יומיות 10.04.2022: משבר הפליטים האוקראיני, דברים שרואים מוורשה

הלכתי אתמול לאירוע אוכל פליטים בוורשה. זה שם קוד לאוכל אוקראיני שמבשלים חלק מ-2.5 מליון הפליטים שהגיעו לפולין תוך חודש.

קניתי הרבה אוכל מוכן לקחת הבייתה. צ'יבורשקי, בורשט אוקראיני, עוגת הרינג ועוגת מיודובה, עוגת דבש מאד קרמית ומאד מאד טעימה.

לכבוד האוכל האוקראיני ולכבוד חודש וחצי לתחילת הפלישה הרוסית, קבלו אייטם על איך זה נראה מנקודת המבט שלי מוורשה. בעברית קוראים לאייטם הזה "כתבת צבע".

1. 2.5 מליון אנשים ברחו מאוקראינה לפולין, ובוורשה זה בהחלט מורגש. גם בקראקוב זה מורגש.

אני בכוונה מדגיש את שמות הערים האלה, כי – נגיד – בעיירה איוואבה זה לא מורגש, ואפילו בעיר אולשטן (170 אלף אנשים) לא מרגישים את הפליטים. זה לא שאין שם פליטים, יש, אבל אין מסת פליטים שגורמת למישהו לשים לב אליהם.

בוורשה בחודש מרץ אי אפשר היה להתעלם ממשבר הפליטים. נראו בעיר הרבה חבורות – בדר"כ זקנים, נשים וטף – מסתובבים עם חצי ביתם על גבם (וחצי בשקיות זבל). גם זה אני גר קרוב מאד לאחת מ-3 תחנות הרכבת של העיר גרם להרגשה שוורשה הפכה למחנה פליטים.

נחזור רגע לסוף פברואר 2022: רוסיה פולשת לאוקראינה, ונחיל של מליוני אוקראינים מתחיל לחצות את הגבול לפולין. פולין של לפני חודש וחצי היא לא המדינה הכי מוצלחת בעולם. היא סובלת מאינפלציה אדירה, המטבע התרסק והאווירה על הפנים. רק בשביל לסבר את האוזן, בסוף פברואר 2022, הזלוטי נפל אל מול היורו בבערך 20 אחוז מול ערכו בתחילת הקורונה (מאז הוא התאושש קצת, וכיום הוא טיפה יותר חזק).

עם כל הקשיים האלה, פולין התגייסה בצורה הכי מדהימה, מרשימה וראויה להערצה שיש לעזור לפליטים האוקראינים.

אני מדבר מבחינה מדינית, שנתנו לכולם לעבור את הגבול, שדאגו מהר (יחסית) ליצור מסגרת חוקית שיהיה להם מותר לעבוד ולהישאר בפולין.

אבל אני מדבר גם מבחינה אנושית. כל מי שאני מכיר בוורשה, עם כמעט אפס יוצאי דופן, התייצבו כמו חיילים בצבא לעזור לאוקראינים. חלק בצורה מאורגנת – יצרו ארגונים, קשרו קשר עם קהילות אוקראיניות, דאגו להם בצורה מסודרת להסעות, לינה ואוכל.

אבל יותר מזה יש כמות בלתי הגיונית של התארגנויות עצמאיות קטנות.

השיפוצניק שעובד על הדירה שלי העמיס משאית מלאה באוכל כל יום שבת בבוקר, נסע למרכזי הפליטים ליד הגבול, חילק שם את האוכל, העמיס אנשים על המשאית, והביא אותם לוורשה. ככה במשך 3-4 סופ"שים.

אנשים אחרים קפצו לתחנת הרכבת עם אוכל או עם שלטים "יש לנו מקום לינה! מי צריך" – בפולנית ואוקראינית. זאת הייתה תקופה בה שמעתי כל מיני סיפורים – חלקם נכונים יותר חלקם פחות אני מניח – לגבי פליטים אוקראינים.

הנה סיפור אחד: למישהו שאני מכיר יש חברה אוקראינית שחיה בוורשה, ובערך בשבוע השני של המלחמה המשפחה שלה החליטה להימלט לפולין. המשפחה נסעה לכיוון הגבול, ואמרה להם שהם כנראה יחצו את הגבול בראשון בבוקר.

הזוג לקח אוטו, נסע לגבול ושכרו שם חדר לליל שבת. הגיע יום ראשון, והמשפחה לא באה. יום שני, והמשפחה גם לא באה. רק ברביעי המשפחה הצליחה סוף סוף לעבור את הגבול.

מסתבר – ע"פ מה שהוא מספר – שבגלל נחיל המכוניות בגבול, הורידו אותם במרחק של כמה ימי הליכה איטית (עם ציוד) ממנו. במשך 3 ימים הם פשוט צעדו עד שהגיעו לגבול. איפה ישנו ומה אכלו לא הבנתי.

אישית לא ידעתי איך להתנהל בתוך כל זה. אני רוצה לעזור, אבל איך? מקום לארח? אין לי. אוטו? אין. גם אם היה לי אוטו, אין לי את האופי לעשות את זה. אני לא האדם שיגיע לתחנת רכבת מפוצץ בשקיות אוכל וישאג "מי רעב??". אני גם אדם די רגיש. כל ביקור בתחנת הרכבת בוורשה, שם ישנו ערמות אנשים במינוס מעלות בתוך התחנה, היה לי קשה מנטאלית.

מה עושים במקום? מנטרים את קבוצות הפייסבוק של השכונה. הרבה אנשים דיווחו שם על הזדמנויות לעזור.

אז תרמתי אוכל לזוג אוקראינים שמביא אותם לפליטים. קניתי ערימת כיסונים מפליטים לפני שהם קיבלו אישור עבודה. מישהי הקימה בית ספר לילדי הפליטים וכתבה שחסרים להם עזרי לימוד – קניתי מחברות ועטים בכמה מאות שקלים.

אבל הסיפור הכי דרמטי: בפאתי השטח בו אני גר יש בניין ישן, מוזנח של חברת בנייה. כתבו בקבוצה שכמה משפחות אוקראיניות נמצאות שם. משפחה אחת גם עם תינוק ומשפחה אחת עם אשה בהריון מתקדם, והם צריכים אוכל.

קפצתי לסופר, קניתי כמה שאני יכול, ולקחתי לשם. יש להם מטבחון קטן עם מקרר ישן ומסריח, וחדר אחד בו ישנים כולם כמעט על מזרונים. השארתי את האוכל, וכמה ימים אחרי זה קיבלתי הודעה שהאשה ילדה (בבית חולים), עם תמונה של התינוק.

תראו, אני לא סובל את הממשלה הנוכחית של פולין. היא ממשלה עם דעות חשוכות ושאיפה לדיקטטורה. היא התייחסה נוראית לפליטים סורים בגבול עם בלארוס, ויש שמועות (לא יודע אם נכונות) שהם מפלים לרעה לא-אוקראינים בגבול.

אבל לפעמים צריך לתת קרדיט גם למישהו שאתה לא אוהב. לקבל 2.5 מליון פליטים תוך חודש זה לא משהו מובן מאליו לאף מדינה בעולם. בטח לא לפולין. אז סחטיין להם, כל הכבוד, ובמקרה הזה אני מתמקד בחיובי ולא בשלילי.

2. Gaslands הוא משחק שולחן מניאטורי, בו השחקנים לוקחים מכוניות צעצוע קטנות ישנות, והופכים אותן למכוניות דיסטופיות סטייל מד מקס.

איזה רעיון גאוני! יש להם קהילה פעילה, עם רדדיט וערוץ יוטיוב בו כל חודש הם בוחרים את מכונית החודש. התמונה למטה מהבלוג.

מכוניות צעצוע דיסטופיות

3. פרסי האשליות הטובות ביותר לשנת 2021 הוענקו לפני 4 חודשים, אבל עזבו, ברור שלהיות עדכני זה פחות הקטע בבלוג השנה.

אני רק שאלה: למה הם מתכוונים בתור אשליה? כי אני חשבתי אשליה אופטית, אבל הזוכה במקום הראשון נראה יותר כמו טריק של קוסם מאשר אשליה אופטית.

ממליץ לעבור על האתר שלהם ולראות את שלל האשליות המאד מקוריות שיש שם. מסקנה? לא לסמוך על מראה עיניים א-ף פ-ע-ם.

4. הפיתוח הזה, של פירוש למשתנים במשוואות, יכול להיות הכלי המדעי הכי חשוב שהומצא בשנים האחרונות. היה חוסך לי המון סבל לו היה כזה בזמן הדוקטורט שלי.

5. המועמדים לפרס ההוגו 2022 הוכרזו. פעם הייתי עושה מזה חגיגה, אבל כרגע ההוגו ואני בתקופה של הטעמים שלנו הלכו למקומות שונים, אז השנה רק אשים לינק להכרזה וזהו.

תגובה אחת

  1. יואב הגיב:

    אחלה פוסט! מעניין מאודץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting