סרטונים להסחת הדעת בימים קשים

"תתעודד! המצב יכול להיות יותר גרוע. אז הוא התעודד, והמצב אכן נהיה הרבה, הרבה יותר גרוע".

הציטוט למעלה, שבישראל משויך לכוורת, אבל נראה שהיה קיים באנגלית קודם ולא ממש ברור מי המציא אותו, מבטא את המצב הנוכחי בישראל.

אז לא כדי לעודד, אלא רק כדי להסיח את הדעת, אני משתף כמה סרטונים היסטוריים מתקופות תמימות וטובות יותר. דברים שהצטברו אצלי בחודשים האחרונים והסיחו את דעתי בכמה לילות קשים.

ספתח: 40 שניות של ספי ריבלין, אולי הקומיקאי הכי מוכשר שזכינו לו אי פעם.

ואני אסביר. כשהייתי ילד קראתי שתוכניות אירוח תמיד שמחות שספי ריבלין יגיע. הן לא צריכות לעשות מחקר, הוא ידבר המון, ותמיד יהיו כמה בדיחות קורעות שיעירו את הקהל.

הרפרטואר של ריבלין הקומיקאי דומה. הוא עשה כמות פסיכית ומבלבלת של דברים. מסיטקום מיינסטרים כמו איצ'ה, שאף פעם לא התחברתי אליה, דרך הומור וולגרי כמו התזמורת עם ג'וליאן שגרן. אבל גם כולל את התוכנית מוצ"ש המופתית (עם יוווווססססף), אינספור מערכונים, סיפורים, מופעי יחיד (אני כבר שנים מחפש גירסא מלאה של המופע "אשתי ברירת קנס"), הצגות (יש ביוטיוב את בנים גידלתי ורוממתי הנהדרת עם דודו דותן, למרות שהסאונד דרוש שיפור) וקטעי קאלט כמו סרטון הבחירות לליכוד מ-1984.

אבל מעבר לכל, נדמה לי שריבלין פשוט נועד להיות קומיקאי יותר מכל שחקן אחר שהיה לנו. היה לו פרצוף של קומיקאי, קול של קומיקאי ואופי של קומיקאי. הוא התמחה בכל סוגי הקומדיה, מסלפסטיק דרך אבסורד, סרקזם וגם בדיחות מתוחכמות. נדמה שלא משנה באיזה תקופה ומקום היה נולד, הוא היה הופך לקומיקאי מפורסם. מבחינתי ריבלין הוא הרואן אטקינסון שלנו.

תוספת: מערכון החדר האטום של מוצ"ש בכיכובו של אתם יודעים מי. יותר רלוונטי מזה לא יכול להיות היום. ראיתי אותו עשרים פעם והוא עדיין מצחיק.

 

רוק כבד נגד הקונגרס. ב-1985 קבוצה של ארבע נשים, כולל אישתו של הסנטור דאז (וסגן הנשיא לעתיד) אל גור, הקימה קבוצה ששידלה להוסיף אזהרות לאלבומי מוזיקה כדי לתייג את חלקם כ"מסוכנים לילדים". אחד השירים שתויג שהם הזכירו כמסוכן היה "We're Not Gonna Take It" של הטוויסטד סיסטר.

כך יצא שב-15 לספטמבר 1985, לפני כמעט 40 שנה, הגיע די סניידר, סולן הטוויסטד סיסטר, לשימוע בקונגרס כדי להגן על תומת היצירה שלו ולמנוע הוספת אזהרות לאלבומי מוזיקה.

אף אחד לא ציפה לגדולות מסניידר. הוא מתלבש כמו פרחח, מדבר מוזר כמו מישהו שלא סיים תיכון וחי מתחת לאיזה גשר. איך הוא כבר יכול להתדיין מול פוליטיקאיים משופשפים כמו אלו בקונגרס? אבל אז סניידר פתח את הפה וכולם היו "וואו!" (מספיק לראות את התחלת הנאום כדי להבין).

לא רק שסניידר בא עם נאום מוכן אינטיליגנטי ומופתי, לא רק שהוא העביר אותו במקצוענות של יעקב אילון, הוא גם ידע לענות על כל התקפה מצד אל גור, כולל כיוון חצים דקים ועדינים כלפי אישתו של הסנטור. העימות הקטן הזה מהמם לא רק בגלל שהוא ממחיש את הביטוי "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", אלא גם בגלל שיש פה רגע בו האדם הקטן, "הפשוט", מסתכל בלבן של העיניים לפוליטיקאי חזק שיצא נגדו ויכול לו.

הפוגה מקומית. בגיל 85, יהורם גאון שר את כמו חצב בזהו זה. אני רואה את זה ואומר איך? איך?? כל שורה בונבוניירה. כל העווית פנים מלמילאן. נכס צאן וברזל.

השירים מהתוכניות החדשות של זהו זה הם כמה מהדברים היותר טובים שיצאו בשנים האחרונות.

מניפולציית השעשוענים הטובה בהיסטוריה. Press Your Luck  הוא שעשועון אמריקאי מ-1983 עם פורמט בסיסי ביותר. המתחרים עונים על שאלות טריוויה כדי להרוויח "לחיצות" על לוח רנדומלי של פרסים. חלק מהפרסים הם "קיבלת עוד 5000 דולר!", אבל חלקם הם גם "איבדת את כל מה שהרווחת", ולכן מתחרים מפסיקים לשחק אחרי שהרוויחו מספיק כדי להימנע מסכנה להפסיד את הכל.

השעשועון נהנה מהצלחה מוגבלת עד שב-1984 הגיע להשתתף פה מייקל לרסן ובתוכנית מופלאה הפך את עולם השעשוענים על פיו.

אני שם פה את התוכנית המלאה למי שרוצה, כמוני, לראות אותה בלי לדעת כלום על מה עומד לקרות וגם בלי להבין איך זה קרה. אחרי זה אספק גירסא מוארת.

הביוגרפיה של מייקל לרסון מראה שהוא נולד רמאי ומת רמאי. הוא תמיד חשב שהוא יותר חכם מכולם, וניסה לתחמן את המערכת. ב-1984 הוא ישב בביתו וצפה ב-Press your luck ושם לב שלוח הפרסים והעונשים ה"רנדומלי" הוא בעצם לא כל כך רנדומלי. יש לו חוקיות מאד ברורה של מה בא אחרי מה. הוא ניתח את החוקיות הזאת, התאמן קצת בבית על ללחוץ על הפרסים הנכונים, והגיע לתוכנית מוכן לתחמן.

בסיבובים הראשונים ההצלחה של לרסון הייתה מוגבלת. לקח לו זמן להתרגל לתזמונים של הלוח של התוכנית. אבל מרגע שהבין אותה הוא לחץ ולחץ ולחץ וחלב את כספי ההפקה. הוא סיים עם 110 אלף דולר, והתוכנית התארכה כל כך שנאלצו לחלק את הפרק לשני חלקים.

אין בי המון סימפטיה למייקל לרסון כבן אדם. הוא הונה הרבה אנשים בחייו. אבל במקרה הספציפי הזה מרגיש יותר שהוא נתן לשעשוענים לטעום קצת מהתרופה שלהם. במקום שהם יעשו מניפולציה חוקית למתחרים, הוא עשה מניפולציה חוקית להם. מה גם שלראות את הפרק, לראות את חוסר האמונה והבלבול של המנחה והמתחרים האחרים. אלו שיודעים שמשהו קורה פה, כי רצף המזל הזה לא הגיוני, אבל לא מצליחים להבין מה – זה סוג של גילטי פלז'ר מוזר בפני עצמו.

סיפתא מוזיקלית לועזית. בתחילת שנות ה-50 היה מילטון ברל היהודי ידוע בתור "מר טלוויזיה". הוא היה כוכב הטלוויזיה הראשון שפרץ לתודעה ובשיאו הגיע ל-97% אחוזי רייטינג.

ב-1950 רצה ברל להביא לתוכנית שלו את להקת The Four Step Brothers, שמורכבת מאמנים שחורים, ונתקל בהתנגדות מהספונסר של התוכנית. הם חשבו שאורחים שחורים יורידו את ערך התוכנית ובכך יפגעו בתדמית שלהם. ברל השתמש בכוכבות שלו והכריח את הרשת להתעלם מהספונסר. האם זה פרץ את הדרך לכוכבים שחורים אחרים להופיע בטלוויזיה? לא ברור. אבל בפעמים הבאות כשברל הביא אמנים שחורים זה עבר ללא התנגדות.

כדי להשלים את הסיפור טוב הלב הזה רציתי להביא קטע של ברל – קומיקאי בחסד. אבל האיכות של כל מה שמצאתי די ירודה. אבל בסוף מצאתי קליפ משופר את The Four Step Brothers, ואני חייב לאמר שמה שהם עושים הוא לא פחות מיצירת אמנות. צפיתי בזה מהופנט כמה וכמה פעמים כבר הבוקר.

סיפתא מוזיקלית מקומית. הפרק של במזל כוכב עם נעמי שמר מ-1970 נותן הצצה למשוררת והמלחינה הכי אגדית שהייתה לנו אי פעם, וגם לאישיות השובבה והעוקצנית שלה. היא הייתה אישה מאד מאד צברית בניחוח של פעם.

אם לא בא לכם לראות את כל הסרטון אז תתחילו בקטע עם החזרה של להקת הנח"ל של ירדנה הארזי הצעירה. הוא הוסרט זמן קצר אחרי שארזי הצטרפה ללהקה, ועוד לא היה לה את הבטחון העצמי לקבל ביקורת ישירה מנעמי שמר. ארזי מופיע עצובה למדי בקטע הזה, והיא אמרה שיום אחרי זה כשהלכה ברחוב אנשים ניגשו לנחם אותה. הסרטון גם מדגים את יכולות השירה המופלאות של ארזי, וגם למה היא הייתה ידועה בתור "ירדנה היפה", כי וואו, כמה שהיא יפה.