המדף הז'אנרי: A Drop of Corruption – רוברט בנט ג'קסון

הספר A Drop of Corruptiona הוא ההמשך ל-The Tainted Cup [ביקורת] שזכה במקום השני בדירוג ספרי השנה של האתר הזה שנה שעברה. לסדרה קוראים טכנית "Shadow of the Leviathan", אבל אנחנו נקרא לה "אנה ודין", על שם גיבורי הסדרה, כי זה יותר ברור.

The Tainted Cup (הספר הראשון בסדרה) הוא, בגדול, סיפור בלשי "מי הרוצח" קלאסי, רק בעולם פנטזיה. הסיפור, הוא, בגדול, מצוין, וזה שהוא נעשה בעולם פנטזיה מקורי שם אותו על גבול יצירת המופת. ההמשך, A Drop of Corruptiona, הוא, בכלליות, "עוד מאותו הדבר".  כלומר, עוד ספר מי-הרוצח בלשי בעולם פנטזיה מצוין.

האם הוא יותר טוב מהספר הראשון? פחות טוב מהספר הראשון? ואללה לא יודע. שניהם באותה הרמה, וזאת רמה מאד גבוהה, אין תלונות.

הבעיה שנוצרת היא שקשה לכתוב על הספר ביקורת חדשה. לעשות קופי-פייסט לביקורת הקודמת עם שינויים קטנים לתיאור העלילה יספיק פה.

זה לא אומר שהספר הוא חזרה על התמות של הספר הקודם. העלילה בו חדשה לגמרי, מקורית מאד, מנותקת כמעט לחלוטין מעלילת הספר הקודם. אבל הפלוסים והמינוסים (שבקושי קיימים) של הספר דומים לספר הקודם – אז על מה אני אמור לדבר בביקורת?

אז הביקורת הזאת תהיה קצת דלה. אבל השורה התחתונה שלה היא המלצה חמה: אחלה סדרה, רוצו לקרוא!

בקצה האימפריה, באיזור שטכנית לא ממש שייך לה, נעלם פקיד אוצר. הוא נחטף מתוך חדר נעול, עם דלתות וחלונות נעולים, בבניין בו היציאות נמצאות תחת שמירה כבדה.

מי שנקראת לחקור את הפשע היא החוקרת המהוללת אנה דולברה, והעוזר שלה דיניוס קול (הידוע גם בתור "דין"). צמד שהוא שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון על סטרואידים. דולברה מבריקה בצורה לא אנושית וגורמת להולמס להיראות כמו חמור זקן, ודין הוא דמות עגולה ומרתקת שמצליחה בקלות להחזיק את הסיפור על כתפיה. תבינו מזה לבד מה דעתי על דוקטור ווטסון.

סיפורים בלשיים סטייל שרלוק הולמס נמצאים בבעיה תמידית. הרי הבלשית (או הבלש) הם כאלה גאונים, שהם פותרים כל תעלומה במצמוץ עין. מספיק להם חצי רמז כדי להסיק מזה כל מה שאנושית אפשר להסיק (והרבה פעמים גם את מה שאי אפשר להסיק). לכתוב סיפור ארוך עם דמות כזאת זה חתיכת אתגר.

לכן שרלוק הולמס מצטיין יותר בסיפורים הקצרים מהארוכים. לכן נקודת המבט היא של עוזר הבלשי ולא של הבלש עצמו, כדי למשוך זמן. אבל אפילו עם זה צריך עדיין רשימה של תעלומות ופתרונות מבריקים כדי להחזיק סיפור ארוך כזה – ובנט ג'קסון ממציא כאלה לא פחות טוב מקונן-דויל.

סדרת הסיפורים של אנה ודין מתרחשת באימפריה בעולם פנטזיה שמנהל מלחמת חורמה נגד לווייתני ענק (אבל ענק!) שמאיימים להחריב אותה. אם הספר הקודם התרחש בקצה אחד של האימפריה, ממש בגבול עם הים וליד חומות הענק שמגינות עליה, הרי שהספר הזה מתרחש בקצה אחר לגמרי שלה. מן איזור שכוח אל שמשמש לצורך ניסויים מדעיים. קצת מזכיר את מה שקזחסטן הייתה לניסויי נשק גרעיני של ברית המועצות.

לכאורה זה אמור להרחיב את ההבנה שלנו של האימפריה, אבל במעשי זה מערים עוד פרטים שעוד לא מתכנסים לכלום. אני לא מתלונן, זה עולם מאד מקורי ובנט ג'קסון מצליח לתאר עולמות מוזרים בצורה מרתקת (הלוואי שסופרי עיון היו יודעים לתאר את העולם שלנו בכזה כשרון), אבל כן מרגישים שזה עוד לא מתכנס לכלום.

כלומר, אני לא יודע מה התוכניות להמשך הסדרה, אבל יש לי הרגשה שבניגוד לשתי הסדרות האחרונות של בנט ג'קסון, זאת ספציפית לא הולכת להיות טרילוגיה סגורה. הספר הזה לא מרגיש כמו ספר שני בטרילוגיה, אלא יותר כמו ספר שני בסדרת ספרי בלשים בלתי נגמרת.

זאת לא תלונה. לא נמאס ולא קרוב לי להימאס מספרים של אנה ודין. ההכרה עם הדמויות והעולם בקושי גירדה את פני השטח, ומבחינתי לקבל עוד חמישיה של ספרים כאלה זה מבורך.

הז'אנר של פנטזיה בלשית הוא ז'אנר דל מאד. יש הרבה סדרות כאלה בעולמות הפנטזיה האורבנית, אבל אף אחת מהן לא מצטיינת לדעתי. סדרת אנה ודין היא בינתיים שושנה בין החוחים.

אם אהבתם את הספר הראשון תאהבו גם את זה. ואם אתם מחפשים ספר פנטזיה להמליץ עליו לחובבי ספרות בלשית – תמליצו על הסדרה הזאת.

[A Drop of Corruption – רוברט בנט ג'קסון, 465 עמודים, 2025]