יומיות 09.09.2025: גליון חדש ל-Phrack

אתמול פורסמה ביקורת על הספר החדש בסדרת קורמורן סטרייק.זה ממלא אותי גאווה; הספר יצא רק לפני שבוע, ויש בו 912 עמודים. לקרוא ולכתוב עליו ביקורת בזמן קצר כל כך זה לא משהו שהולך ברגל.

1.  Phrack, מגזין האקרים שפועל מאז 1985(!) פירסם את גליון 72 שלו. זה אומר שהם לא מוציאים גליונות בתכיפות גבוהה מדי, אבל כשהם מוציאים – הם מוציאים. 70% מהכתבות שם טכניות ונישתיות, אבל 30% יכולות לדבר לכל אדם סקרן. או בעיקר ההקדמה של כל כתבה. יש, לדוגמא, כתבה מצוינת על האפשרות של דלת אחורית ב-CPU וכתבה שמנסה לכתוב מניפסט האקרים חדש.

הדובדבן שבקצפת הוא כתבה מדהימה שמתארת תוכן ש"נגנב" ממחשב של חבר בקבוצת האקרים ממשלתית קוריאנית בשם Kimsuky. זאת הצצה נדירה לאיך פועלת קבוצת האקרים ממשלתית, איזה כלים יש להם, מה השיטה.

יש סקירה יותר "מובנת" פה, ויש גם דיון, אם כי לא פורה נורא, בהאקרניוז. הכתבה נותנת המון מידע שאפשר לעבוד איתו ואפילו אוסף כלים מהמם בגיטהאב. אבל באמת, לאיזה אדם מבוגר יש זמן לצלול לזה?

2. KurainVillager, אמנית ספרדית, מציירת נוף פנטזיה. יש לה חנות דיגיטלית שפתוחה רק כמה חודשים בשנה, שם היא מוכרת מחזיקי מפתחות, קלמרים ודברים דומים עם האיורים שלה. בקרוב תפתח עונת הסתיו של החנות, ומתחשק לי להזמין משם איזה קלמר יפייפיה.

מלבד החנות תעיפו מבט באמנות שלה בבלוסקיי. אותי תפסה במיוחד התמונה הזאת שנראית כמו בית קפה נייד רב תכליתי.

בית קפה אוטובוס מאד cozy

3. אורי פינק זכה בפרס דוש, זה מה שהיה לו לאמר:

כיף גדול שהפרס הראשון שאני זוכה בו בחיי הוא ״פרס דוש״ על שם קריאל גרדוש, היוצר של ״שרוליק״. כל חיי דמותו של ״שרוליק״ ליוותה אותי כדמות המצויירת הישראלית היחידה שהגיעה לכל בית בישראל.

כמו ש״שרוליק״ מייצג את ישראל, כך עבורינו הקריקטוריסטים, הוא מייצג את המהות של מה שאנחנו עושים – להפוך לחלק משמעותי מהתרבות שבה אנו פועלים. בסטודיו שלי לא תלוי אף ציור שלי אלא רק עבודות של עמיתים למקצוע במטרה לקבל מהם השראה.

כמובן שתמונה של שרוליק גם נמצאת שם להזכיר לי שכנראה לעולם לא אצליח, ליצור דמות שתגיע לרמת ההטמעות התרבותית של ״שרוליק״. הכי קרוב שהגעתי היה עם הקומיקס ״זבנג!״ שבשיאו הגיע לאחוז נכבד מהבתים בישראל.

העובדה שאני הייתי צריך חבורה של טיפוסים מפוקפקים כמו הדמויות של ״זבנג״ ודוש עשה את זה עם בחור אחד עם כובע טמבל וסנדלים, אומר הרבה על הכישרון שלו וגם על המדינה שלנו.

הפוסט לווה באיור של אורי בסגנון של דוש:

אורי פינק בסגנון דוש

4. רוקפור ופורטיסחרוף בביצוע משותף לשיר העברי האהוב עלי בכל הזמנים, חור בלבנה:

5. רויטל סלומון פירסמה כתבה מעולה על עלייתו של ז'אנר ה-Cozy Gaming.

6. קרטוניש כתב:

לפני כמה חודשים ניסיתי לעשות לעצמי אתגר, לחזור לעשות קומיקס כל יום, כמו שהיה כשהעמוד רק נפתח, בהתחלה הייתי סקפטי אבל כשכל יום הכרחתי את עצמי לצייר פתאום המוח שלי נהיה ממש פורה, והרעיונות פשוט לא הפסיקו להגיע, הצלחתי להחזיק מעמד ברצף מה-3.5, ועדיין ממשיך שזה יוצא היום 123 ימי קומיקס ברצף!

הייתי אומר עד 120 אבל זאת אחת הפעמים היחידות שהאיחול לא מתאים.

7. התעלומה החודשית שקשורה לאתר היא למה הגיעו פתאום כמה מאות מבקרים ביום חמישי שעבר לפוסט ישן על בשבחי טקסטים ארוכים על משחקי מחשב? מה גם שרוב המבקרים לא מישראל, אלא מארה"ב. תעלומה.

12 תגובות

  1. שרון הגיב:

    יווו איזה כיף ה״חור בלבנה״! כבר שנים לא שמעתי את השיר הזה והתגעגעתי.

    • ניימן הגיב:

      כן, כנ"ל. בנעורים חרשתי אותו. זה גם נדיר שאני אוהב ביצועים חדשים לשירים שקרובים לליבי, אבל פה זה לגמרי עובד.

      • סלסלת פירות הגיב:

        1. הייתי בהופעה הזאת, והייתה שווה לגמרי את הסה״כ 5 שעות נסיעה הלוך חזור. מאוד אוהב את הלהקה הזאת. אומנם קשה לי להאמין שהם יעשו הופעה דומה בקיסריה לאלבומים באנגלית, כי הפוטניאל המסחרי הרבה יותר קטן, אבל מקווה שעדיין יעשו הופעות קונספט כאלה, גם אם במקומות קטנים יותר.

        2. לקראת ההופעה האזנתי למספר ראיונות עם הלהקה, ובאחד מהם היה סיפור מעולה על זה שבתחילת הדרך חברי הלהקה לא הבינו למה סינגל מסוים לא מנוגן בגלגל״צ (או גל״צ?), והגיעו לתחנה כדי לברר. כשהגיעו לש״ג, גילו שהוא מניח את הרגליים שלו על ארגז שבו נמצא הסינגל שלהם, ובעצם הוא בכלל לא הגיע למי שצריך בתחנה 😂

  2. משה הגיב:

    אוקיי זה אחד הדברים היפים ששמעתי

  3. זה באמת הישג. בדיוק סיימתי מעל אלף עמודים של 4321. לקח לי שלושה חודשים. זה היה מנהדר ומעולה ומתיש ומלאה במיוחד. ואפילו לא כתבתי סיכום יפה כמו שאתה כתבת.
    עשית לי חשק לקרוא את הספרים של ההיא שכתבה את הארי פוטר ומעולם לא קראתי.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מחפשת בנרות ספרות פנטזיה גבוהה עם אינטריגות פוליטיות שלא היו מביישות את משחקי הכס ובית הקלפים. המלצות?

    • ניימן הגיב:

      הדבר היחיד שכרגע עולה לי בראש היא ספרי הרואים למרחוק של רובין הוב (שמדהימים באופן כללי). אבל אני לא מתעמק בפוליטיקה בכלליות אז קשה לי להיזכר בספרים נוספים.

      אשאל ביומיות הבאות, בטח יש פה כאלה שיודעים יותר ממני.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        מדהים איך כל אחד מחפש דברים אחרים בספרי פנטזיה. אני חולה על עלילות פוליטיות ולכן נמשכת יותר לפנטזיה מאשר למדע בדיוני (למרות שיש מדי פעם ספרי מד״ב שמתרכזים באינטריגות פוליטיות כמו טרילוגיית לונה). זה למה אני גם אוהבת historical fiction.
        חשוב להבדיל בין ספרי אינטריגות פוליטיות לספרים פולטיים שהם יותר עוסקים בשורש הפוליטיקה (לרוב יותר עמוקים) כמו ספרי לה גוין.

  5. מורדקאי הגיב:

    וואו ,וואו ,וואו איזה תוכן הבאת כאן!
    לא הכרתי את Phrack עד עכשיו. תודה רבה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting