יומיות 27.10.2025: ההאקרספייס והקמע של הכנסיה הקתולית
שלשום התפרסם פה פוסט על פסטיבל הפיסטוק הנהדר של ברונטה. עיירה הררית בסיציליה. הפסטיבל מומלץ אם אתם באיזור באוקטובר.
זאת פעם שניה שיש פער בין הפוסט "הראשי" לבין היומיות. כל פעם מסיבות אחרות ולא קשורות, אנסה לחזור לנוהל של לפרסם את שניהם באותו היום בפעם הבאה.
1. שבוע שעבר הופיע על העמוד במרכז ההאקרספייס של וורשה הציור הבא:
במבט ראשון זה נראה כמו דמות אנימה, הדבר הכי טרנדי כיום אצל בני נוער אירופאיים (ומערביים בכללי?). במבט שני הדמות לובשת צלב, מחרוזת תפילה ומקל הליכה של עולים לרגל.
Luce, ככה קוראים לדמות, היא הקמע של הכנסיה הקתולית לשנת היובל 2025. זוהי שנה מיוחדת בה מוחלים על חטאים ודברים דומים. זאת בעיקר שנה בה הכנסיה מנסה לקדם את הנצרות בקרב הצעירים. לבחור דמות אנימה בתור הקמע מראה כמה שהכנסיה הקתולית מחוברת לזרמים העכשוויים. היהדות יכולה רק לחלום על החיבור הזה.
ההאקרספייס של וורשה הוא מקום שאמור להיות לא פוליטי, לא דתי ובלי אידיאולוגיות מעבר לפרטיות, ביזור ופעולה נגד שחיתות. זה כלל חשוב לקהילה בה חיים ביחד כמות גדולה של LGBTQ+ ואנשים דתיים נוצרים (פולין ארץ מאד דתיה, יחסית לארץ מערבית). תשימו דגל גאווה במרכז ההאקרספייס, תפרוץ מלחמת עולם. תתלו צלב על הקיר, תפרוץ מלחמת עולם שלישית.
בעקבות הציור של Luce פרצה אכן מלחמת עולם – רק בסגנון פולני. המון הודעות, מאד מנומסות לכאורה אבל גם עוקצניות. בפולין גיליתי שהומור בזמן ויכוח יכול להיות דבר פוגעני ביותר. מי שצייר את Luce מיתמם ש"זה לא סימן דתי, רק דמות מצוירת יפה", ושזה "לא משהו שאי אפשר להסיר" (דבר שאסור לעשות בהאקרספייס), כי "מה, אי אפשר לצבוע את הקיר מחדש?". מי שלא מתחבר לדעת קורה להעיף אותו.
להעיף מישהו בגלל הטרלה דתית, או אפילו בגלל גסות רוח, עלול להיות תקדים מסוכן. ההאקרספייס, מקום שמלא באנשים בעייתיים, מנסה להמעיט באופציה הזאת. מצד שני, בגלל שהבחור לא מתכוון לעדן את עצמו, ובדרך גם מתסיס נוצרים אחרים להיות פרובוקטיביים, קשה לראות את זה מסתיים אחרת.
2. Stardew Valley הוא משחק הקוזי, כלומר, המשחק המנעים (מלשון, מנעים את הזמן) המפורסם ביותר כיום, וכנראה גם אי פעם. השם הכללי למשחקים כאלה הוא משחקי Wholesome וכתבתי עליהם פוסט לפני כמה שנים.
חלק מהקסם של Stardew Valley זה סגנון הגראפיקה הפיקסלים הדו-מימדי שלו, שמזכיר את התקופה הנאבית של משחקי SNES בשנות ה-90. הייתי בטוח שאין סגנון אחר שמתאים לרוח המשחק חוץ מזה – אבל לפני יומיים הסתבר שטעיתי!
Sevvleaves העלה ברדדיט גירסא של Stardew Valley בסגנון שנקרא Isometric. סגנון יותר תלת מימדי. ואתם יודעים מה? הקסם נשאר! אולי אפילו נוצר קסם חדש. הנה, תראו בעצמכם:
3. התפרסמו זוכות פרס גפן לשנת 2025:
בקטגוריית ספר מקור : "מזל של מתחילים" מאת רעות וייס, הוצאת שתים בית הוצאה לאור
בקטגוריית סיפור מקור : "תחנת מירנדה אינה עונה" מאת קרן לנדסמן פורסם בהיה יהיה 2024
בקטגוריית ספר מדע בדיוני מתורגם: "שער האובליסקים" מאת נ.ק. ג'מיסין בתרגום צפריר גרוסמן, הוצאת אופוס הוצאה לאור
בקטגוריית ספר פנטסיה מתורגם: "סדרת האחרים: נכתב באדום, מוות אורב" מאת אן בישופ בתרגום דורית תמיר, אדלה חכמי, הוצאת ספרים בעלמא
בקטגוריית ספר נוער מתורגם: "סדרת ארץ-ים: הקוסם מארץ ים, הקברים של אטואן, החוף הרחוק" ביותר מאת אורסולה לה גווין בתרגום תומר בן אהרון, הוצאת מודן הוצאה לאור והוצאת הכורסא הוצאה לאור.
4. שעון החורף כאן! זה אומר שהחלה הגשת התכנים לכנס מאורות 2025 בירושלים. הגשת התכנים היא עד ה-17.11. הכנס הוא ב-18 בדצמבר בירושלים, ואם הייתי בארץ הייתי שמח להשתתף.
5. לפני תשע שנים זכו הבמאי גבריאל אוסריו והמפיק פאטו אסקלה באוסקר לסרט האנימציה הקצר על סרטם "Bear Story". עכשיו, כמעט עשור לאחר מכן, עלה סוף סוף הטריילר לסרט האנימציה הארוך הראשון שלהם, Brave Cat.
אתם יכולים לראות את הטריילר פה. אבל ספציפית בפוסט אני מעדיף לשתף את Bear Story – שכאמור זכה באוסקר, ונמצא במלואו ביוטיוב. 10 דקות של אמנות.
6. עינב שיף, שאני מאד אוהב את ביקורות הטלוויזיה שלו ואת הכתיבה באופן כללי, מתחיל תוכנית מוזיקה בג'וזי.
יהיו במילים שלו, "המלצות, רשמים, פלייליסטים בלעדיים ועוד דברים כיפיים שהשורש שלהם הוא האהבה למוזיקה".
אני יכול רגע להתלונן על הזוכים בגפן בקטגוריות המקור?
"מזל של מתחילים" הוא לא ספר גרוע, רחוק מזה. הוא קומדיה רומנטית מצחיקה וכיפית שאני ממש ממליץ לקרוא. אבל:
1. הוא לא מאוד פנטזיה. משהו שאישית לי לא מפריע, אבל להרבה אנשים בקהילה כן ואני יכול להבין אותם. זה ספר שהממד הפנטסטי שלו תופס נפח קטן ומשני (למרות שלכאורה זה הקונספט) והזכייה שלו, או אפילו המועמדות, לפרס בתחום היא קצת מצחיקה. אבל מילא זה (כאמור אני לא פוסל אותו על זה) הוא
2. רחוק מלהיות הספר הכי טוב. זה אפילו לא כל כך דעה אישית – אף אחד מהאנשים שקרא אותו ועוד מועמדים מהחמישיית גמר לא היה בוחר בו לספר הטוב ביותר. לא בקטע רע, פשוט הוא נפל על שנה ממש קשה שכוללת את מסכת תהום (יצירת מופת), חרשתא (לא יצירת מופת אבל גם ספר מצויין), ושני ספרי המשך פופולאריים ומוצלחים (שם הטוטם ותחתית הבאר, את האחרון אני לא אוהב אבל אני במיעוט).
אז אם הוא הכי פחות טוב וזה – למה הוא זכה? ההשערה שלי היא שהוא הכי נגיש. הוא קליל (בניגוד למסכת תיהום), כיפי, מתאים לכוווולם (בניגוד לחרשתא שהעיסוק לו בבת שירות קצת מרתיע קהלים) ולא ספר המשך (לא שזה בלתי אפשרי לספר המשך לזכות, אבל יותר קשה). בגלל שהוא לא מאוד ז'אנרי הוא גם חוצה אל מחוץ לקהל הז'אנר מה שמאפשר לו יותר תפוצה.
וזה מביא אותנו לבעיה הגדולה של פרסים עם הצבעת קהל שבהם מה שיותר פופולארי מנצח גם אם הוא פחות טוב. אני חושב שיש דרכים לאזן את זה ברמה מסוימת (לתת יותר משקל למי שקרא יותר וכו'), אבל כרגע לא נראה שמשהו עומד להשתנות.
תופעת לוואי יותר גרועה של זה אפשר לראות בפרס הסיפור הקצר, שם זכה הסיפור הכי פרווה מבין החמישה, פשוט כי מי שכתבה אותו היא דמות מאוד מוכרת בקהילה, והשאר… פחות. שזה אומר שכשאתה בא להצביע בפרס שלא קראת את המעומדים שלו, או לפחות לא את כולם, אתה מצביע לשם שאתה מזהה ויאללה בלאגן.
וזה מבאס, כי בסופו של דבר זה מעודד פופולאריות על פני איכות, ויוצר תחרות פחות מעניינת.
באסה.
לא קראתי את הספרים (אם כי חרשתא ממתין לי סוף סוף על המדף!), אבל אני מבין את מה שאתה אומר.
כמו שאמרת – זה פרס בחירת קהל ומה שזה מביא הרבה פעמים זה איזון בין הספר הכי טוב לספר שהכי הרבה אנשים קראו\שמעו עליו. ואז ז'אנר כמו קומדיה רומנטית זה חתיכת בוסט לעומת שאר התחרות.
אני לא חוושב שזה משהו רע, וגם לא משהו שצריך לתקן. פשוט צריך לדעת מה הפרס ומה משמעות זכיה או הפסד שם. הדרך לאזן את זה היא פשוט לעשות פרסים נוספים עם חוקים אחרים.
אין שיטה נכונה לפרס. ההוגו הוא פרס הצבעת קהל, אבל בגלל שיש סינון מוקדם קהל מאד רחב (מה שמסנן ספרים קשים לקריאה שרק מומחים יאהבו), ואז סינון שני שרק מי שנמצא בכנס יכול להצביע (ומדובר באנשים שקוראים המון ספרים ועשו מאמץ ניכר להגיע לכנס, כי הוא כל פעם במקום רחוק אחר) – יוצא שלאורך רוב השנים זוכי ההוגו הם אוסף איכותי ביותר של ספרים.
פרס נעשה יוקרתי, הרבה פעמים, אם הוא מפיק זוכים טובים בממוצע לאורך זמן. הרבה אנשים קוראים את זוכי פרס ההוגו, כי בדר"כ זאת המלצת קריאה מעולה. פרס גפן לא מנפק ספרים שחובה לקרוא, לכן הוא הרבה פחות יוקרתי ומרגש.
אני לא חושב שישנו את שיטת פרס הגפן. אבל במקום כמו ישראל אפשר לחשוב על פרס נוסף, שיוענק רק לספרי מקור, ויהיה "פרס סגור" (החלטת חבר שופטים). הבעיה היא כמובן שלך תארגן, תממן ותעשה את זה בצורה אובייקטיבית במקום קטן כמו ישראל.
אני לא חושב שלבצע שינויים בפרס גפן זה כזה רחוק ובשמיים, פשוט צריך שלאנשים יהיהיותר אכפת ממנו כדי שזה יקרה. זה משהו שמתחיל לקרות עכשיו בגלל הפריחה של ספרות המקור בשלוש שנים האחרונות, אבל זה ייקח עוד זמן.
אני לא חושב שפרס גפן צריך להיות פרס של שופטים, אלא פשוט שההצבעה צריכה לתת יותר משקל למי שיותר מבין (במקרה הזה למי שקרא יותר) וככה לנטרל קצת את הפופוליזם.
איך נותנים משקל למי שקרא יותר בלי שזה יהפוך לפרס של שופטים? לדעתי ההגדרה של פרס של שופטים היא שהוא מוענק ע"י מי שקרא יותר.
אפשר לעשות כל מיני שענטזים (חצי שופטים, חצי קהל), אבל אישית תמיד העדפתי שיהיה שני פרסים מאשר עירבוב של שתי סוגי הצבעות.
כאילו, כשזה מגיע לפרסים כל המרבה הרי זה משובח.
על ידי שינוי שיטת ההצבעה ושיטת חישוב הקולות.
לדוגמא במקום להצביע ל2 אופציות מתוך חמש (המצב הנוכחי), לבקש דירוג של כל מה שקראת מתוך החמש (נגיד אם קראתי רק שלוש אז לדרג את השלוש האלה ולא לסמן שום דבר באחרים), ואז לתת משקל יותר גדול לבחירה של מי שקרא יותר.
בתוך הבסיס של "פרס שפתוח לקהל הרחב" חייבים לשמור רק על ה"פתוח לקהל הרחב", עם סגנון ההצבעה והשקלול שלה אפשר לשחק ועדיין להשאיר את זה הוגן (יש עוד וריאציות כלשהן למה שהצעתי, אפשר לבחור אחת).
אה, הבנתי. זה אחלה רעיון. לא יודע כמובן מה יקרה אם יעשו אותו, אבל כדאי לנסות.
אתה מעורב באגודה?
אולי רק אצלי אבל נשמטה התמונה של הציור ממרכז האקרספייס, התמונה גרמה למריבה והפומו לא נותן מנוח
תמונה של הדמות יש פה:
https://en.wikipedia.org/wiki/Luce_(mascot)
מעניין אותך לראות ממש איך זה נראה בהאקרספייס? אהיה שם מחר אוכל לצלם אם עוד לא מחקו את זה.