יומיות 11.06.2019: סיכום העשור באנתרופולוגיה ופיזיקה

חזרתי מתל אביב לוורשה עם קופסת עמבה משוק התקווה. איזה מאכלים צמחוניים כדאי להכין בעזרתה?

1. בביקורת על ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל (זוכה פרס ניימן לספרי עיון, 2018), הדגשתי את כמות הדברים שאנחנו *לא* יודעים. המדע הוא לא אוסף עובדות, אלא אוסף ניחושים מושכלים שאנו מנסים לשפר בלי הפסקה.

לכן תענוג לקרוא את כתבות סיכום השנה של Gizmodo ולגלות כמה לא ידענו לפני עשור. בינתיים עלו על אנתרופולוגיה(!) ועל פיזיקה. מתחשק לי לסכם את שניהם מהר.

אנתרופולוגיה
אוהו, כמה אקשן יש באנתרופולוגיה! די מדהים לתחום שהאירוע האחרון שקשור אליו התרחש לפני 20,00 שנה בערך.

כזכור, או שלא, העשור הקודם הסתיים עם גילוי מפוצץ. במערת דניסובה בהרי האלטאי הסיביריים מצאו את ה”דניסובנים”: מין של אדם פרהיסטורי שחי במקביל להומו ספייאנס (אנחנו) ולניאדרטליים. זאת הייתה חדשה ענקית; עד אז חשבנו שבתקופה ההיא היו שני מיני אדם בלבד – ופתאום נוסף עוד מין לעולם. חגיגה!

אז ב-2015 העולם הקדמון נעשה הרבה יותר צפוף, כשהתגלה מין רביעי של אדם שחי באותה התקופה: ההומו נאלדי. הסיבה לשם היא שהשרידים התגלו במערת “הכוכב העולה” בדרום אפריקה, ו-Dinaledi זה איך שאומרים “הכוכב העולה” בשפה המקומית באיזור.

אבל אל חשש, לא הזנחו את הדניסובנים! ההתפתחות הגדולה השניה של העשור היא תחום מחקר חדש שהומצא: “archaic DNA”, דנ.אנ.איי ארכאי.

הצלחנו לראשונה לשחזר DNA של ניאדרטלים ודניסובנים, מצאנו שניאדרטלים ובני אדם הזדווגו – מה שהיה נחשב בלתי אפשרי עד העשור הזה. גם הצלחנו לשחזר את הפרצוף של הדניסובנים. שאפו.

בתחום התיארוך – התחום הזה שאומר מה קרה מתי – היו התפתחויות ענק. ראשית, גילינו במרוקו שרידי הומו ספיינס מלפני 300 אלף שנה. עד אז חשבנו שהמין שלנו נוצר לפני 200 אלף שנה – מה שמגדיל את ההיסטוריה שלנו ב-100 אלף שנה, וזה המון זמן אקסטרה לשחק פורטנייט.

מה שיותר חשוב, כי הוא קרה במערת מיסליה בהרי כרמל, הוא גילוי לסת אנושית בת 175-200 אלף שנה. עד אז חשבנו שבני אדם עזבו את אפריקה רק לפני 90-120 אלף שנה. שוב, זה שינוי אדיר בתאריך.

יש עוד גילויים מעניינים. האמנות האנושית הכי עתיקה, או גולגולת שלמה ראשונה של מין אדם עתיק. פרטים מלאים בכתבה.

פיזיקה
את גילויי העשור בפיזיקה אפשר לסכם ב”שום כלום ושום דבר”. התחום נמצא במשבר עמוק והיחידים שמתלהבים ממנו הם אנשי הבינה המלאכותית שמצאו לעצמם (עוד) מאגר מידע ענקי לנתח.

אבל בכל זאת:

בעשור הנוכחי אימת מאיץ החלקיקים השוויצרי את קיום חלקיק ההיגס-בוזון. זה יפה, אבל לא נורא מרגש כי כולם גם ככה ידעו שהוא קיים.

מצד שני, מאיץ החלקיקים השוויצרי הענק לא סיפק שום מידע מרגש אחר. שום חלקיק אקזוטי או משהו שאפשר לבסס עליו פקולטות שלמות עם שמות מוזרים. פיזיקת החלקיקים במשבר והמדענים בה עסוקים בלריב אחד עם השני מתוך תסכול.

בתחום הפיזיקה של הדברים הגדולים הקלטנו פעם ראשונה גלי כבידה. שוב, משהו שאם הבנתי נכון היה די ברור שהוא קיים, אבל מן הסתם יפה שהצלחנו לתעד אותו.

מצד שני, הייתה קצת התפתחות בתחום החורים השחורים. לראשונה הצלחנו לצלם חור שחור. כתבתי על זה בזמן הפירסום.

זאת פעולה שאמורה להביא להתפתחות חקר החורים השחורים, אבל היא גם מאירה את הטרנד הגדול של העשור: תחום ה-multimessenger astronomy. זה סוג של אסטרונומיה בה בונים תמונות ומודלים לא בעזרת מקור מידע אחד, אלא בעזרת שלל מקורות מידע (אור, גלים, מגנטיות) שאותם מצליבים ביחד. כבר הזכרתי שזה נורא מלהיב את כל אנשי הבינה מלאכותית?

הדבר האחרון המלהיב הוא התפתחות המחשב הקוונטי. מקונספט דמיוני הגענו לעליונות קוונטית. כתבתי על זה סמוך להכרזה.

כאמור, עשור פיזיקה יבש. הכתבה המלאה לא מוסיפה המון על הסיכום שלי.

2. סאמה וואן קלאברגן החליט ליצור גירסא חדשה לציור שעשה פעם. התוצאה עושה לי כיסופים, נוגות ועוד שאר מילים יפות. איזה כשרון, כולי קנאה.

ציור נוגה

3. כבר מאות שנים שאנחנו יודעים ש: 3 = 1³ + 1³ + 1³ או: 3 = 4³ + 4³ + ³(5-). אבל תמיד תהינו אם יש עוד דרך לכתוב את המספר שלוש כסכום של שלוש חזקות שלישיות, ולא ידענו.

והנה, בספטמבר האחרון הידע האנושי הועשר וגילה דרך שלישית:

3 = 569,936,821,221,962,380,720³ + ³(−569,936,821,113,563,493,509) + ³(−472,715,493,453,327,032)

כתבה נהדרת על איך מצאנו את זה ולמה כל כך קשה למצוא דברים שלכאורה נראים כמו ידע טריוויאלי.

4. מכיוון שניסיתי לעזור בחודשים האחרונים לכמה אנשים להרים בלוג, הבנתי – שוב – למה בלוגים לא באמת עומדים לעשות קאמבק.

בשביל בלוג משלכם, צריך להשקיע כסף. לא המון, אבל צריך. ורוב האנשים – זה לגיטימי לגמרי אגב – לא רוצים להשקיע כלום, אלא פשוט במה לכתוב את דעותיהם.

אז יש כיום הרבה פחות בלוגים מאשר פעם, וזה מובן לגמרי. מצד שני, הבלוגים החדשים שכבר כן קמים מושקעים להפליא.

אני מדבר למשל על האמנית והרוכל. בלוג שנוסף בחודשים האחרונים לגנזך הרשת, ולא מפסיק להפתיע אותי.

זה “בלוג כלכלה מאויר” בשילוב של אמנית וכלכלן. הפוסטים שם גם יפים, גם מרתקים וגם מקוריים להפליא. תראו למשל את הפוסט האחרון על כלכלה ומלחמת העולם הראשונה.

5. נאסא ערכה את תחרות גילוף הדלעת השנתית שלה.

6. נפתחה ההצבעה לשלב הסופי לפרסי גודרידס. תבדקו פה את המועמדים בקטגוריות מדע-בדיוני, פנטזיה ואימה. זאת כנראה אחת מרשימות המלצות הקריאה הטובות שיש.

7. כמו שלנו יש את הדבר הנוראי שנקרא רב-קו (אני עומד להתלונן על זה עוד שנים רבות, תתכוננו), ללונדונים יש את ה-Oyster Card.

מישהו עשה עטיפה שגורמת לכרטיס Oyster Card קביל להיראות כאילו שהוא מזויף – למרות שהוא עדיין עובד. בזבוז זמן משווע של כולם, כולל של הפקחים המסכנים שינסו להבין מה קורה פה, אבל גם נורא מצחיק.

פורסם בקטגוריה יומיות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

12 Responses to יומיות 11.06.2019: סיכום העשור באנתרופולוגיה ופיזיקה

  1. מאת יואב‏:

    כמה אמת עולה בלוג בסיסי?

    • מאת ניימן‏:

      לי עולה בערך 15 דולר בחודש ב-site5 כבר הרבה שנים. אני מאכסן שם הכל, כולל תמונות. יש לי על זה די הרבה אתרים למען האמת, אז זה מאד משתלם.

      יש תוכניות יותר זולות, של 7 דולר בחודש, ומקומות יותר זולים.

      הבעיה מעבר למחיר זה שצריך להתקין את וורדפרס.

      גם wordpress.com נותנים שירות שייתן לך בלוג מקצועי (בלי תשלום זה נראה פחות מקצועי).

      • מאת חובבן‏:

        תלוי כמה בסיסי וזול אתה מחפש
        אפשר גם להשתמש ב github pages ו hugo או jekyll בחינם
        אבל זה דורש ידע טכני מסוים

        • מאת ניימן‏:

          נכון.

          האמת היא שיש לי אתרים גם בג’ייקיל וגם ב-hugo. אני כותב שם את הפוסטים בעורך טקסט, אבל אולי יש ממשק נוח כמו וורדפרס לעשות שם בלוגים. לא חיפשתי לעומק.

          בכל מקרה, וורדפרס מאפשר יותר אופציות (כמעט בלתי מוגבלות), אז הוא יותר מתאים לבלוג הזה.

          • מאת חובבן‏:

            יש לי אלרגיה ל WP.
            בעבודה אני חייב לעדכן את אתר החברה ב WP מדי פעם ואני יורק דם על העריכה, ומקלל את ניהול הגירסאות שם.
            יכול להיות שאני לא משתמש בו נכון, אבל למה אי אפשר לערוך עם emacs / vi ולשמור גירסאות עם git ?

            נכון שיש המון פלגאין שימושיים.

            • מאת ניימן‏:

              אפשר לעשות vim/git – זה מה שאני עושה עם אתרי הג’ייקייל שלי, אבל הרבה פחות נוח. למה? כי אין שם ממשק להוסיף תמונות, קישורים ושאר ירקות שצריך בשביל כתיבה לרשת.

              האמת היא שניהול גרסאות נורא נורא חשוב עבור קוד, אבל ממש ממש ממש לא חשוב עבור כתיבת פוסטים בבלוג. לא מצליח לזכור מתי פעם אחרונה הסתכלתי בגרסאות עריכה קודמות. זה לא שאני יכול לשבור את הפוסט ככה שהוא לא יעבוד ואז חייב rollback..

              אגב, אני גם לא סובל את עורך וורדפרס, אז החלפתי אותו באחד אחר:-)

  2. מאת צביקה‏:

    ראפ סייטן עם עמבה. אם עושים את זה נכון, אתה לא מרגיש רע אם נסיון לטבען מאכל בשרי

  3. מאת פשוט יעל‏:

    (אם לא אכפת לך לטגן חצילים) סביח, סביח ועוד סביח.
    אני כבר מזה כמה זמן טוענת שסביח הוא סנדוויץ’ מושלם. לא *ה*סנדוויץ’ *ה*מושלם (זו לא תחרות שבאמת ניתן להכריע בה), אבל סנדוויץ’ מושלם מבחינת זה שכל אחד מהרכיבים בו הוא אינהרנטי וכולם משתלבים ביחד ל, ובכן, שלמות אחת. בניגוד למשהו כמו פלאפל, שהוא הרבה יותר מודולרי ואפשר לעשות לו כל מיני קוסטומיזציות והוא עדיין יהיה אחלה פלאפל – אפשר אמנם כעקרון להכין סביח בלי סלט, או בלי חריף, או בלי ביצה, או בלי טחינה, או בלי עמבה (וכו’), אבל זה לא באמת יהיה זה.
    אז עכשיו שיש לך עמבה, לך על זה.

    (ואם אתה ממש לא רוצה לטגן חצילים, או חס וחלילה לא אוהב חצילים או משהו: עמבה הוא ממרח/מטבל שיכול להשתלב בכל מיני סנדוויצ’ים, נראה לי שזה הזמן לעשות ניסויים.)

    • מאת ניימן‏:

      Great minds think alike. זה פחות או יותר מה שהכנתי היום, רק בתנור עם שמן זית כי אני לא מת על טיגון. יצאה לי אחלה בחלה של טחינה.

  4. מאת יעל ר.‏:

    אחלה רשימה של יומיות.
    וכן, אני מתלוננת על הרב קו הישראלי כבר שנים. הוא אפילו היה גרוע יותר בעבר, מי היה מאמין. האויסטר היה נפלא, אבל הפייבוריט שלי הוא טי מאני/איזי קארד, הראשון מקוריאה והשני מטייוואן – גם יש עליהם ציורים מגניבים, הם גם משמשים להרבה יותר מתחבורה ציבורית (לקניית כוס קפה או ארוחה ארוזה במכולת, למוניות, למגרשי חנייה, לחנויות ועוד ועוד) וגם קל להטעין אותם בכל מקום. גם עולים פחות מלונדון או תל אביב, כמובן!

    בקשר לבלוגים, כן, לפעמים מכוח ההרגל או שהמחשב מוסיף פה בפרטיי בתגובות את הבלוג המת שלי – קשה לתחזק את זה היום. לשדרג לעיצוב מתאים והכל עולה כסף, ולמי יש זמן וכוח כשכולם ברחו מזמן לפייסבוק. ומנגד, בשבועיים האחרונים אני עושה סדר והצטברו אצלי כל כך המון תמונות נהדרות ממסעות ברחבי העולם (והנגב!) עם סיפורים מאחוריהן, ובשל חוסר חיבתי לרשתות חברתיות אין באמת מה לעשות עם זה, רק להמשיך לצבור אבק וירטואלי הרחק מהעין.

  5. מאת D! פה ועכשיו‏:

    תתלונן בכיף ובצדק. זה ממש חראשל דבר הרב קו הזה

    ובאמת יומיות נפלאות יצא. מצטרף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting