מדריך המטייל לקז'ימייז' דולני – מהעיירות הקסומות ביותר בפולין

קז'ימייז' דולני נחשבת לאחת העיירות היפות בפולין. רק שבניגוד לזאקופנה שבהרים, סופוט על הים הבלטי או מיקולאיקי באיזור האגמים הגדולים, היא מפורסמת רק לקהל הפולני, ואלמונית מחוץ לפולין עצמה.

התוצאה היא עיירה יותר אותנטית ממקום תיירותי רגיל. עיירה בה מסורות עדיין נחגגות ע"י התושבים עצמם, ולא רק כהצגה עבור תיירים. הרבה זמן רציתי לבקר בה, בסופ"ש שעבר זה סוף סוף קרה.

הפוסט הזה יהיה אוסף רשמים מהמקום. הרבה על אוכל; לא רק.

קז'ימייז' דולני יושבת על נהר הויסלה, 150 ק"מ דרומית-מזרחית לוורשה. היא הייתה עיירה עשירה באמצע איזור עני. בקז'ימייז' מספרים שהסיבה לעושר הייתה מסחר במריחואנה. האם זה נכון? לא יודע. לא מצאתי גיבוי באינטרנט לסיפור הזה.

הכיכר המרכזית של העיר, רגע לפני השקיעה. המקום הכי שוקק בעיירה. אין משהו מיוחד לאמר עליה, אבל איזו אווירה!

ערימה של לחם קוגוט (Kogut) ממאפיית זגודה (Zgoda). הוא לא מפורסם בגלל הטעם שלו, בתכל'ס זאת חלה מתוקה, אלא בגלל הצורה המיוחדת: כרבולת של תרנגול. קוגוט = "תרנגול" בפולנית.

תרנגול הוא חיה מאד חשובה בקז'ימייז' דולני. אתם יכולים לראות אותה גם בציור מסורתי של העירה למעלה. היא מופיעה באינספור אגדות באיזור, ברובן התפקיד של התרגנול הוא להבריח או להפחיד שדים.

האם הלחם קיבל את הצורה שלו כמחווה לתרנגול, או בגלל מסורות שזירת לחם עתיקות בעיירה? מי יודע? מה שכן יודעים זה שהלחם כה חשוב לזהות של העיירה ולכן הוא עמד במרכז מאבק משפטי.

לא ידוע מי המציא את הקוגוט, אבל די ברור שבשנות ה-50 של המאה הקודמת הוא כבר היה נפוץ בקז'ימייז'. ב-1983 הוקמה מאפיית סז'נסצה (Sarzyńscy) ממש ליד כיכר העיר, והפכה למאפית הקוגוט הכי מפורסמת בעיר, וכנראה גם בעולם. באיזשהו שלב הם שיכנעו את עצמם שהם המציאו את לחם התרנגול, ורשמו ב-1996 את "קוגוט" בתור סימן רשום שלהם. הם ביקשו 1.5% מהרווח של כל מאפיה אחרת שמכינה קוגוט בעיר, וטענו שהם בעצם גילגול של מאפיה אחרת מהאיזור ש"המציאה" את הלחם.

שמונה שנים מאוחר יותר בית המשפט ביטל את הסימן הרשום, והלחם חזר לרשות הציבור. כיום כל מאפיה באיזור יכולה להכין לחם תרנגול ולקרוא לו קוגוט. אם כי כמו שאמרתי, עיקר כוחו של הלחם הוא במראה האקזוטי, לא בטעם.

לקז'ימייז' דולני מסורת יהודית עשירה – והם מאד גאים בה! המסעדה הבולטת בעיר, חמסה, היא מסעדה ישראלית מלאה במוזיקה עברית. קז'ימייז' היא אחד המקומות הספורים בעולם כרגע אין בעיה עם ישראליים.

בסופ"ש שביקרתי נערך שם פסטיבל Imagine לתרבות מהמזרח הקרוב. בפרקטיקה זה אמר המון תרבות ישראלית, כולל קונצרטים של נגנים מישראל. ביקרנו בקונצרט של נגן העוד מהגליל, תייסיר אליאס, והיה מהמם. תחפשו סרטונים שלו ביוטיוב, כי למרות שזאת מוזיקה ישראלית, אנשים בארץ לא חשופים אליה מספיק.

גבינה מסורתית משוק האיכרים המקומי, שנמצא ממש מחוץ לכיכר העיר. הזוג המבוגר שמכר אותה גם מכין אותה בעצמו על פי מסורת מקומית. מה השם? אין שם. פשוט קוראים לה גבינת קז'ימייז'.

הקרום הקשה מגיע מעישון, אם כי זה עישון קל שלא משתלט על טעם הגבינה בפנים. בתוך הגבינה שוזרים טעמים מסוימים, אני קניתי עם חמוציות מיובשות, אבל היה גם עם פלפלים, קצח ומילויים אחרים.

הטעם? מופלא. באמת, מופלא. מעושן, חמוץ, מלוח, מתוק – הכל ביחד. זה טעם עשיר של גבינה בייצור עצמאי של אנשים שעושים אותה באיכפתיות ומרגישים את המסורת שלה. מסוג המסורות שמחכות לפרוץ החוצה לעולם הגלובליזם.

 

איזה עוד פירות העונה יש בשוק? מיני שזיפים, אגוזי לוז בדרגות שונות של טריות   והשוס – אחד הפירות האקזוטיים שיש לפולין להציע, הדוגווד. Dereń בפולנית.

מכנים אותו "הזית הפולני", כי אם כובשים אותו לפני שהבשיל מקבלים טעם מריר שדומה לזית. בתמונה יש דוגווד בשל, ובו משתמשים יותר להכנת ריבות, סירופים או מיצים. יופי של דבר.

כובעי צמר של אלפקה מאחת מחוות האלפקה באיזור. הם עשו גם פונצ'ו ועוד מוצרים. כובע כזה עולה בערך 350 שקל. הייתי קונה אבל לא השתכנעתי שהוא מתאים לרכיבת אופניים בחורף.

לביבות תפו"א מביסטרו בינוביץ, עיירה שמרוחקת 5 ק"מ ברכיבת אופניים מקז'ימיז'.

זאת הזדמנות לספר על חלק מהמנות המסורתיות שיש לאיזור להציע. לצערי התמונות שלהם שצילמתי יצאו לא משהו.

אז הנה הרשימה!
🥘סופגניות במילוי פירה תפו"א. האמת היא שזה היה מעדן.
🥘קציצות דוחן, הן היו יבשות ואני עדיין לא מבין את הקטע הפולני עם דוחן.
🥘ולסיום: מרק חמציצים קר! היה חמוץ.

לקריאה נוספת על מקומות נופש קטנים בפולין
– מדריך המטייל לפשצ'נה.
– חוות התבלינים Ziołowy Zakątek.
– זאקופנה, עיירה תיירותית קסומה בהרים.