רשמים מפסטיבל הפיסטוקים ב-Bronte בסיציליה

אוקטובר היא עונת פסטיבלי האוכל הכפריים של סיציליה. גולת הכותרת היא ה-Ottobrata בזפרנה אתנאה, אחד מפסטיבלי האוכל והיין הגדולים באיזור. אבל יש גם פסטיבל ערמונים, חרדל, ענבים –

– ומיועדנו: פסטיבל פיסטוקים ב-Bronte, עיירה שמרוחקת שעה נסיעה מהעיר הגדולה באיזור – קטניה.

הפסטיבלים הללו הם לא "חד פעמיים", כלומר, לא מתקיימים סופ"ש אחד וזהו – אלא הם מתקיימים בשורת סופ"שים באוקטובר. הסיציליאנים יכולים ללכת כל סופ"ש לפסטיבל אחר.

אלו פסטיבלים מאד לא תירותיים. תשעים אחוז, אולי אפילו 95% ויותר מהמבקרים הם איטלקיים מקומיים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שקשה מאד להגיע אליהם בלי רכב פרטי. תחבורה ציבורית, עסק לא מוצלח בסיציליה באופן כללי, הופכת לכמעט לא קיימת בסופ"שים. נגיד, לא הצלחתי למצוא דרך להגיע ל-Ottobrata עם תחבורה ציבורית, וגם ל-Bronte היה צריך מחקר עד שגיליתי מסלול הלוך חזור משם – יש הוראות הגעה בסוף הפוסט.

מהרגע שמגיעים מתגלה גן עדן איטלקי. פסטיבל הפיסטוק ב-Bronte הוא אחד מפסטיבלי האוכל היפים שביקרתי בהם מעודי. אם אתם באיזור בתקופה שהוא מתקיים (אוקטובר), תעשו את המאמץ להגיע לשם. חוויה נהדרת.

—————-

הרבה מהיופי האנושי מתרכז ביכולת לקחת אלמנט פשוט, רעיון קטן – ולחקור אותו לעומק. להביא אותו לשלמות. האיטלקים מתמחים בזה, ידעתי זאת. אבל אפילו אני הופתעתי כשירדנו מהאוטובוס ונכנסו לפסטיבל הפיסטוקים של Bronte. וואו.

העיירה Bronte היא מרכז גידול הפיסטוקים של סיציליה, ונדמה לי גם איטליה. זה לא עניין של גיאוגרפיה, אלא יותר היסטוריה תרבותית. אמרו לי שבשלב מסוים יובאו לשם עצי פיסטוק לטורקיה והמקומיים אימצו אותם בתור "הגידול שלהם".

המטבח הברונטזי – כן, יש דבר כזה! – לוקח את המאכלים הסיציליאנים והאיטלקים המסורתיים ומוסיף להם פיסטוק. כמה פשוט ככה קשה. תנסו את להכין לזניה פיסטוקים מושלמת כמו זאת שאכלתי בפסטיבל. תנסו. מליון גרסאות המאכל עבר עד שהוא הגיע לגירסא המושלמת של Bronte.

מה עוד יש שם? פסטה עם רוטב פיסטוק קרמי (מעולה), שלל פסטות פיסטוק יבשות (קניתי 3 חבילות הבייתה), קפה עם פיסטוק(!) – לא צוחק, לא טעמתי – קרפ פיסטוק שהיה אחד הדברים הטעימים שאכלתי בחיי, כי הוא גם היה ירוק וגם ממולא בקרם פיסטוק. ו – בעצם – בואו נתן לתמונות לדבר בעד עצמן:

למעלה דוכן קרם פיסטוקים. אחד מעשרות מותגי הקרם פיסטוק המקומי. אני לא אוהב קרם פיסטוק ברגיל – אפילו באלו האיטלקיים שטעמתי מרגישים בדר"כ יותר סוכר מפיסטוק. אבל באלו של ברונטה יש גם שבבי פיסטוק, מרגישים בהם עישון מסוים וטעם של פיסטוק אמיתי. תענוג.

קנולו, נאגט, שוקולד, קסטה ודונאט פיסטוק. השילובים הכי טבעיים בעולם. אני מניח שזה גם מאד טעים, אבל אני את הקלוריות שלי באירוע שמרתי למאכלים פחות "מובנים מאליהם".

אוקי, אז למעלה בתמונה יש סנדוויץ' בריוש פיסטוק. דווקא אותו לא אכלתי, אבל כן טעמתי סנדוויץ' פיסטוק אחר: לחמניה בסגנון חלה, עם ממרח פיסטוק מלוח ונקניק איטלקי. אני אוהב סנדוויצ'ים יותר מלזניה ויותר מפסטה ויותר מהכל ועם ממרח פיסטוק מלוח זה פשוט מדהים.

בכל סיציליה יש Croccante: ממתק מסורתי של אגוזים מקורמלים "חנוטים" בסוכר. הגירסא המסורתית מדגישה את השקדים, אבל בברונטה כמובן מכרו את הגירסא שלהם, עמוסת פיסטוקים.

קניתי חתיכה גדולה – אכלתי הכל – וישר קניתי עוד אחת ליום אחרי. כי זה היה הדבר הכי טעים שאכלתי אי פעם. וכן, אני מודע לכך שזאת פעם שלישית בערך בפוסט שאני אומר "הדבר הכי טעים שאכלתי אי פעם", ועוד על דברים שאכלתי באותו היום בהפרש של שעה! אבל תקשיבו – זאת הייתה ההרגשה.

ברנוטה עצמה היא עיירה מקסימה וכנראה שווה ביקור גם כשאין פסטיבל. הנוף ההררי שמציץ בין הבתים, המסעדות המסורתיות, האווירה הקסומה של עיירה איטלקית שהזמן והתיירות טרם השחיתו. מומלץ לבקר – ומומלץ שבעתיים לקפוץ לפסטיבל אם אתם בסיציליה באוקטובר.

בונוס: איך מגיעים לברונטה מסיציליה?
הכי קל להגיע לברונטו זה עם אוטו שכור. אבל מכל מיני סיבות לא התאפשר לי לשכור אוטו, לכן היה צורך להגיע עם תחבורה ציבורית.

הפסטיבל מתקיים בימי שבת וראשון, אבל בראשון אין באמת תחבורה ציבורית בסיציליה, אז תוותרו מראש.

הפתרון הכי טוב שיש, נכון ל-2025, הם אוטובוסים של Ferrovia Circumetnea. חברה שמתמקדת ברכבת היסטורית שנוסעת בעיירות סביב הר אתנה, אבל אם תחטטו באתר תגלו שיש לה גם אוטובוסים, ספציפית, לברונטה ובחזרה.

אני ממליץ בחום לעלות על האוטובוס בתחנה הראשונה בקטניה, כדי שלא יהיו בעיות מקום. בדרך חזרה אני גם ממליץ *לא* לקחת את האוטובוס האחרון, כי הם מלאים עד אפס מקום ואם תפספסו אותו תהיו תקועים בברונטה. אני לקחתי את זה לפני האחרון, ועם קצת מרפקים ישראליים מצאתי עליו מקום בקלות.