Annals and Archives of the God Eater – רוב ג'יי הייז, ספרים #1 בשתי הטרילוגיות

אני יודע מה אתם חושבים, הניימן הזה השתגע לגמרי. מה זאת הכותרת הזאת? מה אפשר להבין ממנה?! אז שבו, ריקחו לעצמכם משקה מצנן, ותקשיבו לסיפורו של אחד מפרוייקטי הפנטזיה המדוברים ביותר של השנה החולפת.

רוב ג'יי הייז הוא אחד הדמויות המובילות בעולם ספרי הפנטזיה והמד"ב בהוצאה עצמית. הוא התחיל לכתוב לפני 17 שנה, ומאז פירסם כבר 25 ספרים. חלקם זכו בפרסים יוקרתיים. נגיד, Where Loyalties Lie, שזכה ב-SPFBO ב-2017 (תחרות ספרי פנטזיה בפירסום עצמי של מארק לורנס). זה הפרס היוקרתי ביותר שספר פנטזיה בפירסום עצמי יכול לזכות בו.

הייז מאד פעיל בקהילה. יש לו בלוג עם סקירה חודשית של ספרי פנטזיה בהוצאה עצמית אחרים, הוא מגיב קבוע ברדדיט, וגם עושה שם AMA ("תשאלו אותי מה שבא לכם") כל פעם שיש לו ספר חדש. הנה קישור ל-AMA שלו מלפני שלושה שבועות.

בשנה שעברה הוציא הייז את הספרים הראשונים במה שנקרא סאגת ה-God Eater. זוהי טרילוגיה של טרילוגיות, כלומר, שלוש טרילוגיות ותשע ספרים סה"כ, שמרכיבים ביחד סיפור אחד ענק שמתפרס על פני 3,000 שנה.

איך זה עובד? הטרילוגיה הראשונה, הראשית, מתרחשת בזמן "ההווה". הטרילוגיה השניה מתרחשת אלף שנים לפניה, והטרילוגיה השלישית מתרחשת 3,000 שנים לפני זה. הייז מפרסם את הספרים בצורה קצת גימיקית. הספרים הראשונים של כל הטרילוגיות יצאו באותו הזמן – וכך גם יקרה עם הספרים השניים שלהם, ואז עם הספרים המסכמים.

ההמלצה הקצת מוזרה שלו היא קודם לקרוא את הספר הראשון של הטרילוגיה המתרחשת לפני 3,000 שנים, אחרי זה את הראשון של הטרילוגיה שמתרחשת לפני 1,000 שנים – ורק אז את הספר הראשון של הטרילוגיה הראשית. ברגע שצאו השניים אתם אמורים להמשיך בסדר הקריאה הזה איתם.

התכוונתי במקור להתעלם מההמלצה ולקרוא רק את הטרילוגיה הראשית. נראה מוגזם מדי לדרוש לקרוא שני ספרים נוספים לפני שניגשים אליה. אבל אז ראיתי שהספרים האלה דקים מאד, 200 עמודים כל כך. האמת היא שהם מרגישים כמו 100 עמודים או אפילו פחות, כך שהם יותר ספרונים או אפילו נובלות מבחינת ההרגשה. נו, קראתי.

זוהי ביקורת על Demon (הספר הראשון ב-Archive of the God Eater שמתרחש לפני 3,000 שנים) ועל Deathless (הספר הראשון ב-Annals of the God Eater שמתרחב לפני 1,000 שנים). כל ספר כאמור 200 עמודים בערך, וקוראים אותו בפחות זמן שלוקח לצפות בסרט בלוקבאסטר מודרני.

אם שרדתם עד פה? כל הכבוד! חכו לתמונה וניגש להמשך הסקירה.

סאגת ה-God Eater כולה מתרחשת בעולם בו שדים, מלאכים ואלוהים הם חלק אינטגרלי מהעולם. אין ממש ספק אם הם קיימים או לא, כי אנשים רואים אותם, פוגשים איתם וגם יושבים איתם לפעמים לקפה. הם אמיתיים לגמרי, כמוכן וכמוני – רק גבוהים מאיתנו בשני ראשים ועם כוחות מיוחדים וכנפיים או קרניים.

בשניה הראשונה הבסיס הזה קצת צורם. כי סיפורי מלאכים-שדים נוטים להיות בעלי אווירה דתית, בדר"כ נוצרית. לא ממש הקטע שלי. אבל ספציפית בסאגה הזאת אין הרבה קשר בין המלאכים והשדים של העולם הנוצרי לאלו של העולם שלה. טוב שכך.

שני הספרים, וזה חשוב לאמר לפני שנדבר על כל אחד מהם בקצרה, סוחפים וברורים מאד. קראתי אותם מהר, לא השתעממתי, הבנתי בקלות מה העלילה, מי הדמויות ומה רוצה הסופר לאמר. אחלה.

מצד שני, אלו ספרים עם 200 עמודים של סופר פנטזיה שנוהג לכתוב ספרים שמנים. הם מאד רזים מבחינת עלילה. אין מקום לטוויסטים ותיחכום, והאמת היא שיותר מכל כל אחד מהם יותר מרגיש כמו מערכה ראשונה של ספר, מאשר ספר ראשון בטרילוגיה.

הנקודה האחרונה שחשוב להדגיש לגבי הטרילוגיה כולה זה שהיא כוללת כמות לא מבוטלת של קניבליזם. אני לא סובל את זה, ודילגתי על כל קטע שכולל קניבליזם. יש לזה פונקציונלית סיפורית (נכנס אליה בביקורת על הטרילוגיה הראשית). אבל חשוב לאמר שאם אתם רגישים לזה אפילו יותר ממני, תדלגו על הסדרה. היא לא בשבילכם.

Demon
דמון הוא סיפורה של דיין (Dien) הוסטיין. נערה מכפר קטן ודי אלמוני. דיין חיה חיים שלווים, עד שיום אחד שדים מפלצתיים תוקפים את הכפר, טובחים בתושביו ולוקחים אותה ואת חברותיה בשבי.

דיין תהפוך לדמות מיתולוגית בשתי הטרילוגיות הבאות. הייז כתב את הטרילוגיה הזאת כדי שאתן ואתם, הקוראות והקוראים, תדעו מיהי דיין האמיתית, בעוד שאר הדמויות בטרילוגיות המאוחרות שלו יכירו רק את הדמות המיתולוגית המוגזמת שלה.

מבחינת עלילה אין פה המון. השדים מרושעים באמת בקטע לא אנושי, הייז מצליח להעביר את זה טוב. דיין היא היחידה שלא נשברת מוראלית ולא מאבדת צלם אנוש, אלא כל הזמן מחפשת איך לברוח. כן יש דמויות טובות ותתי עלילות קטנות שמצליחות להחזיק את הסיפור הכללי הזה במשך 200 עמודים, אבל בגדול אפשר לקצץ 100 עמודים וכלום לא יקרה.

Deathless
ד'תלס מתרחש 2000 שנה אחרי דמון ומתרכז במלך ארטרייד הוסטיין. נין נינה של הנין של הנינים של דיין מהטרילוגיה הקודמת או משהו כזה. אם הספר הקודם התרכז בשדים, הספר הזה מתרחש בהפך המוחלט שלהם: המלאכים, לכאורה הדמויות הטובות בספר.

אבל דת'לס מבהיר די מהר שבסאגת ה-God Eater אין ממש דמויות טובות\דמויות רעות. כלומר, יש אולי, אבל לקוראים קשה מאד לדעת מי זה מי. מי שנראה לכם צדיק משמיים פתאום עושה מעשים מפלצתיים, ומי שנראה שד מהגהנום יכול להציל את המצב.

העלילה של דת'לס מתרכזת ביחסים המורכבים בין בני האנוש למלאכים. הראשונים הם, הממ, בני אנוש, והשניים אמורים להיות מלאכים טובי לב אבל בתכל'ס הם מתנשאים ונצלנים. ברור מהעמוד הראשון שהקשר הזה בדרך לנקודת רתיחה. הספר מכין את הקרקע למלחמה ענקית בין שני הפלגים.

דת'לס, אם זה לא ברור, הוא סיפור מורכב בהרבה מדמון. לא מעט בגלל שהוא בונה על גבי מה שהתחיל בדמון. עם זאת, עדיין מדובר בסיפור יחסית פשוט, רק עם דמויות יותר מורכבות.

האם הספרים האלה מומלצים? תשמעו, הטרילוגיה הראשית מומלצת לדעתי, כמו שתראו בביקורת עוד כמה ימים. הספרים המקדימים אותה לא הכרחיים כדי להינות ממנה, אבל כן מוסיפים מאד. הם גם ספרים לא רעים, פשוט לא מדהימים.

אם אתם קוראים מהר כמוני אז כן, תנו צ'אנס לשתי הטרילוגיות המוקדמות. הן יזרמו לכם וירגישו כמו קריאת ערב נעימה. אבל אם אתם מאלו שרגישים מאד לכמות העמודים שהם קוראים – תדלגו עליהן. לא יקרה אסון גדול.

[דמון ודת'לס – רוב ג'יי הייז, 200 עמודים ו-196 עמודים בהתאה, 2024]