שלום עולם! (2)

היי. שלום. קוראים לי ניימן ואני מברלין. כן, אני יודע, זה מוזר. כי פעם, ממש לא מזמן, היה פה אחד ניימן שאהב את ת"א בכל רמ"ח אבריו. אבל במסגרת פילוסופית השינוי התמידי שלי ('keep walking') נאלצתי לעבור למקום קצת רחוק יותר. להתחלות חדשות מגיע פוסט פתיחה חדש. והרי הוא לפניכם. הרבה יותר מוצלח מ'שלום עולם' הראשון, אם שואלים אותי. הוא לא משעשע ת'ו, וזה קצת מעצבן כי דברים משעשעים חביבים עלי במיוחד.

ים של שאלות נפתחו פה בשבועיים האחרונים (שלוש, אם ספרתי נכון :] ). המטרה שלנו בפסקאות הקרובות? לענות עליהן. וגם להעלות כמה תהיות לעתיד. אז בואו נעשה את זה לפי הסדר.


[לא צריך סיבה כדי לשים תמונה יפה. זו מתוך Little Big Planet]

חשבתי עד לא מזמן, וזה היה קצת סוד, לסגור את הבלוג. לא בצורה מתוקשרת (מי אמר יובל דרור?), אלא פשוט לתת לו לגווע לאט לאט. בלי תגובות פרידה או פוסטים נרגשים בבלוגים של חברים. למה? בשנתיים וחצי שהבלוג רץ הוא פיתח לעצמו אופי תל אביבי לחלוטין. עזבו את זה שמדי פעם עלו פה קטעים על נושאים תרבותיים אחרים, בגדול אפשר לאמר ששמונים אחוז מהקהל היה תל-אביבי ובא בגלל מה שנאמר על העיר.

להמשיך לכתוב על תל-אביב מברלין היה קצת… מגוחך. האופציות האחרות היו להתחיל לכתוב על ברלין פה (מתיימר מאד לפני שחיים פה כמה חודשים), לעבור לכתוב על תרבות ישראלית באנגלית (אופציה שעדיין קיימת), או פשוט להתחיל בלוג חדש על נושא אחר לגמרי. אהמ… אוהבים מתמטיקה? :]

הגיעו לא מעט מיילים, ואני מוחמא ומודה על כך, מקוראים שביקשו שאמצא "יורש". חלקם אפילו היו נדיבים עד כדי נידוב מישהו שמכיר מישהו שהם מכירים. בלי לשאול אותו כמובן. בסופו של דבר, ממש כמה ימים לפני העזיבה, הגיע המייל הסופר-קונקרטי של מעיין (פגשתם אותה כבר, נכון?), שפשוט הציעה עצמה לכתוב את הטור. הצעה שאי אפשר לסרב לה.

הקשר בינינו התנהל בינתיים במייל + שיחת טלפון אחת. עוד לא נפגשנו אפילו, אם כי בטח נלך לבירה\הופעה מתישהו כשאחזור לחופשה בארץ (שומעת מעין, זו הזמנה לדצמבר :] ). שני הפוסטים שהיא כתבה מעולים בעיני. אני ממש מרוצה מהסידור ומקווה שהיא תמשיך איתו הלאה. לפחות מספיק זמן כדי להבין את ההטבות שהדבר נותן (מדברים עם מלא אנשים ואמנים מגניבים! מוזמנים לאירועים שווים. לא מספיק?).

מעיין "נזפה" בי בפוסט הראשון שלה על היעדר פוסט פרידה. היא לא היחידה שעשתה זאת (איפה נדב?), אז החלטתי להקדיש לזה פיסקה. הכנתי בשבוע שלפני העזיבה טיוטה לפוסט פרידה עצבני כפול: משהו כמו המיטב-של-המיטב של הבלוג, מאחורי הקלעים וספיישל של 'איפה הם היום': סיפורים שסופרו פה, או נרמזו בחצי פיסקה, ויש להם המשך שנה ושנתיים אחרי. ואז קרו שני דברים: אחד, הזמן שלי הלך לאיבוד בין פגישות פרידה לסידורי עזיבה. שניים, פוסט אירועי השבוע האחרון נהפך לפוסט איחולי פרידה. ואם כותבים את כל איחולי הפרידה שם, אז מה יכתבו בפוסט הפרידה? אותו הדבר שוב? שום דבר. לאיודע, נראה לי פתאום… מיותר.


[צללית של לורנה מאגם באלדאניי המקסים באסן. כמו הכינרת, רק עם מיים]

זה שמעיין כותבת את אירועי השבוע במקומי, מעלה את השאלה עכשיו 'מה תפקידי בעסק'? עוזר טכני או שבאמת יש לי משהו לאמר? חשבתי לכתוב קצת על מה שקורה פה, אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל. וגם אין לי מושג במה יתעניינו אנשים. פה באה התהייה: במה תתעניינו? אין לי אפשרות לספק סקירה של החיים האלטרנטיביים של ברלין (הם ענקיים, מטורפים, ואני פה רק שבועיים, בהם אני גם לומד. הרבה לומד). ובינינו? כמה זמן יהיה אפשר לקרוא על אלטרנטיבה של מקום אחר? על דברים שאי אפשר לבוא עליהם. גם ביקורות הופעות נופלות בקטיגוריה הזאת לדעתי.

אז על מה כן אוכל לכתוב? כרגע עולים בראשי שני רעיונות. הראשון, והיותר חביב עלי, הוא על דברים תופעות שאני חווה פה. טיול טרמפים לאסן, למשל, שכולל לינה בוילה באמצע היער, טיול אופניים של יום בין ערים עתיקות ואגם ענק אחד (שגם חגג 75 שנה לקיומו. היו יופי של חגיגות. מדהים פשוט). היתרון של פוסטים כאלה הוא שהם גם מעניינים, אני מקווה, וגם אינפורמטיביים בצורה זו או אחרת. אלו מעשים שאפשר לשחזר אם מגיעים לגרמניה. או שהם לפחות נותנים רעיונות הלאה. גם פאב קרולינג בברלין, ערב פתיחת מועדון חדש וכו' נופלים אצלי לקטיגוריה הזאת. בעצם, אפילו לקחת פה חבילה מהדואר הופך להרפתקאה כשנתקלים בביוקרטיה הגרמנית :]

הרעיון השני הוא לכתוב על… עצמי! כלומר, איך זה להיות סטודנט פה (=לחיות כמו כלב ולהינות מזה), לעבור לגור בברלין, לחיות בסוג של מעונות סטודנטים עם שני מליון (בערך) שותפים מכל העולם, ללמוד שפה לבד בלי קורס, ולשגע את כל העולם (ודודתו) תוך כדי, וכמובן: לשתות כל ערב בפאב שנמצא במרתף הבניין. זה מצחיק, יש לי שם כבר חברים שלא יודעים מילה באנגלית. אנחנו משחקים פוקר וסנוקר (אני מנצח כי אני היחיד שלא שתוי) ומסבירים אחד לשני את הרעיונות בגרמנית השבורה שלי (והמצויינת שלהם).

חוץ מזה, עם כמות הבישולים האקזוטיים שאני לומד פה (אכלתם פעם אוכל קוריאני? יש מכולת קוריאנית גדולה "ליד" (רבע שעה באוטובוס), ויש קוריאנית בבניין שמכילה דברים מאד מוזרים. מאד מאד מאד מאד מוזרים. אבל זה מעניין), אפשר לפתוח בלוג בישול. לפחות יעל 'לא סוגרת את הפה' תתעניין. אולי זה גם יגרום לה לבוא לבקר.

אין לי תמונות משלי לשים, כי שכחתי את קבל ה – USB של המצלמה בבית והתעצלתי לקנות אחד חדש עד עתה. בינתיים קבלו כמה תמונות מאסן של ננסי-לורנה-קרולה-אורטיז-מוניס. הקולומביאנית עם השם הארוך בעולם יחסית לגודל שלה. כתבתי עליה פעם, לפני שנתיים, כמה ימים אחרי שנפגשנו לראשונה. מאז הקשר בינינו הלך והתפתח, נמתח, הסתובב כמו פונקציה רציפה עם נקודות סינגולריות והתכנס למשהו לא ברור שנראה כאוטי עבור זמנים ארוכים. קצת כמו הבלוג הזה, לא?

27 תגובות

  1. מעיין דר הגיב:

    או, זה כבר יותר לעניין!
    🙂

    ובירה בדצמבר איט איז.

  2. ניימן הגיב:

    יופי. נבחר מקום שאני לא מכיר. צריך להישאר מעודכן, בכל זאת :]

  3. ארז הגיב:

    כמובן שאת הבירות תצטרך לסחוב איתך במטוס

    אני רוצה קינדל…..

  4. ניימן הגיב:

    קינדל? קינדל? אתה רוצה קינדל? נראה לך? זה למיינסטרימיים! :]

    יש לי שותף בלגי בחדר. אני מביא את כל מה שמיצרים בכפר שלו. בחיים שלי לא שמעתי על הבירות שיש לו בתיק..

  5. כמה שותפים יש לך שם?
    זה נשמע כמו קומונה…

  6. עמי הגיב:

    אוהבים מתמטיקה! כן!

  7. ניימן הגיב:

    עכברוש: רשמית? חמישה שותפים. מעשית? שמונה. שניים שבאו עם בנות הזוג, ועוד בחורה טורקיה שלא באמת גרה אצלנו אבל היא פה מעשר דקות אחרי שהיא מתעוררת ועד שהיא הולכת לישון.

    אבל נחמד. לא משעמם :]

  8. ניימן הגיב:

    עמי: ברור, כולם אוהבים מתמטיקה 🙂

  9. לירונה הגיב:

    דווקא אהבתי את האופציה שתכתוב על עצמך.
    אנחנו מכירים אותך הרבה זמן אבל לא באמת. אתה לא ממש מספר מה אתה חושב ורגיש. אלא יותר איפה אתה מבלה. יכול להיות מגניב 🙂

  10. zikit הגיב:

    ואני אומרת גם וגם וגם. על דברים ותופעות, עליך (חווה דברים ותופעות) ובישול (שאתה חווה) וספורט (שזה גם דבר וגם תופעה). זמן ללמוד נשאר לך ? 🙂
    מבחינתי זו נקודת המבט שלך, אז הכל יהיה טוב
    ואם אפשר שאלה, מה בסוף עשית כדי להסביר מה זה פה (אני זוכרת פוסט בנושא)?

  11. zikit הגיב:

    ואני אומרת גם וגם וגם. על דברים ותופעות, עליך (חווה דברים ותופעות) ובישול (שאתה חווה) וספורט (שזה גם דבר וגם תופעה). זמן ללמוד נשאר לך ? 🙂
    מבחינתי זו נקודת המבט שלך, אז הכל יהיה טוב
    *הספקת לשמוע על נס העלייה של נבחרת הכדורסל לאליפות אירופה? קיץ הבא אליפות בפולין 🙂
    ואם אפשר שאלה, מה בסוף עשית כדי להסביר מה זה פה (אני זוכרת פוסט בנושא)?

  12. ניימן הגיב:

    לירונה: אהמ. לספר מה אני חושב ומרגיש יהפוך את זה לבלוג תפוז\ישראבלוג כזה. קצת פחות הפואנטה של האתר. הוא נועד להיות חלון לתרבות אחרת, לא אלי..
    אבל תודה על הרצון לשמוע.

    זיקית – הספורט היחיד שבינתיים חוויתי זה כדורעף חופים. תופעה מטורפת לגמרי פה. הם משחקים להם, בחופים המלאכותיים שלהם, בחמש מעלות. יחפים, בלי חולצה עם כדור ששובר את היד – וכולם נורא מרוצים. ניסיתי את זה לפני שבוע. היה נורא כיף. אלוהים יודע איך יצאתי בלי דלקת ריאות.

    מה שעוד מדהים זה שכל הבנות שאני פוגש הן בכושר מטורף. ממש מטורף. מתכוונות לרוץ חצי מרתון או מרתון בקרוב (בלי צחוק). לאיודע אם זה רק המזל שלי, או שכושר של נשים הרבה יותר מקובל פה.

    מה זה פה? רשמתי בפיסקה הראשונה: ברלין. מה אני עושה פה? האמת היא שרציתי לרשום את זה בפוסט הזה, אבל שכחתי. אולי בפוסט הבא. בגדול? דוקטורט מתמטיקה.

    והספקתי גם הספקתי לשמוע על נס העלייה. את המשחק הלפני האחרון ראיתי באתר של ערוץ אחד (מדהים). את משחק העליה עצמו פיספסתי כי הייתי באסן ובדיוק עסקתי בלמות על המיטה אחרי טיול אופניים של עשר שעות.

    שמעת על זה שהפיינל פור הקרוב הוא… בברלין?? :] ופולין מבחינתי זה גם קל"ב וגם שפה שאני מדבר. אני בטוח עומד להגיע לאליפות. חוץ מזה, יש פה פרסומות לאלבה ברלין בכדורסל. זה ממש נחמד. חשבתי שכדורסל הוא ספורט זניח פה.

    לפעם הבאה: מה בלגים והולנדים יודעים על מעורבות ישראליים בכדורסל שלהם. רמז: כלום.

  13. ארז הגיב:

    את החישובים המתמטיים הטובים ביותר שלי עשיתי לאחר ששתיתי 3 ליטר קינדל..

    כדורסל ישראלי מעניין אותך משם?

    תביא בירות בלגיות ובשום פנים ואופן לא בירות טורקיות…..

  14. zikit הגיב:

    לא התכוונתי פעמיים – טעות בשליחה, אתה יכול למחוק.
    התכוונתי בלהסביר מה זה פה לפוסט הזה:
    https://www.neiman.co.il/?p=469
    על איך תסביר לשותפיך ללימודים על מה זה פה – תל אביב/ישראל

    שמעתי שאנגלים בכלל לא יודעים שיש להם נבחרת כדורסל – כך שמדובר בהתקדמות אם הבלגים יודעים שיש להם נבחרת. לא ידעתי על הפיינל פור – איזה כיף לך.
    *הייתי במשחק העלייה – היה כיף.

  15. עידן הגיב:

    מתגעגעים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    חוץ מזה, איך אפשר לדעת מה המייל שלך כיום?????????

  16. ניימן הגיב:

    ארז: גרמניות, בלגיות ואנגליות. זה מה שאתה צפוי לקבל. תבוא לטעימת הבירה בדצמבר? :]

    זיקית: אה. על זה עוד לא חשבתי. אבל זה בגלל שהפרוייקט הרשמי טרם התחיל. יש כנס ב – 9 לאוקטובר ואז יתחיל הכיף האמיתי. עד אז? נו, דיה צרה לשעתה.

    משחק העליה נראה לי כמו אחד הדברים שיותר כיפיים להיות בו. צריך לחוקק חוק שליאור אליהו לא יורד מהמגרש (אף פעם. בשום מסגרת). שומר טוב, לא שומר טוב, לוקח ריבאונדים או לא – למי איכפת? הבחור הזה פשוט כיף לצפייה בהתקפה.

    ואני לא יודע אם זה שמישהו פגש פעם אנגלי שלא יודע מה זה כדורסל אומר שכל האנגלים לא יודעים על הנבחרת שלהם. פגשתי כבר כמה אנגלים שמכורים לכדורסל. גם כאלה יש…

    עידן: המייל הוא אותו המייל. שלחת לי מכתב ועניתי לך. לא ראית את התשובה?

  17. דורון הגיב:

    יופי.
    עוד הזדמנות לאחל לך בהצלחה ולומר לך תודה על שהקמת את הבלוג המעולה הזה.
    אז בהצלחה! ותודה!
    אם אתה צריך מקום לישון בדרום בוואריה, דבר איתי.

  18. kavod הגיב:

    מתמטיקה זה אחד הדברים. לדעתי תכתוב על מה שיבוא לך מתי שרק יבוא לך, זה הבלוג שלך ולא שלנו…
    ועדיף לך לקנות קורא כרטיסים ולא כבל USB .

  19. itaihasid הגיב:

    כמו שאמרו לפניי, שילוב של שניהם יהיה מעניין ובכלל תכתוב, האנשים שקוראים כאן חוזרים בגלל הכתיבה שלך (ואופציית הבילויים) ולכן אני חושב שכדאי שתכתוב על החיים בגרמניה, על חיי הסטודט, על תרבות , על אלטרנטיבה הכל, אתה תכתוב ואנחנו נקרא ונגיב..

    וחוץ מזה שיהיה לך המון בהצלחה ואל תשכח גם להנות למרות שלימודים והחיים החדשים

  20. ארז הגיב:

    אני שם בנובמבר כבר….

  21. ניימן הגיב:

    דורון, kavod, itaihasid: תודה. אני חושב שאתחיל בלכתוב על פעילויות יוצאות דופן ומשם נראה לאיפה זה זורם. החלק שלי בבלוג יקבל את האופי שלו בסופו של דבר..

    ארז, יש לך איפה לישון כבר? צריך מקום? :]

  22. עדי ס. הגיב:

    כיין כיין כיין.
    שמחה על פוסטך
    +
    תחי מעיין.

  23. לא שהתירוצים מתקבלים על הדעת, אבל רק היום נכנסתי לקרוא (בשבע בבוקר). ואפילו ראיתי איזכרו מכובד שלי. ניימן, תישאר עם הבירה, את האוכל תשאיר לי…
    ואפשר גם לקבוע לדצמבר? ראיתי שזה מקובל. תמשיך לכתוב, זה נוגע ללב.
    יעל

  24. איילת הגיב:

    כיף לראות אותך כותב כאן שוב!
    שנה טובה

  25. אורית (מהאוניברסיטה) הגיב:

    ניימן ? (אסור להשתמש כאן בשם האמיתי??)
    טוב לשמוע ממך, לא הספקתי להגיד שלום לפני שעזבת, מקווה שאתה נהנה שם בגרמניה (ונשמע שכן) ושהמנחה נחמד והכל (עד כמה שאפשר להישמע נחמד בגרמנית), שהנושא מעניין ושחוץ מבירה יש שם גם קפה איכותי (ובחינם?)

    שנה טובה (וגם אני רוצה בירה בדצמבר)

  26. ענבל הגיב:

    שמחה שהחלטת להמשיך (-:

  1. 9 במרץ 2010

    […] בקולומביה אני מבלה עם ידידתי לורנה. הזכרתי אותה בעבר פעמיים. פעם אחת עת נפגשנו, לפני כמה שנים בת"א. פעם נוספת […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting