המדף הז’אנרי: The Collapsing Empire – ג’ון סקאלזי

יש קטע, וזה משהו שאני מזהה בהרבה יצירות מד”ב, לחזור לעידן שלפני מהפיכת המידע. הדרישה להיות זמין כל הזמן ולענות לכל הודעה מלחיצה מאד.

דרך אחת להתמודד עם זה היא להתלונן עד קצה השמיים. ע”ע Crosstalk. דרך אחרת, זה לשנות את התפאורה. ליצור עתיד בו התקשורת הבלתי פוסקת הזאת בלתי אפשרית.

סקאלזי בחר לעשות את זה ע”י פיזור את האנושות ברחבי הגלקסיה. המרחקים בין הכוכבים כל כך גדולים, שזמן שליחת הודעה בין אחד לשני הוא עשרות עד מאות שנים.

זה הבסיס ל-The Collapsing Empire.

רק שסקאלזי לא עצר שם. הוא החזיר עוד דברים אחורה בזמן. במקום דמוקרטיה יש, אלוהים-יודע-למה, מלוכה. במקום תאגידים יש “משפחות אצילים”, והכלכלה מבוססת על סוחרים נודדים בספינות חלל.

The Collapsing Empire הוא הספר הראשון בחוזה המליונים (3.4 מליון ל-10 ספרים!) שסקלאזי חתם עם הוצאת Tor. די ברור שהוא אמור להיות גירסת החלל למשחקי הכס.

אבל זה פשוט לא עובד.

הייתי צריך להיות באקסטזה מהספר. סקאלזי הוא אחד הסופרים האהובים עלי. ספרים כמו מלחמת האדם הזקן, ההתיישבות האחרונה, Thu human division, חולצות אדומות ו-Fuzzy nation (המדהים!) נכללים ברשימת הספרים האהובים עלי. הוא כתב את אופרת החלל הכי מצליחה וכיפית במילניום הנוכחי.

לצערי, The Collapsing Empire, לא מתעלה לרמה של אלו. הוא ספר קליל ושטחי, ותו לא.

עטיפת the collapsing empire

הקיסר הזקן גוסס.

הוא קורא לבתו, יורשת העצר, לשיחה אחרונה, ומזהיר אותה מפני סכנות אצילי הממלכה. יורשת העצר צעירה, ולא מוכנה לתפקיד. היא בכלל לא הייתה אמורה לרשת את הקיסר! אלא שאחיה, שאומן כל חייו להיות יורש העצר, נפטר בתאונה מעציבה.

‘מה?!’, אומר הקורא הנבון לעצמו, “יצא הספר החדש של שיר של קרח ואש סוף סוף??”. אבל לא. זה החדש של סקאלזי. שמנסה לעשות שיר של קרח ואש, רק בחלל, בלי דרקונים, ובלי הכשרון של ג’ורג’ מרטין.

מה שסקאלזי כן מביא לעסק זה את השנינות והצחוקים הסקאלזיים הקלאסיים. הם לא נורא השתנו ב-15 השנה האחרונים, כך שאתם כבר אמורים לדעת אם זה הקטע שלכם או לא.

סקאלזי גם מביא דמויות מגניבות. לא עגולות וחזקות כמו מרטין, אבל מאאאגניבות. במקרה הזה זאת סוחרת החלל, והבת של אחד מבתי האצילים החזקים בממלכה. יש לה פה ג’ורה של חבר כנסת, וחשק מיני של קזנובה.

העלילה מאד ישירה: היקום של סקאלזי מבוסס על משהו בשם The Flow, שמאפשר לספינות לנסוע בין כוכבים. הדרמה היא שה-Flow עומד להתמוטט, ואיתו כל יסודות הממלכה. זה אומר שהספר שייך יותר לקטגוריית big dumb object מאשר לאופרת חלל.

יש לספר שלל בעיות. ראשית, הייקום שלו לא הגיוני בעליל. מה זה ממלכה עכשיו? אנחנו במאה ה-51 או המאה ה-11? ומה הקטע עם עולם עתידני שמשתמש בתקליטים וחותמות שעווה על מכתבים? כאילו קריפטוגרפיה וחתימות אלקטרוניות לא הומצאו מעולם.

שנית, האינטריגות שלו פשטניות מדי. ג’ורג’ מרטין מלך בלכתוב מזימות. הוא קורא הרבה ספרי היסטוריה, ומושפע מהתככנות הגאונית של תככנים היסטוריים. סקאלזי, כמו סקאלזי, יוצר אינטריגות ברמת פרק של רובוטריקים.

אבל הכי בעייתית היא העלילה. היא כל כך פשטנית. כל כך ברורה. טובים נגד רעים. הייתי משתמש שוב בהשוואה לרובוטריקים, אבל לא מתאים שאופטימוס פריים יעלב.

זה הספר הראשון ממה שאמור להיות סדרה ארוכה. יכול להיות שאקרא את ההמשכים, אם נגיד תהיה לי טיסה של שלוש שעות, ואצטרך משהו שנון ולא עמוק. אבל יכול להיות שלא.

יש הרבה ספרים שנונים ולא עמוקים. ומסקאלזי ציפיתי למשהו קצת יותר מגניב או מקורי.

[The Collapsing Empire – ג’ון סקאלזי [אמזון]. 334 עמודים, 2017]

נ.ב. למען ההגינות, יש לציין שנתקלתי ביותר ממכר\ה אחד שאהבו מאד את הספר.

9 תגובות

  1. רועי ברגר הגיב:

    אני אחד מהחובבים.
    בשבילי משחקי הכס בגרסה דלילה יותר ובחלל עושים את העבודה ואהבתי מאוד את ה”חורף מתקרב” של הספר כפי שוורן אליס הגדיר אותו. נכון, יש כאן פחות שאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות מהספרים האחרים של סקאלזי, אבל מדובר לגמרי ב-Page Turner עם שלוש דמויות ראשיות באמת מגניבות ואני מחכה לראות איך הקצוות יתחברו בספר הבא.

    בכל מקרה, אם אני לא טועה הכרתי את סקאלזי דרכך, אז תודה רבה גם על ספר שלא אהבת!

  2. עמית הגיב:

    אני רק שאלה: שיר של קרח ואש זה לא חולית בימי הביניים עם דרקונים?
    ואם כבר רוצים שאש”ק מודרני בחלל האקספנס מספקים זאת בהצלחה כבר כמה שנים טובות.

    בהתאם לחילוקי הדעות ממועדוני הקריאה האחרונים אני לא יודע איך לאכול את הביקורת שלך. מניח שאנסה לאחר הורדת ציפיות. מה גם שזה פחות מ-400 עמודים ומה כבר יכול להיות ככ נורא בסקאלזי.

    אגב, רועי – יופי של בלוג חבל שלא מעדכן יותר.

    ניימן – יש מצב לגנזך לבלוגי מדבפ באנגלית?

    • ניימן הגיב:

      דווקא על העונה החמישית הסכמנו, לא?

      שאוש”ק סובב סביב מין ולא סביב דת, אבל חוץ מזה הוא כנראה כן. הייתי יכול לענות יותר טוב, אבל קראתי את חולית הראשון לפני איזה 20 שנה ואני לא זוכר מזה המון.

      האקספנס, לעומת זאת, זה ממש לא שאוש”ק לדעתי. איזה אינטריגות יש באקספנס? זאת סדרה – שאני נורא אוהב, כן? – עם עלילה פשטנית נורא שדי חוזרת על עצמה בהרבה מהספרים.

      לפני שנתיים הקמתי את זה: http://madab.info/ . דבר איתי אם בא לך לעזור לעדכן שם את רשימת הבלוגים.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    סליחה, אני רואה עצמי כחובב מדע בדיוני, אבל מה זה האקספנס?

  4. melquiades הגיב:

    בדיוק ראיתי שTor מחלקים אותו בחינם השבוע.
    אז קודם כל הורדתי, כי סקאלזי (למרות שאני לא מהמעריצים המושבעים שלו).
    ואחר כך נזכרתי שבטח זה הופיע כאן במדף הז’אנרי, ואחרי שקראתי שוב את הביקורת נראה לי שהוא הולך להתייבש הרבה על המדף הדיגיטלי שלי…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting