יומיות 19.06.2025: אייטמים ארוכים להסחת הדעת

אי אפשר להעלות תכנים "רגילים" באתר בימים לא רגילים אלה. אני מנצל את פוסטי היומיות לקצת הסחת דעת.

1. היום חוגגים בפולין את חג הלחם והיין הקדושים, ובקטע מוזר, למרות השם, מנהגי החג לא כוללים לאכול יין ולחם. מה כן עושים? תהלוכה עם פרחים. לא פלא שאין לו אותה התהילה הבינלאומית של חג המולד – אפילו של יום האב.

מקור החג הוא האמונה הנוצרית שלחם מסמל את הבשר של ישו ויין מסמל את דמו. הנצרות לפעמים היא אחת הדתות הכי קריפיות שיש.

האמת היא שזה חג מוזר טילים. הזתה אותו נזירה בלגית ב-1246 ("האל ניגלה אליה בחזון וציווה עליה לייסד את החג). 22 שנה לאחר מכן, אירוע שמכונה נס בולנסה (אתם לא רוצים לדעת) גרם לאפיפיור להכריז על החג בתור חג קתולי רשמי. או שאולי אתם בעצם כן רוצים לדעת מה נס ולנסה? יאללה:

ב-1263, בעיר בונלסה, היה כומר שפיקפק בכך שלחם הופך לבשרו של ישו ויין לדם שלו. יום אחד, כשקידש על הלחם, טפטף ממנו דם (או יין), הכתים את המפה ויצר צורה הדומה לפניו של ישו (שאף אחד לא יודע איך הוא נראה, אבל נזרום עם זה). המפה הובאה בפני האפיפיור שישר הכיר בנס והכריז על החג. אני מניח שהיה לו אינטרס כלכלי כלשהו לעשות את זה.

כך, כמעט 800 שנה מאוחר יותר, חוגגים בפולין את חג הלחם והיין הקדושים. אז גם אם העולם מבאס לפעמים, תזכרו שהוא יכול להיות גם מופלא. וכתם יין שלומיאלי על המפה יכול ליצור חג שימשיכו לחגוג לפחות עוד 800 שנה.

2. הירושי יושידה היה אחד הציירים היפנים הגדולים במאה ה-20. הוא נחשב לאחד מגדולי הציירים בסגנון השין-הנגה, שזה סגנון של הדפסי עץ יפנים. ליצירה הזאת קוראים "Kura at Tomonoura", ואני לא מציג אותה פה בתור מומחה לתולדות האמנות, אלא בגלל שהיא מאד מאד יפה.

מעגן ספינות, זה הכל.

3. ב-Den of Geek עלה הפוסט המסורתי של סיכום חצי שנה טלוויזיה בריטית. או כמו שהם קוראים לו: הסדרות הכי טובות של 2025 (עד כה). Video Nasty האירית עליה המלצתי בחום בפוסט סקירות סדרות הבריטיות האחרון קיבל רק ח"ח ברשימה שלהם! בושה וכלימה פשוט!

הסדרה המומלצת ביותר היא גם האירוע הטלוויזיוני הבריטי הגדול של השנה, Adolescence. תיארו אותה בתור יצירת מופת על גבול השלמות. אבל העלילה מספרת על נער בריטי בן 13 שמואשם ברצח חבר לכיתה, והתיאורים אומרים שזאת סדרה קשה רגשית לצפייה. אז אני לא יודע. יש לי מספיק דברים רגשיים כרגע, באמת. בינתיים באנגליה ראש הממשלה ביקש מנטפליקס לתת לצפות חינם בסדרה כדי שהיא תהפך לחומר לימוד בבתי ספר בריטיים. כן, עד כדי כך מאורע.

הסדרה השניה הכי מומלצת היא A Thousand Blows. איך הם אומרים "לא הדרמה התקופתית שסבתא שלכם תצפה בה". זאת סדרה על מאלף אריות מג'מייקה שמגיע ללונדון הויקטוריאנית, ונכנס לעולם האיגרוף המחתרתי של התקופה. מבוסס בחופשיות רבה על סיפור אמיתי. ראיתי חצי סדרה, והיא מ-עו-לה. ואני עוד אומר את זה בתור שונא דרמות תקופתיות, תבינו עד כמה היא טובה.

4. מדריך מישלן 2025 פורסם וסוף סוף כוכבים ראשונים למסעדות ישראליות. סתתתתתתתם, נראה לכם? אפילו ישראליים לא מצליחים להגיע לישראל, אז סוקרי מישלן? לי ליטרלי ביטלו 3 טיסות השנה לארץ, ועוד היד נטויה.

אז בואו נתמקד במה קורה בפולין ווורשה.

בעוד ש-Bottiglieria 1881 ממשיכה להיות המסעדה הפולנית היחידה שמחזיקה בשני כוכבי מישלן, בוורשה hub.praga הפכה למסעדה השלישית בעיר עם כוכב מישלן.

אני קצת מתבאס כי *כמעט* הגעתי אליה בפברואר לחגוג אירוע כלשהו, אבל ניסינו להזמין מקום מאוחר מדי והיה עמוס. תפריט הטעימות הרגיל שלהם עולה 640 זלוטי (שקול ל-640 שקל), בעוד שזה הצמחוני שרלוונטי לי מתומחר "רק" ב-490. נדמה לי שבפברואר היה יותר זול והם כבר הספיקו להעלות מחירים בעקבות הכוכב.

המסעדות האלה לדעתי מכוונות בעיקר לתיירם בוורשה ופחות לפולנים עצמם. על כן המחירים הגבוהים בצורה מגוחכת לעיר.

5. בעמוד של בית אריאלה כותבים:

"בפתק שנמצא אחרי מותו בעזבונו, הוא כתב: "כל כך מתחשק לי שיחה עם מישהו, ואין עם מי".

ב-8 ביוני 1980, הלך לעולמו בשקט, אין קול ודברים, מבלי להפריע את שלום הציבור, המשורר אברהם חלפי, משוררם של האנשים הבודדים ושל האהבות הנכזבות."

כך מתחיל פוסט נהדר על אברהם חלפי. משורר עם אישיות וקורות חיים של משורר. אתם מכירים אותו אולי בתור המחבר של "עטור מצחך זהב שחור", אבל הוא עשה כל כך הרבה יותר. קריאה מומלצת.

6. נסיים בקריקטורה של טום טורו, הקריקטוריסט של הניו יורקר. האם זה גיקי? כן, מאד. אבל זה גיקי אסקפיזי בקטע טוב ומדבר על עולם בו הצרות של אנשים זה שהם שולחים אימיילים ברשימת תפוצה רחבה מדי.

קריקטורה של טום טורו

3 תגובות

  1. לא סוגרת ת'פה הגיב:

    נתחיל מהסוף – הקריקטורה – הל יס!
    סדרות בריטיות – ממליצה על Dept. Q – ממש נהניתי. את וידאו נסטיק שהמלצת לא מצליחה לראות (טכנית).
    התמונה היפנית – לא יודעת למה, אבל ממש מזכיר לי את נמל יפו
    והסיפור של בולנסה – נגמה לי ששמעתי את הסיפור הזה כבר בהקשר אחר, ואני די בטוחה שהרבה דברים לאורך ההיסטוריה מבוססים על איזה כתם שנראה כמו דמות כלשהי וזה פורש כנס.

    • ניימן הגיב:

      הבעיה היא שיש לי מספיק המלצות בריטיות לאיזה עשור או שניים. זה לא שאני גומע סדרה כל יום. אבל רשמתי לעצמי, וגם את ההמלצה הקודמת שלך.

  2. יעל הגיב:

    באופן כללי יש מלא אמנות נהדרת בהדפסי עץ יפנים ישנים. תציץ למשל באלו של Utagawa Hiroshige.
    לי התבטלו כל הנסיעות שתכננתי מאז תחילת המלחמה. בניתי על בכל זאת להגיע אל ורשה לפסטיבל הגיאוקשינג הגדול באוגוסט, אבל מחירי הטיסות הרקיעו שחקים… עדיין תוהה אם לנסות ופשוט להישאר בחלקת יער של חברה באירופה עד מחירי ספטמבר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting