יומיות 02.12.2020: מה קורה כשחברת השכרת קורקינטיים חשמליים פושטת את הרגל?

עונת שווקי חג המולד נפתחה באירופה. בארצות מסוימות זאת חגיגה עם מסורת רבת שנים, אבל בפולין זה מנהג חדש, בן פחות מעשור, שהועתק במלואו מגרמניה.

למרות זאת, שוק חג המולד בעיר העתיקה בוורשה מקסים. שתי כוסות יין חם נרשמו לכוחותינו.

1. שמעתי השבוע סיפור קטן ולא שגרתי שאני רוצה לחלוק.

זה התחיל בהאקרספייס בוורשה. נכנסתי וגיליתי פתאום שהמקום מלא בעשרות קורקינטיים חשמליים.

המחשבה הראשונה הייתה שמישהו תרם אותם להאקרספייס. זה לא מאד מופרך, תרמו למקום בעבר עשרות מדפסות תלת-מימד או שרתים. אבל אז שאלתי מישהו שעמל על תיקון אחד מהם במעבדה האלקטרוניקה. הוא הסביר שהם שייכים לו וסיפר איך הם הגיעו למקום.

הרבה מההאקרים חובבים מושבעים של קורקינטיים חשמליים. קל לזהות את זה כי הם עושים המון תאונות ובכל זמן נתון יש לפחות שני אנשים עם יד שבורה במקום.

הם פעילים מאד בפורום הקורקינטיים החשמליים הפולני – מסתבר שיש דבר כזה. יום אחד עלתה שם הודעה שחברת השכרת קורקניטיים מליטא סוגרת את שעריה.

הבחור שפגשתי, אדם באמצע שנות העשרים לחייו, נגנב לגמרי מההודעה. מסתבר שהוא מבלה את זמנו בלנסות למצוא מבצעים על קורקינטיים. הוא התקשר לחברה לשאול מה הם עושים עם הקורקינטיים שיש להם, והם ענו שהם מחפשים למכור אותם. המינימום שהם מוכנים למכור זה אלף קורקינטיים, במחיר של 600 שקל ליחידה.

הוא שאל איזה דגם זה, ואז בדק וראה שמחיר הדגם הוא בערך 3000 שקל. הוא החליט לקנות את הקורקינטיים, לא משנה שזה בליטא ואין לו כסף לזה.

צעד ראשון: פירסום בקבוצות פייסבוק על מכירה מוקדמת של הקורקינטיים שהוא עומד לרכוש. 1500 שקל לקורקינט במקום 3000. 250 אנשים רכשו תוך תקופה קצרה, כי אין דבר שאנשים יותר אוהבים מאשר מחירי מציאה. הוא הוסיף כסף משלו עד שהיה לו מספיק לרכוש את כל הכמות.

את השלב הבא לא ממש הבנתי איך הוא ביצע, אבל איכשהו הוא מצא מישהו עם משאית קטנה שהסכים לנסוע לסופ”ש בוילנה יחד עם בת זוגתו. הבחור מההאקרספייס מימן להם דלק ומלון יוקרתי, ובתמורה הזוג חזר לוורשה עם אלף קורקינטיים בגב המשאית.

בוורשה הוא שכר קונטיינר לחודשיים, זה הזמן שיקח לו להערכתו למכור את זה. הוא קצת אובססיבי, אז הוא גם טרח לספר לי שהקונטיינר נמצא באיזור ענק במזרח העיר שאפשר להגיע אליו 24 שעות ביממה. במחסום בכניסה יש קורא פרצופים שפותח לו אוטומטית את השער כשהוא מגיע. זה חשוב, כי רוב העבודה נעשתה בלילה או בסופ”ש, מחוץ לשעות העבודה האמיתית שלו.

רוב הקורקינטיים הגיעו במצב מעולה. ממש כאילו החברה קנתה אותם, הוציאה מהקופסא לעשות נסיעת מבחן, ואז החזירה לקופסא ומעולם לא השתמשה בהם שוב. לא פלא שהם פשטו את הרגל.

חלק אחר היה מלוכלך אז כל מה שהיה צריך זה לנקות אותו. ובערך 30 היו פגומים. הוא הביא אותם למעבדה בהאקרספייס לתקן לאט לאט.

עכשיו הוא כבר הצליח למכור 400 קורקינטיים, מה שאומר שהוא כמעט החזיר את ההשקעה, והיה די בטוח שתוך כמה שבועות הוא ימכור את הכל.

ומה שהכי יפה זה שלא הרווח מרגש אותו, אלא ההרפתקאה שבמבצע. העיניים שלו כל כך בהקו בעודו מתאר איך הגיעו אליו הקורקינט, שלא יכולתי להימנע מלהעתיק את הסיפור לבלוג מוקסם מהסיפור.

2. [תודה למאיה שופל] שאחרי שכתבתי על Nicoletta Ceccoli בפוסט הקודם, המליצה על האמנית הלא פחות נהדרת Kukula.

אשה מחזיקה חתול-תמנון

3. וובאסמבלי היא שפת תכנות חדשה מ-2015. היא הייתה אמורה ליצור סוג של מהפיכה ברשת. עם וובאסמבלי אפשר לכתוב אתרים עם יכולות ביצוע כמעט כמו של תוכנות אמיתיות. תחשבו על אתר פוטושופ, או משחקי רשת טובים כמו משחקים רגילים.

מבחינת הרשת הטכנולוגיה עוד לא תפסה לגמרי. רק אחד מתוך כל 600 אתרים (ברשימת מליון האתרים הפופולריים ברשת) משתמש בוובאסמבלי, וחצי מהם עושים את זה בשביל מטרות זדוניות כמו קוד לכריית מטבעות מוצפנים.

מצד שני, דווקא מחוץ לדפדפנים הטכנולוגיה תפסה תאוצה אדירה. סטארטאפים שעבדתי איתם יצרו מכונות וירטואליות על בסיס וובאסמבלי, וגירסת 2.0 של את’ריום, המטבע המוצפן השני הכי פופולרי (אחרי ביטקוין), תהיה מבוססת על וובאסמבלי (במקום על טכנולוגיית EVM שהם המציאו לגירסא הקודמת).

החברות שתומכות בטכנולוגיה, מוזילה, אינטל, רד האט ו-Fastly, הבינו לאן נושבת הרוח. הן הקימו עכשיו את Bytecode Alliance, ארגון לקידום שימושים בוובאסמבלי מחוץ לדפדפן.

4. בפוסט הקודם דיברתי על הפרשה המוזרה של מכירת סיומת האתרים org לחברה מסחרית לא מוכרת. מאז הצטברו עוד אירועים בתחום ניהול דומיינים באינטרנט.

ראשית, פורסם מחיר העסקה: 1.135 מליארד דולר. ברור למה יש חשד לשחיתות.

שנית, חוקר האבטחה בריאן קראבס פירסם כמה זה קל להשיג סיומות gov, שאמורות להיות שמורות לארגונים ממשלתיים.

אבל שלישית, והכי מדאיג, Susam Pal התעורר יום אחד וגילה שהעבירו את השליטה שלו בשם susam.in אחרי 12 שנה. בלי אזהרה, בלי הודעה ובלי יכולת לערער. מצמרר לי לחשוב מה יקרה אם מחר “יגנבו” לי את הכתובת neiman.co.il.

5. Comic Year מפרסמים את רשימת עשרת סדרות המד”ב ששינו את הז’אנר בעשור האחרון, והיא מדגימה נהדר שהעשור האחרון היה “עשור הפנטזיה”, ולא עשור המד”ב.

מבין הסדרות ברשימה בשישה קראתי את הספר הראשון ולא אהבתי מספיק להמשיך הלאה, שניים טרם קראתי אבל יתוקן בקרוב (Binti ו-Bel Dame Apocrypha של קמרון הארלי), ורק שתי סדרות קראתי ואהבתי: סדרת Rising Red וכמובן סדרת The Expanse שהפכה לאחת מסדרות ספרי המד”ב האהובות עלי אי פעם.

אבל מה שהכי מפריע זה שאין ממש סדרות מד”ב טובות להוסיף לרשימה. רק את Newsflesh הנהדרת של מירה גראנט [ביקורת]. מצד שני, אם היינו דנים בפנטזיה הייתי מוצא גם עשרים סדרות טובות מהעשור האחרון.

די ברור שהמד”ב עמד בעשרון האחרון בסימן מד”ב חברתי, ובעיקר פמיניזם, מגדר ו-diversity. ברשימה זה מובע עם “יושרה שניונית” של אן לקי (שגם זכה במקום הראשון), בינטי האפריקאי של ננדי אוקרפור והטרילוגיה של קמרון הארלי.

מה שעוד מעניין זה שסייברפאנק נפקד לחלוטין מהרשימה. אבל לחלוטין. ואני אומר מעניין כי אנחנו חיים במציאות סייברפאנק, אבל דווקא התת-ז’אנר שמקצין את המציאות הזאת נפקד לחלוטין העשור.

6. כולם יודעים איך צריך להראות לוגו: מעוצב נקי וחלק, כמעט מינימליסטי.

אבל מה אם היינו חיים במציאות מקבילה, בהם עיצוב קליגרפי היה שולט בעולם הלוגואים? פוסט נהדר בעברית על לוגואים קליגרפיים, הנה דוגמא לאחד:

לוגו קליגרפי של בנק דיסקונט

פורסם בקטגוריה יומיות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 Responses to יומיות 02.12.2020: מה קורה כשחברת השכרת קורקינטיים חשמליים פושטת את הרגל?

  1. מאת Moshe S‏:

    סייברפאנק הולך לקבל בום היסטרי מהרגע שהמשחק ייצא, mark my words

  2. מאת melquiades‏:

    בסדרות מד”ב הייתי מוסיף את סדרת Terra Ignota של אדה פאלמר.
    גם היא מד”ב חברתי, וגם שם יש עיסוק במגדר, ומיניות, אבל לא הייתי אומר שהעיסוק במגדר הוא העיקר.

    • מאת ניימן‏:

      אין לי בעיה עם עיסוק במגדר, כן? הסדרה של אדה פאלמר כתובה בצורה מאד מיוחדת, והיה לי קשה להתרכז בזה אז הפסקתי מהר מאד. אבל אני יודע שיש לה המון מעריצים.

  3. מאת בנימין‏:

    וובאסמבלי היא טכנולוגיה שמצריכה הרבה יותר ידע והבנה מפיתוח רגיל של אתרים, לכן לא היה ספק שיקרה אחד מהשניים – יכתבו בה מחוץ לדפדפן בניסיון להריץ את אותו הקוד בהמשך גם בתוך הדפדפן או שמפתחי low level יכנסו לתחום של פיתוח לאינטרנט.
    נדמה לי שאחרי שיכתבו בה מחוץ לדפדפן ויתחילו לנסות אותה בדפדפן, נגלה שיותר ויותר אנשים כותבים בה קוד ייעודי לדפדפן בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting