יומיות 12.03.2017: חברה בלי מנהל, ספרי המדב”פ של חודש מרץ, ג’ורג’ מרטין ממליץ על מועמדים להוגו, בודקי אינטרנט כפיתיים ועוד

יש לי לפטופ חדש! Lenovo E460. לא הסוס הכי חזק בשוק, אבל שיפור בכמה רמות לעומת הענתיקה הקודמת.

לינקים: חברת הייעוץ השוודית Crisp, פיטרה את מנכ”ל החברה. הם לא מצאו מחליף ראוי, ואז חשבו – צריך בכלל מנכ”ל?

הם יצרו את רשימה: מה עושה מנכ”ל. יצא שאת רוב הדברים עושה ה-board בין כה וכה, ואת שאר הדברים אפשר לפזר בין עובדי החברה.

כך יצא ש-Crisp מתנהלת כבר שלוש שנים בלי מנהל.

בעולם בו אני חי כיום, עולם הבלוקצ’יין והמטבעות המוצפנים, יש טרנד חזק שנקרא DAO. ראשי תיבות של Decentralized Autonomous Organization.

הקונספט הוא לנסח כמה עקרונות ניהול החברה בקוד (הקצאת עבודה, חלוקת כספים, שכירת עובדים וכו’). ואז הקוד מארגן את התהליך, בלי מגע אדם.

הטרנד הזה הוא ברובו קונספט, אם כי יש כמה ארגונים, Bitshares או Dash, שמתנהלים ככה בהצלחה (אבל באמת עם ניהול מינימלי). יקח זמן אם וכאשר נראה חברות גדולות בלי מנהל. עד אז, החברה השוודית נותנת מוטיבציה לחלום.

תמונה: רגע לפני שהבולים יעברו מהעולם, כי חייבת להיות דרך טובה יותר לשלם על משלוחים, יצר אמן סדרת בולים סופר-גיקיים.

בולים גיקיים

ג’ורג’ מרטין ממשיך להמליץ על מועמדים לפרס ההוגו. הפעם: התותחים הגדולים, הספר הכי טוב, והסדרה הכי מוצלחת.

בספר ממליץ מרטין על מועמד אחד בלבד: Babylon’s Ashes [ביקורת]. אחלה אחלה אחלה ספר, אבל אני כבר יכול לציין ש-Crossatalk של קוני וויליס עדיף עליו לדעתי.

בסדרה? הוא קצת מאכזב, ומציע את הסדרה שלו.

לא, לא את הסדרה הזאת, אלא את Wildcards היותר אלמונית (מרטין טוען שיחד עם Watchmen, הסדרה עיצבה את התפיסה המודרנית של גיבורי על). ציפיתי לקצת יותר סקירה היסטורית על כל הסדרות הפופולריות. חבל.

—————————

רשימת ספרי המדב”פ המומלצים של מרץ ע”פ IO9 ובארנס אנד נובלס כוללת כמה ספרים מעניינים:

New York 2140 של קים סטנלי רובינסון מתאר את ניו-יורק של העתיד הקרוב מאד. אני מבטיח לכם שיהיה מלא במחשבות, ויבשושי למדי מבחינת דמויות ועלילה. ע”ע 2312.

The Collapsing Empire של ג’ון סקאלזי!!!! הסופר, חביב הבלוג, יקבל פה כבוד מיוחד. אם הספר יהיה טוב יכול להיות שאפילו נקח אותו למועדון הקריאה.

—————————

משחק החיים של קונווי יוצר “חיים” ע”י כמה תנאים פשוטים.

מישהו עשה אתגר תכנות שמטרתו ליצור תנאי התחלה למשחק החיים, כך שהתוצאה תהיה שעון דיגיטילי (כלומר, “הקהילות” שקמות ונכחדות במשחק יראו את הזמן המדויק).

יצא נהדר:

אם אתם מסתכלים בטוויטר בזמן שהרמזור אדום, עונים לוואטסאפ בזמן נהיגה, וקוראים אימיילים בזמן צחצוח השיניים, אתם Constant checkers.

זה בסדר; רובנו כיום ככה. למרות שמחקר חדש מראה, שזה יוביל אותנו לשגעון. אני בשוק.

—————————

אחרי שדיווחתי שמינכן מתכוונת לנטוש את לינוקס לטובת ווינדוז, עכשיו מסתבר שאולי היא לא.

מבט מעמיק מראה שרוב הבעיות היו ארגוניות, ולא קשורות ללינוקס. תמיכה אדירה של הציבור (עובדי טענו שהם מעולם לא קיבלו כל כך הרבה פידבק על שום נושא קודם) גרמה לנושא לעלות מחדש לדיון.

—————————

מבט ראשון ב-Ducktales החדש. אדיר!

בוסטון דיינמיקס עונים על השאלה מה אם אמא טבע הייתה נותנת לנו גלגלים במקום רגליים.

וזה גם קופץ!

6 תגובות

  1. ארני הגיב:

    1. למה המודל של מנהל כל כך גרוע שצריך להפטר ממנו? ומי כותב את הקוד? ומי רוצה להתנהל על פי קוד?
    2. מרטין הוא לא השופט הכי אובייקטיבי. מעבר לפרס לסידרה שלו, גם הכותבים של the expanse הם בני טיפוחיו והמבנה של הספרים מזכיר ולא במקרה את song of ice & fire

    • ניימן הגיב:

      של מנכ”ל, לא מנהל. וזה לא שהוא גרוע, אלא מיותר לפי הטענות.

      אני לא מבין במבני חברות, אבל יש טענה שמנכ”ל משמש לעיתים קרובות כ-middleman בין ההנהלה לבין עובדי החברה.

      אולי אנסה לכתוב על Dash באחד הפוסטים הקרובים. הם טרנדיים עכשיו, וזה מודל של חברה בלי מנהל.

      התאכזבתי מאד מההמלצות של מרטין.

      • ארני הגיב:

        כשיש בורד אז זו לא סתם טענה אלא זו ההגדרת תפקיד שלו. אבל לא מתווך אלא איש ביצוע – מגדירים לו את המטרה והוא צריך להשיג אותה. זו האחריות שלו.
        לא הייתי רוצה לעבוד בחברה שאלגוריתם מנתב אותה לפי החלטת הבורד ולא הייתי רוצה מנכל שהוא סתם פיון.

        • ניימן הגיב:

          אולי היה טעות לזרוק “בורד”, אני הרי לא מבין במבנה קלאסי של חברות.

          הפואנטה של אלו שבבלוקצ’יין, שאני מכיר קצת יותר טוב, זה שאין סיבה שיהיה מנכ”ל אחד. כלומר, אדם אחד שינתב ויקח עליו אחראיות. הם מנסים לעשות את זה עם כמה מנכ”לים. הדבר היחיד שהאלגוריתם עושה, זה בודק שרק החלטות שקיבלו אישור אחוז מסוים של המנכ”לים (אני מפשט) יבוצעו.

          מה רע בזה?

          • ארני הגיב:

            לא רע, אבל גם לא חדשני. יותר כמו הרבה סמנכלים. נחמד כשהכל עובד כמו שצריך.
            להצלחה אבות רבים ורק הכשלון יתום. זה משפט שדי מוכיח את עצמו במציאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting