעיה האמיתית היא שהתרגלנו לאתרים עם הרבה מאוד קוד מורכב שדורש מנוע JS מהיר כמו v8 של כרום, למשל, ומאז עידן ה web-kit לרינדור חלק ומהיר, ולכן דפדפן אינדי שייכתב בגישה פשטנית יעבוד לאט מאוד וגרוע מאוד, כי דפדפן מודרני הוא אפליקציה מסובכת מאוד ולכן קשה מאוד לנצח שחקנים קיימים. אם מייקרוסופט ניסתה כל כך הרבה שנים והפסידה זה לא בגלל בעיות DRM.
    לסיכום: דעתי היא שאם מישהו יצליח לבנות דפדפן שיהווה אלטרנטיבה הוא כבר יסתדר עם ה DRM. או שהוא יוכל לפתח סטנדרט אלטרנטיבי, הרי בסך הכל חברות משתמשות ב widevine כי הוא קיים בדפדפנים הגדולים והפופולריים, או שהוא יקבל אישור מגוגל להשתמש ב widvine כפי שאופרה קיבלו, למשל.

    • ניימן הגיב:

      כתבתי את זה בפוסט, אפשר לעשות דפדפן בלי DRM, אבל אני חושב שהשימוש בו הרבה יותר נרחב ממה שנדמה לך. גם ביוטיוב יש DRM. אז דפדפן מהסוג הזה פשוט לא רלוונטי לשימוש של אף אחד באינטרנט כיום – אפילו לא של גיק כבד ומיושן כמוני.

      הסיכום שלך בעייתי, כי יש דוגמא בפוסט למישהו שבנה דפדפן ולא קיבל אישור מגוגל להשתמש בו. אם תקרא את הלינק תראה שאלטרנטיבות אמיתיות אין בנמצא. אופרה מתבססים על כרומיום של גוגל, אז זאת לא דוגמא לדפדפן אינדי.

      אז לשם שינוי אני לא מסכים איתך:-)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting