המדף הז’אנרי: דניאל אברהם – A Betrayal in Winter. השני ברביעיית המחיר הארוך

מי שקרא לפחות ספר אחד ברביעיית (קוורטט) המחיר הארוך, שירים יד. או יכתוב תגובה. מה זה? אני לא רואה פה ידיים מורמות?

טוב נו, זה לא פלא גדול. רביעיית המחיר הארוך היא לא סדרה חדשה במיוחד (2006-2009), ולא סדרה מדוברת יותר מדי.

אני קורא אותה בסופו של דבר משתי סיבות. הראשונה היא שיש לי בוק-קראש על סדרת ההתרחבות שדניאל אברהם הוא אחד משני מחבריה (הרביעי יצא בימים אלו!). השניה היא שג’ו וולטון, בעלת בלוג המד”ב האהוב עלי, בחרה בסדרה כאחת האהובות עליה במילניום הנוכחי.

אחרי הספר הראשון חשבתי שהסדרה נחמדה מאד ולא יותר. אבל וולטון הבטיחה לי שהיא משתפרת אז המשכתי הלאה. עכשיו, אחרי הספר השני, אני עדיין חושב שהסידרה נחמדה מאד ולא יותר. אמשיך הלאה כי וולטון עדיין מבטיחה לי שהיא תשתפר, וגם כי זו קריאה קצרה ו – כמו שאמרתי – די נחמדה.

הסיפור חוזר לאותן הדמויות מהספר הראשון, רק 16 שנה, בערך, מאוחר יותר. הסידרה מפורסמת בכך שהיא עוקבת אחר אותם הגיבורים לאורך חייהם. ואכן, הפגישה המחודשת הייתה נעימה מאד. כמו פגישת מחזור עם חברים ותיקים. אתה רוצה לדעת מה עבר עליהם בזמן הזה.

אז מסתבר שלא הרבה עבר. בעיקר תרגלו חיים בלי מטרה. הבעיה היא שעכשיו מתחיל מאבק הירושה בעיר הדמיונית בה מתרחש הספר. ואחת הדמויות היא נסיך שמנסה לברוח מנסיכויותו.

אממה, האחים שלו לא יתנו לו. לפי חוקי המקום, מאבק הירושה מסתיים רק כשאחד היורשים רוצח את כל האחרים. זה המקרה היחיד בו רצח נחשב דבר לגיטימי בממלכה. מה יעשה הנסיך שלנו, שרק רוצה לשבת בשקט בבית ולבנות משפחה?

כמו בספר הקודם, גם כאן יש המון פוליטיקה. בעיקר פוליטיקה. מעט מאד אקשן, כמעט ואין קסם (אם בכלל). יש רומן אהבה מאד דומה לספר הקודם, כולל בגידה ששוב מוצגת מהצד של “הגבר האחר”. לא יודע מה זה אומר על דניאל אברהם, אבל בתור אמצעי זהירות, אמליץ לא להכיר לו את החברות שלכם.

מאבק הירושה ב – A Betrayal in Winter יוצר סיפור קטן. הוא שזור באלף ואחד סיפורים אנושיים קטנים, אבחנות תמימות ודיאלוגים מוצלחים. לעיתים הוא דרמטי מדי, אבל זה בסדר כשמדובר בספר פנטזיה. הוא ספר מאד קריא וסיימתי אותו ביעף.

ניפגש בעתיד, אחרי שאקרא את הספר השלישי בסדרה.

5 תגובות

  1. ירון חיימסון הגיב:

    אני ! אני!! קראתי את שני הראשונים ויש לי את שני הבאים. קיבלתי מהבן-דוד ששחרר אותם מהבית עם המלצה חמה. אם מישהו רוצה – אפשר להעביר.

    • ניימן הגיב:

      בואנה, אותך אני לא יכול לאתגר, אה? הופתעתי.

      מה חשבתי על השניים הראשונים?

      • ירון חיימסון הגיב:

        מה חשבת? כתבת עליהם לא?? 🙂

      • ירון חיימסון הגיב:

        הממ.. אני אוהב את אברהם (למה אתה כותב אברהמס??) עוד מאז “Hunter’s Run” שכתב עם מרטין וגרדנר דוזואה. אפילו השקעתי במהדורת ה-Sub press של הספר 🙂
        ככה גיליתי אותו ואז קראתי את “The dragon’s path” שהחל סדרה חדשה שלו (הפגיון והמטבע). לא רע אבל לא נפלתי.
        ואז קראתי את Leviathan Wakes ומאז אני משלים לאיטי דברים שלו.
        הוא כותב אגב גם כ-MLN Hannover – העטיפות הסקסיות נראות סבבה אבל עדיין לא נכנסתי לזה 🙂

        סדרת המחיר הארוך – איטית, אך כתובה טוב. מעניינת מספיק בכדי להמשיך, לא מספיק בשביל לרוץ מספר לספר בלי לקרוא משהו אחר באמצע.

        • ניימן הגיב:

          אברהמס – חוסר תשומת לב לפרטים. המצאתי ‘ס’ בעיניים בפעם הראשונה שראיתי את השם, ומאז המוח שלי לא דאג לעדכן אותי:)

          מה הכי מומלץ שלו שקראת חוץ מלוויתן? Hunter’s Run?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting