המדף הז’אנרי: Walkaway – קורי דוקטורוב

לא בטוח ששמתם לב לזה, אבל אנחנו בעיצומה של מהפיכה תרבותית.

אני יודע את זה, כי תחביבים שלי שהיו נישה איזוטרית הפכו למיינסטרים. ברנינג מן, או הגירסה הישראלית שלו – מידברן – הם סנסציה תקשורתית. 15 אלף הכרטיסים לכנס ההאקרים של chaos computer club נמכרים תוך שעה; מטבעות מוצפנים, שוק שהומצא בידי cypherpunk אלמוני, מגלגלים בליוני דולרים, כשאסימונים חדשים שמונפקים נמכרים במכירה המוקדמת ב-200 מליון דולר לציבור.

כולם שמעו על מדפסות תלת-מימד. יש האקרספייס ומייקרספייס בכל חור רענן; Ransomware נועלים מחשבים; האקרים רוסיים מתערבבים בבחירות; האקרים כמו אדוארד סנודן או ג’וליאן אסנאג’, הופכים לגיבורי תרבות.

ואחד הנביאים הגדולים של כל זה הוא קורי דוקטורוב.

קורי דוקטורוב הוא עורך ‘בוינגבוינג’, אחד האתרים הפופולריים בעולם. הוא הוגה דעות מודרני בשלל נושאים דיגיטליים, זכויות יוצרים, האקרים או פיראטיות.

כשקורי דוקטורוב כותב ספר, הוא מתייחס לזה כאל הרבה יותר מ”סיפור”. בתוך ראשו הוא חולם שכל ספר שלו יברא מהפיכה תרבותית. תנועה חברתית, שעוד חמישים שנה הספר הזה יהיה התנ”ך שלה.

זה היה ככה עם האח הקטן ו-Homeland. שני ספרים נהדרים(!), שדוקטורוב לא הסתפק רק בכך שהם רבי מכר. הוא אירגן תחרויות “האח הקטן” בתיכונים בצפון אמריקה, וניסה לדחוף נערים ונערות להתנהג כמו גיבורי סיפרו.

Walkaway הוא גם מניפסט שכזה. הוא לוקח את כל התנועות של ההאקרים, הסקווטרים, הברנינג מן ואלה שחיים מחוץ ל-Grid, משלב אותם עם קומוניזם, אנטי-צרכנות ושוויון-חברתי מודרני, ומנסה ליצור תנועה חדשה: ה-Walkaways. אלו שעוזבים את המדינה המודרנית והולכים לחיות בקומונות משלהם.

התוצאה היא ספר עתיר רעיונות מגרה את בלוטות המחשבה ומעורר השראה.
התוצאה היא גם ספר מדכא, עם סיפור בעייתי, ודיאלוגים שנשמעים כמו דיונים בפורומים ברשת.

האם זה מתאים לכם? תחליטו לבד.

עטיפת walkaway

בעתיד הקרוב, אי-השיוויון החברתי מגיע לקיצוניות חדשה. העשירים הם דיקטטורים; אפילו המכוניות האוטומטיות שלהן מקבלות קדימות בכביש. שאר האוכלוסיה חייה בעבדות מודרנית קיצונית.

תכירו שלושה צעירים:
– יוברט אספינוזה; הידוע גם בתור יוברט וכו’, היות ויש לו 19 שמות אמצעיים.
– סת’: חבר של יוברט.
– נטלי: ביתו של אחד האנשים העשירים בעולם. היא את העובדה הזאת יותר מכל.

לשלושה נמאס מעולם ברירת המחדל. הם בוחרים באלטרטיבה: ללכת (walkaway). זה אומר: ללכת לאמצע שום-מקום ולהצטרף למי שנמצא שם.

ומי נמצא שם? חבורת האקרים ומייקרים, אקדמאיים ומשכילים, פציפיסטים ואנרכיסטים. אנשים שמשתמשים במדפסות תלת-מימד, ובוזזים, בעזרת רחפנים חומרים ממפעלים נטושים.

החבר’ה האלה יוצרים ניסים. כי כיום עם השכלה טכנולוגית אפשר ליצור עם קבוצה קטנה מה שמפעלי ענק סיפקו פעם. יש שם מדענים שעל סף פיצוח סוג חיי הנצח. יש שם אנשים שהעלו את התודעה שלהם לרשת.

העשירים, חבר’ה טובי לב ובכלל לא צרי-עין, מתעבים את ה-walkaways מעמקי ליבם. הם מגייסים את המשטרה והצבאות הפרטיים שלהם, כדי להילחם ב”כת המסוכנת”.

קורי דוקטורוב הוא עתידן שמתחזה לכותב מד”ב.

בתור עתידן הוא מבריק. הספר שלו הוא אוסף רעיונות קטנים.

דוקטורוב מודע לכך שהבסיס לסיפור בעייתי בתור “מהפיכה”. הוא מודה ש”אין לבטוח בשום תוכנית להצלת העולם, שהשלב הראשון שלה הוא להרוס את כל התשתית הקיימת”.

לכן עיקר העיסוק של דוקטורוב הוא ברעיונות הקטנים. בכלכלה מבוססת מוניטין ; בעולם בו שימוש במדפסת תלת-מימד שקול לשליחת סמס כיום. דוקטורוב כל כך עסוק ברעיונות, שהספר מתאר בפרוטרוט אפילו את המקלחת העתידנית.

בהרבה רגעים דוקטורוב מזכיר את היינליין. הוא מתעסק בכל מיני סוגים מוזרים של סקס. הוא מביט בעין מלאת הבנה על טרוריסטים מה-walkaway, ומתאר את המהפיכה עם סיסמאות כמו “First days of a better nation”.

אם מה שמעניין אתכם במד”ב זה הרעיונות והעולם. אם אתם מחפשים ספר שיגרום לכם לחשוב – זה הספר בשבילכם.

אבל: אם אתם אוהבים מד”ב גם בגלל הסיפורים. אם אתם מחפשים דמויות שילכו איתכם הלאה – אין לכם יותר מדי מה לחפש פה. העלילה של הספר היא הכי ישירה בעולם: עשירים לא אוהבים walkaway ותוקפים אותם. עשירים רעים, walkaways טובים.

הדמויות קצת פחות ישירות. הן אפילו עגולות. אבל הן גם בנות טיפש-עשרים טיפוסיות ומשעממות. ההתלבטויות פנימיות, בין לתקוף לבין לברוח, בין צדק חברתי לבין אגואיזם, בנאליות. יש מליון נאומים דומים ביוטיוב מתקופת המחאה. אלא לא דמויות מיוחדות. הן לא יהפכו לחברים טובים שלכם.

במשך הרבה שנים קראתי כל פוסט ופוסט שדוקטורוב כתב בבלוג שלו, והיו המון כאלה. האח הקטן ו-Homeland הם שניים מהספרים האהובים עלי בשנים האחרונות.

Walkaway לא מתעלה לרמתם. היה עדיף לקצר אותו למסה בת 50 עמודים.

אבל אני שמח שקראתי אותו. למדתי המון. ואמשיך לקרוא את כל מה שדוקטורוב כותב בעתיד.

[קורי דוקטורוב – Walkaway (אמזון), שנת 2017, 384 עמודים]

תגובה אחת

  1. חובבן הגיב:

    כבר על “האח הקטן” חשבתי שהוא יותר מניפסט מתיש ופחות ספר טוב, נראה לי שהמגמה מחמירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting