מה מסתתר בגירסא החדשה של יוניקוד, ואיך ממציאים כתב חדש לעם ישן?
ב-2017, אחרי סיום הדוקטורט, עשיתי פרוייקט למכון הסטנדרטים הגרמני. חיפשתי הכנסה דחוף וזה מה שעלה בחכה. התברר שלמרות שתקנים הם דבר משעם להחריד, התהליך שיוצר אותם מרתק. מקבלים בו שלל פרספקטיבות, עמוקות למדי, על הגורמים והאנשים שרלוונטים לנושא.
מאז סיגלתי לעצמי מנהג שאם יוצא תקן חדש בתחום שמעניין אותי, אני לא הולך לקרוא אותו, אבל כן קורא את המסמכים שמסבירים מה חדש בגירסא, ולמה. חבוי בהם עולם ומלואו.
בתחילת החודש יצאה גירסא 17.0 של Unicode. זה תקן התווים של עולם המחשבים. כל הסימנים שאתם משתמשים בהם, מספרים, אותיות בעברית, לטינית או קירילית, ואמוג'ים – כן ילדים, אמוג'ים – מוגדרים שם. יותר מ-150 אלף תווים מוגדרים ב-Unicode, ורק מיעוטם הקטן מוכר לנו.
בגירסא מתקדמת כמו 17.0, הדברים החדשים שמתווספים מספרים בדר"כ סיפור קטן, אזוטרי ומעניין.שנלך לקרוא את הסיפור?
אמוג'ים חדשים
נתחיל ב-Crowd Pleasure, הדברים שהקהל הרחב מתעניין בהם. כלומר, אמוג'ים חדשים.
כולם חאפרים: הבלוג של יוניקוד מספר שהתווספו 8 אמוג'ים חדשים, אבל הרשימה של אמוג'ים שהם מקשרים אליהם כוללת עשרה אמוג'ים. ממש נס פך האמוג'ים של 2025. כנראה שהסיבה היא ששני אמוג'ים, אנשים עם אוזני שפן ומתאבקים, הם לא באמת ציור חדש, אלא גרסאות של אמוג'ים ישנים בצבעי עור חדשים. אם הבלבול הזה לא מספיק, בלוג האמוג'ידיה מלמד שבמקור תכננו אפילו אמוג'י נוסף – של ליבת תפוח אכול – אבל הוא נדחה לגירסא הבאה. לכו תדעו למה.
מה הם האמוג'ים שכן התווספו? "ייצור שעיר", שזה אומר ביגפוט, טרומבון, פרצוף מעוות, אורקה, ענן מכות (שמסמל ויכוח), רקדנית בלט, מפולת ותיבת אוצר.

[האמוג'ים החדשים עם בלבול קטן: ליבת התפוח שבסוף לא נכנסה במקום המפולת]
כל תוספת כזאת מגיעה עם קישור למסמך ההצעה. בחלק מהמקרים ההצעה ברורה; נגיד, פרצוף מעוות הוא אמוג'י שקיים כבר בהרבה תוכנות מובילות, אז להוסיף אותו זה טבעי. אבל בשאר ההצעות? לא ברור למה להוסיף את האמוג'י הספציפי הזה ולא אלף אחרים.
נגיד, למה להוסיף טרומבון ולא מבירה? איןלימושג. כל הצעה כזאת כוללת נימוקים ללמה צריך להוסיף את האמוג'י הספציפי הזה, אבל זה חסר טעם. אפשר לנמק הכל. אני יכול להמציא נימוקים מאד הגיוניים ללמה צריך להוסיף אמוג'י של ג'ויסטיק ירוק עם קרניים ועשרה כפתורים – אבל זה לא אומר שצריך באמת להוסיף אותו במקום דברים אחרים. מנפלאות הביוקרטיה.
מה שכן: לכתוב הצעה ללהוסיף אמוג'י זה תרגיל נהדר לאנשים צעירים! אם אתם מדריכים אנשים בגילאי הנוער או תחילת שנות ה-20 לחייהם, תעשו איתם תרגיל של להגיש הצעה כזאת. מי יודע, אולי עוד יצא מזה אמוג'י חדש ביוניקוד?
כתבי יד חדשים
הרבה יותר מעניין להבין למה כתב יד חדש התווסף בשנת 2025 ליוניקוד. בין השאר התווסף כתבי Tolong Siki ששל קהילת הקורוך מצפון הודו, Tai Yo מקהילת ה-Tai Yo בצפון ויאטנם, וסידטיק, שזה בכלל כתב יד היסטורי מאנטוליה העתיקה. חוקרים באוניברסיטה רוצים שיוסיפו אותו.
אנחנו אבל נתמקד בכתב הבריה ארפה (Beria Erfe) של קהילת הזגהווה (Zaghawa) מדרום סודאן ומרכז אפריקה. הייתי צריך לנחש בעצמי איך מאייתים את זה בעברית; מדהים שלא מצאתי תוצאות נוספות על כך. כבר תבינו למה.
הזגהווה הם עם נוודים שחי בלוב, צ'אד וסודאן, כולל בדרום דארפור הידועה לשמצה עקב רצח העם שהתרחש (או עדיין מתרחש?) שם. יש כמעט 400 אלף בני זגהווה בעולם. על פי המסמך שביקש להכניס את כתב היד שלהם ליוניקוד, הפיתוח התרבותי של הקהילה נעשה בעיקר בידי מרכזי הגולה שלה, שהעיקרי שבהם הוא.. בישראל.
איך יכול להיות שיש קהילה חשובה כזאת בישראל אבל אני לא מוצא איך לאיית את השם שלהם בעברית? תעלומה. אם מישהו מהקוראים יודע קצת יותר על מה קורה איתם בארץ אני רוצה לשמוע על זה.
כתב בריה ארפה
אין שיטת כתב שמקובלת על כל קהילת הזגהווה (שנקראת אגב גם "ברי", ומפה השם המילה "בריה"). שיטת כתב מבוססת אותיות לטיניות הוצעה ב-1912 אבל לא אומצה יותר מדי לאורך השנים. אני די מחבב את זה שזגהווה דחו אותיות שמגיעות בלי שום קשר תרבותי.
ב-1950 הציע מורה בשם אדם טאג'יר שיטת כתב נוספת. היא התבססה על סמלים בהם הזגהווה השתמשו במשך שנים כדי לסמל גמלים. הוא אסף כ-300 סמלים ששישמו את הזגהווה במשך השנים ובנה בעזרת שיטת כתב.
גירסא חדשה של השניה הזאת, עם כמות יותר אנושית של 25 סמלים, עודנה במהלך המאה ה-21. החל ב-2012, מנהיגי הקהילה בגלות, בעיקר בישראל ומצרים, התחילו ללמד את שיטת הכתב באופן שיטתי. שוב, ישראל. איפה זה קורה אצלנו וכמה דוברי עברית יש שמעורבים בזה אין לי מושג.
הנה בריה ארפה למתחילים:

המסמך שהציע את כתב הבריה ארפה ליוניקוד כולל 31 עמודים מרתקים. הוא נותן את ההרגשה של אנשים טובים שבאמת איכפת להם מהתרבות בה הם גדלו. הם עושים כמיטב יכולתם לשמר ולהצעיד אותה לעידן המודרני.
מי יכל לנחש שסיפור מרגש כזה מסתתר בתוך משהו טכני כמו הצעה לתקן טכני?














מטורף שבמקרה מצאת קשר לישראל!
זה סיקרן אותי אז חיפשתי כמה דקות, מצאתי רק 2 דברים רלוונטים:
מסמך משפטי שמזכיר מבקשי מקלט בישראל משבט הזגאווה – https://www.guybrand.com/wp-content/uploads/2018/07/%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%96%D7%90%D7%9E%D7%97.pdf
וגם כתבה על אירוע שהתקיים במרכז לסיינטולוגיה ביפו (ממש אקראי), שהזכירה את "זכאריה אוסמן – ראש קהילת זאגאווה בישראל" – https://web.archive.org/web/20241010105144/http://www.yaffo.co.il/article_k.asp?id=5723
כבר מצאת יותר ממני.
מעניין אם הם עדיין בארץ היום ואם יש באמת קהילה שפועלת איפושהו שם. המסמכים שמצאת הם מלפני 2015 ו-2018, אבל קשה לראות אותם חוזרים לדארפור מאז.
נראה שיש בישראל אחד בשם אחמד אדם, שהוא פליט מהאזור שם ומתעסק בסיוע לפליטים להשתלב באקדמיה, הוא מאוניברסיטת תל אביב ונראה שהתעסק בדיוק בנושא הזה של שימור כתבי היד האלו, מעניין אם קשור
https://tau.primo.exlibrisgroup.com/discovery/fulldisplay/alma9933685212304146/972TAU_INST:TAU
https://youtu.be/LxC_cme20Ck
בינגו! הוא אחד הכותבים של ההצעה ליוניקוד!
ההרצאה שלו היא פחות משבע דקות, אבל מרתק מבחינתי. איפה הוא נולד, איך נעצר בארץ על היותו פליט, וכו'.
תודה.
כשראיתי את האמוג'י של הטרומבון מייד חשבתי על השימוש של "כישלון". כשנכנסתי להסבר ראיתי שזו בדיוק המטרה שלו.
https://www.unicode.org/L2/L2024/24256-trombone-emoji.pdf
זה כל כך ברור אחרי שהצבעת על זה אבל איכשהו פספסתי את זה לגמרי למרות שעילעלתי במסמך. גאוני. אני מתכוון להשתמש בזה מעכשיו.