יומיות 25.02.2024: עולם הקלייזמרים של קראקוב

תהלוכת ענק בקראקוב לציון שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה.

פגשתי הרבה אוקראינים בפולין ויש להם סיפורים שהלב נשבר. אשה אוקראינית בשנות השישים לחייה שעובדת בתור מנקה סיפרה השבוע שהיא שלחה חבילה למשפחה באוקראינה. אבל החבילה מעולם לא הגיעה ליעדה. לקח להם ארבעה ימים להבין שנהג רכב המשלוחים נעצר בדרך ונלקח לשרת בצבא.

תזכורת קצרה לכך שאנחנו לא המדינה היחידה בעולם בסיטואציה טרגית.

1. כן, אני בקראקוב לסופ"ש ארוך, סתם ככה. מבקר חברים ואת כל המקומות שאני אוהב בקראקוב: מסעדת Pod Aniołami המופלאה (אייטם 8 פה), הנקניקיה באוטו הכחול וכיכר העיר הגדולה באירופה (אחרי הכיכר האדומה במוסקבה). אבל אני רוצה להתרכז דווקא במלון בו אני שוהה: קלעזמער הויז, אכן ככה כותבים זאת, בכתיב יידי.

קלעזמער הויז, או Klezmer Hois אם אתם מתעקשים על הכתיב הפולני, הוא אחד המקומות המקסימים בהם לנתי אי פעם. ראיה א', חדר ארוחת הבוקר.

ראייה ב', אחד החדרים. תמונה מ-booking.com אבל היא נאמנה למציאות.

התאהבתי בקלעזמער הויז ברגע שנכנסתי בדלתות המקום. הוא לא רק מלון, אלא גם מסעדה עם הופעות מוזיקת קלייזמרים יהודית, חנות ספרים – ערימות הספרים נמצאות בכל מסדרון – ומקווה יהודי עתיק.

המקום הזה גרם לי, יותר מכל מקום אחר אי פעם, להיכנס לאווירת יידישקייט. עם צימס, ערימות ספרים מאובקות ביידיש ומוזיקת שמיייחה. ככה זה כשנכנסים בדלתות המקום בשבת בערב, ואת פניכם מקדמת הופעה בסגנון הזה:

האווירה הזאת נשפכת לרחוב בו שכן המלון, רחוב שרוקה. כנראה הרחוב הכי יידישקייט בעולם, כי בניגוד לבני ברק ומאה שערים, הוא לא התערבב עם הישראליות אלא נשאר טהור. יש בו בית כנסת, מסעדות יהודיות, מרכבות עם סוסים והמון מוזיקה יהודית בכל ערב. היהודים נמצאים פה מאז המאה ה-15, וזה ניכר.

אחד ממקימי קלעזמער הויז הוא ליאופולד קוזלבסקי-קליינמן, מי שידוע בכינוי "הקלייזמר האחרון של גליציה". הוא נפטר ב-2019 בגיל 100, עם סיפור חיים של סרט. הוריו מתו בשואה, הוא ואחיו ברחו ממחנה עבודה של הנאצים, הוא הצטרף לפרטיזנים והגיע לדרגת קולונל בצבא הפולני. בראיון הוא מספר שנהג לנגן לא רק לחיים, אלא גם למתים, ובזה התכוון שנהג לנגן לגוססים במחנה העבודה כדי להקל את מסעם לעולם הבא.

קוזלובסקי הוא אגדה פולנית. הוא חיבר מוזיקה לסרטים, שיחק ברשימת שינדלר, והוביל את סצינת התרבות היהודית שמאד פופולרית בפולין במילניום הנוכחי. הנה סרטון קצרצר עליו:

היעדר הישראלים מקראקוב מכה בי חזק. הייתי הרבה בקראקוב בשנים האחרונות, כולל בסגרי הקורונה, ותמיד פגשתי ישראלים: תיירים שבאו לקניות או דתיים שהגיעו לאירועים. אבל עכשיו ריק. יש מלחמה, אין כמעט טיסות לישראל, וגם אלו שיש יקרות מאד. דמעה.

מתישהו זה יגמר, ואם תקפצו לקראקוב מקווה שתזכרו את האייטם הזה.

2. Tomislav יוצר עולמות מלאים בענקים מסתוריים.

ליצירה הזאת הוא קורא "תרגע אחי, אני לא בקטע של להילחם, רק התיישבתי לרגע להירגע".

3. ימות 2000, משחק עם אמירה חדה.

אהלן "ימות 2000" 🪑💥
המשחק שהכנתי זמין עכשיו בלינק הבאhttps://t.co/U54NCwAqvY
לא למובייל 📵
תהנו!💦💦 pic.twitter.com/IQ8nlaEeqV

— חמד (@hem_dos) February 20, 2024

4. הופעת משינה מספטיבל ערד, שנת 1994, היא אחד האוצרות הגדולים ביותר שמצאתי ביוטיוב אבר.

5. איילה גליק-מגיד, פיזיקאית, מסבירה על המצב של המאמצים לגילוי פיזיקה חדשה.

המודל הסטנדרטי של הפיזיקה, שמתאר את כל הידע שלנו לגבי החלקיקים היסודיים והכוחות השולטים בהם (חוץ מכוח המשיכה), אינו שלם. הוא לדוגמה לא מצליח להסביר את קיום המסה של הניוטרינו, חלקיק שלפי המודל צריך להיות חסר מסה לחלוטין.
מאמצים לגילוי פיזיקה חדשה מתרכזים בדחיקת 3 גבולות:
1/6

— Ayala Glick Magid (@AyalaGlick) February 20, 2024